זה מרוח הקודש, לא ממני

כמה שבועות אחרי שהכרתי את ב' הוא שכנע אותי להפסיק להשתמש בגלולות. מודה, מעולם לא שקלתי את האופציה, אבל ב' הסביר לי על הנזק שאני עושה לגופי וכמה כיף יהיה לחזור ולהרגיש את מהות המחזור החודשי שלי במלואו. תהיתי מה בנוגע למניעת הריון, אבל הוא פשוט הבטיח, כמו כל ישראלי טוב, ש"יהיה בסדר".

ובאמת הכל היה בסדר: הבכור שלנו ניטע ברחמי תוך כדי תרגול טנטרה ומשגל נסוג; השני השתרש דווקא בזמן קורס מודעות נשית, שהיה אמור ללמד אותי לזהות את הימים הפוריים שלי באופן טבעי; וגם השלישית לא ויתרה, למרות שהשתמשנו באדיקות בדיאפרגמה.

כן, כל ניסיונותינו למניעת הריון הוכיחו את עצמם כדרכים נפלאות להפריה, בדיוק כפי שקרה לרבים וטובים מסביבנו. אנחנו החלטנו לשמור על ההריונות, יש גם כאלה שבחרו לעשות 6(!) הפלות מתוכננות.
אבל אולי אנחנו לא דוגמה טובה. א' וצ', כמו זוגות אחרים שאנחנו מכירים, מיישמים כבר שנים את שיטות הימים הבטוחים והמשגל הנסוג הידועות לשמצה, ועד היום זכו בשני ילדים מתוכננים לגמרי. אנחנו מעדיפים להתבונן בהם בחשד מהצד ולתהות בצקצוק צדקני אם הם עושים את זה בכלל.

ככה זה עם גבר הניו-אייג' - הוא אוהב את החיים שלו, ובעיקר את חיי המיטה, עירומים וטבעיים. הוא רוצה את האישה שלו נטולת הורמונים ואת הזין שלו נטול קונדום וכן, הוא מוכן לקחת סיכונים. היתרון: הוא לוקח אחריות על הפוריות הזוגית. הוא לומד להכיר את מערך ההורמונים של בת זוגתו, והרבה יותר טוב ממנה. הוא יודע מתי היא מדממת ונותן כבוד לפרצי ההורמונים שלה בזמן הביוץ. הוא אמנם מקטר לחברים מדי פעם על התקפי ה-PMS ושואל דברים שאסור ("למה את צועקת, את הולכת לקבל?"), אבל גם הופך לחלק בלתי נפרד מהמערך ההורמונלי שלה ושל הזוגיות. החיסרון: כל אורגזמה שלו עדיין מסתיימת בצאצא פוטנציאלי.

באופן פרדוקסלי לצורך של הגבר הניו-אייג' לחיות את חייו חף מכל אמצעי מניעה, רוב החברים שלנו, גם אם הם אבות לתפארת, מצהירים כי מעולם לא רצו ילדים. הם פשוט רצו אמצעי מניעה הרבה פחות. כדי לשכנע אותך לוותר על גלולות וקונדום, רובם יתרברבו בהיותם מאהבים טנטרים מנוסים. וזה נכון שהשימוש בטנטרה כאמצעי מניעה שידרג פלאים את חיי המין של ב' ושלי, אבל בכל מה שנוגע לשימוש בטנטרה כאמצעי מניעה, הייתי אומרת בזהירות שאסור להיות שאננים.

בפנטזיות שלי, אני לא משתמשת בשום אמצעי מניעה וב' לומד לשלוט בצורה טוטאלית ביכולת הגמירה שלו. בפנטזיות שלו, אני לא משתמשת בשום אמצעי מניעה ולומדת לזהות בצורה חד משמעית את ימי הביוץ שלי. שנינו היינו רוצים להפוך את הטבע שלנו למדע מדויק, אבל כנראה לא נזכה לכך עד שיגיע גיל הבלות. רק אז, כשנהיה רפים, קמוטים ועייפים וגם ככה לא יבוא לנו בכלל, נוכל לקפוץ בשקט אל בין הסדינים. יופי באמת.