האם היה רצח עם בספר יהושע?

לא שהיו חסרים מהלכים דרמטיים בפרק האחרון של האח הגדול, אבל אחד מהם גרם לנו להמשיך להרהר. עדנה קנטי, נציגת השמאל הרדיקלי מטעם עצמה בבית האח, טענה שכיבוש יריחו היה רצח עם ואף השוותה בין כיבוש הארץ על ידי יהושע לשואה. מאוחר יותר היא בעצמה נחרדה מההשוואה עד כדי כך שרצתה לעזוב את הבית, ולבסוף ביקשה סליחה מסער ומכל עם ישראל. אבל ההשוואה הצליחה לא רק לעצבן את סער, אלא לחולל סערה גם מחוץ למרקע. טוקבקיסטים מחו על חילול זכר קורבנות השואה, תלונות הגיעו לרשות השנייה וח"כ כרמל שאמה הגדיל לעשות ודרש שעדנה תודח לאלתר.

אפשר לבטל את ההשוואה בטענה של חילול הקודש, אבל אפשר גם לנסות להידרש אל הסוגיה ברצינות ולהתמודד עם הקושי העולה מן הפסוקים. גם קורא מחויב בטקסט המקראי, כזה שלא מעוניין לנופף במניפולציות פוליטיות על ימין ועל שמאל, עלול לזוע בחוסר נוחות בכיסאו כאשר הוא קורא שיהושע וחילו החרימו "מֵאִישׁ וְעַד-אִשָּׁה מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן וְעַד שׁוֹר וָשֶׂה וַחֲמוֹר לְפִי-חָרֶב", או את הציווי המופיע בספר דברים להשמיד את שבעת העמים. אז יצאנו ללמוד קצת יותר.

לא היה ולא נברא

"אפשר להירגע, זה לא היה ולא נברא", אומרת ד"ר אסנת ברתור מהמגמה למקרא בחוג ללימודי התרבות העברית באוניברסיטת תל אביב. "הגישה של רוב ההיסטוריונים והארכיאולוגים היא שלא היה עם שיצא ממצרים וכבש בסערה, אלא עם שנוצר מתוך הכנענים, באופן מינורי, תהליכי. כך שהיסטורית, ספר יהושע הוא לא ספר בעייתי. הוא בעיקר אמור להדהד אידיאולוגיות והשקפות עולם. ג'נוסייד לא היה שם".

ד"ר ברתור מציינת שיש חוקרים שכן מאמינים שהמתואר בספר יהושע אכן התרחש בהיסטוריה, אבל גם להם אין מה לחשוש מאכזריות אבותינו הקדומים. "בספר יהושע עצמו מוצגים תיאורים סותרים, שמייצגים שתי גישות סותרות. גישה אחת מציגה כיבוש והשמדה, אבל במקביל, לאורך כל הספר מוזכר שיש כנענים סביב ישראל, ומדברים על איך להתמודד עם הכנענים ואיך להישמר לא להיות מושפעים מהם – כלומר לפי חלק זה לא היתה השמדה. כך שבכל אופן, בפועל האידיאולוגיה לא התממשה, הצו האלוהי לא קוים. יש בכלל שטוענים שהספר שוכתב במאה השביעית לפני הספירה, חמש מאות שנה אחרי התרחשות המאורעות. לאותם עורכים היה עניין לתאר השתלטות, מיגור, בדלנות, מתוך תפיסה אידיאולוגית של אלוהים שהבטיח את הארץ. היה להם צורך לתאר כך את הדברים".

ברתור אומרת שאם בכל זאת מנסים להתייחס לאכזריות שעדנה הזכירה, אפשר לתהות לגבי סוג האידיאולוגיה שספר יהושע מציג. "על פי חוק החרם צריך להשמיד את העיר – למחות לגמרי מעל פני האדמה. זה לא מתוך שנאה, אלא מתוך רצון לא להיות מושפעים מהם, ובכל זאת, זה כמובן בעייתי. זה נמצא לצד אידיאולוגיות בעייתיות אחרות כמו 'עם סגולה', עליונותם של ישראל".

"בתנ"ך יש הכל", היא אומרת, "זה טקסט שהוא סיכום של יצירה ספרותית על פני מאות בשנים, מוצגות בו המון דעות, אידיאולוגיות והיפוכן. כל אחד יכול למצוא בו עיגון להשקפת העולם שלו, מהמקסימה ביותר ועד לנתעבת ביותר. לצד ספר יהושע אפשר למצוא את ספרות הנבואה הקלאסית שיש בה ערכים נשגבים, ואף אחד לא סותר את השני, אלה תפיסות שונות שמשרתות צרכים של תקופות שונות.

"לכן אני לא מוטרדת מספר יהושע", מסכמת ברתור. "אני יודעת שבמשרד החינוך יש דילמות על זה, אבל אני חושבת שלא צריך להסתיר שום דבר. צריך להתייחס אליו כספר שמהדהד אידיאולוגיות שקיימות לפעמים בקרב תנועות לאומיות לאורך ההיסטוריה ולהתמודד עם זה. כפי שהתנ"ך לא מפחד להגיד שאב כמו אברהם היה רמאי ושמלך כמו דוד היה נואף. התנ"ך מספר את הסיפור כמו שהוא. הדורות הבאים הם אלה שמפחדים ורוצים להיות מושלמים".

אם זה כתוב - זה קרה

גם לדעת הרב יואל בן נון, ממייסדי ישיבת "הר עציון", התנ"ך מספר "הכל", ודווקא לכן הוא משוכנע באמיתותו ההיסטורית. לאחר שבחן לעומק את סוגית כיבוש הארץ ואת הקושי שהיא מציבה לקורא עדין הנפש, הוא מציג רשימה סדורה של טיעונים מעניינים. "דבר ראשון – גם הציווי על הריגת שבעת העממים וגם התיאורים של הכיבוש מתייחסים לזמן ניהול הקרב עצמו ולא למציאות הכוללת. לא מדובר בהשמדה של אוכלוסיה סתם. הכוונה היא שבזמן מלחמה – לא לוקחים שבויים ולא בודקים אם יש נשים וילדים".

את העובדה שבספר יהושע מופיעים תיאורים גם של ציווי להשמדה וגם של הישארות של האוכלוסייה הכנענית, לא רואה הרב בן נון כסתירה, כמו ד"ר ברתור, אלא כחיזוק לפרשנותו שמיישבת את שני התיאורים בתיאוריה אחת. "בחוקים המודרניים יש אבחנה בין אוכלוסיה אזרחית לצבא גם בשעת קרב. מי שלא עושה את האבחנה נחשב פושע מלחמה. ובכל זאת ספק אם גם כיום יש צבא שמקפיד על זה בשעת קרב. בעולם העתיק לא היו חוקים כאלה - בשעת קרב כל מי שנמצא בשטח הוא חלק מהצבא. מהמהירות של הקרבות אפשר להבין שלא היה פה מצור מתמשך על הערים והחרבתן, אלא מלחמה שבמהלכה מי שהיה בשטח, נהרג. רוב רובה של האוכלוסייה נשארה במקומה".

הרב בן נון מסתמך גם על ממצאים ארכיאולוגיים שמוכיחים שספר יהושע אכן התרחש. "פרופ' אדם זרטל סקר את האזור מבקעת הירדן ואת כל השומרון וממצאיו חשפו שרידים של התנחלות ישראלית גדולה ומשמעותית, כמעט בלי ממצאי מלחמה. אין שרידי חורבן של ערים כנעניות או שכבת שריפה. על פי ממצאיו, במשך מאות שנים היה קיום במקביל של התנחלות ישראלית ויישובים כנעניים".

הטיעון האחרון שמבקש הרב בן נון להביא בהקשר הזה הוא את פרשנותם של חז"ל בגמרא למה שהתרחש בימי הכיבוש של יהושע. פירוש זה אולי אף יניח את דעתה של נציגת מחסום ווטש. "חז"ל אמרו שלכל המלחמה של יהושע קדמה קריאה לשלום. 'שלוש אגרות שלח יהושע, הרוצה להשלים ישלים, הרוצה לפנות יתפנה, הרוצה מלחמה, יעשה מלחמה'. הרמב"ם הרחיק לכת וקבע שבכל קרב מול כל עיר חובה לקרוא קודם לשלום". מחנה השלום, נא להתנהג בהתאם.

>> מה הקשר בין היהדות לשפעת החזירים?