חדשות
בפרשת נח, השנייה בספר בראשית, אנו פוגשים בסיפור מגדל בבל. בתחילת הסיפור, בארץ שלטה שפה אחת ותרבות אחידה - לכאורה מצב אידיאלי בו יש תמימות דעים, הסכמה ושפה משותפת. אבל בני האדם מנסים לבנות מגדל המגיע לשמיים, מעין גורד שחקים קדמוני. כעונש, אלוהים בולל את שפתם, ומפיץ אותם על פני האדמה.
האם העם היהודי הוא עדיין עם אחד, עם אג'נדה ברורה ומשותפת? האם הרווחנו מהמפגש עם תרבויות אחרות, מההגירה, מפניה השונות של היהדות? ומה הפסדנו? האם הרב תרבותיות שלנו היא עונש או ברכה?
ח"כ ד"ר עינת וילף ממפלגת העבודה, ושלומית נאור, ראש רשת בתי המדרש בישראל וסמנכ"לית מליץ
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
אתר זה פועל כחוק ברישיון
