סוף העולם מגיע! בעצם, לא

אם תאמינו לקבוצת מאמינים קיצונית בארצות הברית, הרי שבשבת הזו, 21 במאי, בשעות הערב של מזרח ארצות הברית (ואמצע הלילה אצלנו בישראל), העולם יתחיל להיחרב. האמנם? לדבריהם, חישובי קודים המבוססים על סיפור המבול הביאו אותם למסקנה כי ביום ראשון אף אחד מאיתנו כבר לא יילך לעבודה. אבל הקבוצה הזו היא רק האחרונה בשרשרת ארוכה של מי שטענו שגילו מתי העולם יגיע אל סופו. לפי העובדה שהשמש עוד זורחת בחוץ, עד כה כולן הופרכו, אבל תמיד יש פעם ראשונה (ובמקרה של סוף העולם, גם פעם אחרונה).

זהירות מתאריכים עגולים

סוף העולם – ובגרסאות אחרות ביאת המשיח וחזרתו של ישו – העסיקו את תושביו עוד לפני שגופתו של ישו התפוררה סופית בקברו. בשנת 400 לספירה, אדם בשם היפוליטוס הגיע למסקנה כי בין האדם הראשון לבין ישו עברו 5,500 שנה מתוך 6,000 השנים שיש לעולם להתקיים, המקבילים לששת ימי הבריאה. לפי החישוב הזה, העולם היה צריך להחרב בשנת 500 לספירה. לעומתו, רבי דוסה טען פחות או יותר באותה השנה כי המשיח יגיע בסוף שנת 400. בשנת 435 לספירה טען רבי יהודה הנשיא כי המשיח יגיע 365 שנה לאחר חורבן בית שני, אירוע שהתרחש בשנת 70 לספירה, כלומר 365 שנה קודם לכן. בינתיים התוצאה היא שלוש אפס לטובת העולם.

תאריכים עגולים כנראה עושים את זה לחוזי השחורות, ולקראת סוף האלף הראשון הלכו וגברו באירופה, שטופת הבערות הנוצרית, התחזיות כי סוף העולם יגיע בשנת 1,000 לספירה. גם הנסיבות האסטרונומיות תרמו לחששות - ליקוי חמה עורר פאניקה בצבא הגרמני, שחייליו היו בטוחים כי מדובר בסימן לסוף העולם, וגם התקרבותו של כוכב שביט לכדור הארץ בשנת 989 לספירה נראתה כמו רמז לסוף. בינתיים פשטה באירופה האמונה כי ב-1.1.1000 ישו צפוי לחזור, אמונה שלא התבססה כלל על הכתבים הנוצריים. בדצמבר 999 כל האירופאים התנהגו יפה במיוחד - גופות לא נקברו באדמה, פושעים שוחררו מבתי הכלא, המונים צעדו לירושלים לקבל את פניו של ישו. וסוף העולם? יוק.

תחזית עם ביצים

ימי הביניים המשיכו וכך גם העיסוק בסוף העולם. בשנת 1,183 כתב נזיר איטלקי בשם יואכים טקסט ארוך העוסק בסוף העולם. בשנת 1,202, לקראת סוף חייו, הוא כתב ספר בשם Book of Figures, בו הציג לעולם את ידיעתו על סוף העולם. לספר זה הייתה השפעה רבה. למעשה, מסדר הפרנציסקנים נוסד על בסיס הספר, מתוך כוונה שאנשי המסדר יהיו אנשי העילית, שביום הדין יקבלו את ההתגלויות האלוהיות שישלח אלוהים למאמיניו. חישובים שנעשו על בסיס הספר הולידו את ההנחה שהתאריך המיועד יהיה בשנת 1,260.

תושבי לונדון חשו שהעולם אכן הגיע לסופו 406 שנה לאחר מכן. השריפה הגדולה שכילתה חלק נכבד מהעיר, מגיפת הדבר שחיסלה 100,000 איש, ומבט אל לוח השנה שהראה 1,666 (וכלל בתוכו את מספרו של השטן) נראו כמו האפוקליפסה בהתגלמותה.

לקראת סוף תקופת הרנסאנס, העיסוק בסוף העולם תפס זוית אחרת, מודרנית ומעניינת יותר. למשל, אישה בשם מארי בייטמן היתה ידועה כקוראת עתידות, שנכתבו לדבריה על ביצים שהטילה התרנגולת שלה. על אחת מהן היה כתוב יום אחד כי ישו עומד לחזור. אל דאגה: היא נתפסה לאחר זמן מה כשהיא מנסה לדחוף לתוך התרנגולת האומללה ביצה – עם המסר שהיא כתבה. בהמשך, היא נתלתה לאחר שהרעילה לקוח עשיר. לא בטוח שישו היה אוהב את זה.

בשנת 1843 התפרסם באירופה אדם בשם וויליאם מילר, שהקים תנועה שעסקה בסוף העולם אשר קיבלה את השם מילריזם. לדבריו, סוף העולם צריך להגיע בשנת 1843-44, וזאת על פי חישובים מהתנ"ך. הופעתו של מטאור גדול בשמים בשנת 1843 העלתה את הפופולאריות של התנועה. אך כאשר הגיע ה-21.3.44 ודבר לא קרה, הכל החל להתפורר. חלק מהמאמינים עוד חיכו לסוף ב-22.10 של אותה שנה, אך גם הם התאכזבו.

המדע מצטרף לחגיגה

ברוכים הבאים למאה ה-20. כבר בשנת 1910, הופעתו מחדש של כוכב שביט בשמי אירופה גרמה לאנשים להאמין כי סוף העולם מגיע. ארבע שנים לאחר מכן, בהתבסס על "חישובים" מתמטיים-תנכיים, הוחלט כי בשנה זו תתחיל מלחמת הגוג ומגוג אליה מתכוננים אנשי עדי יהווה. מלחמת העולם הראשונה אמנם פרצה, אך העולם עדיין לא נחרב.

בינואר 1957 הודיע כומר מקליפורניה כי סוף העולם יגיע מתישהו בין ה-16 ל-23 באפריל של אותה השנה, ומיליוני בני אדם ימותו. עשר שנים לאחר מכן כבשה ישראל את השטחים ואת מזרח ירושלים, אירוע שעורר מטיפים בעולם לטעון כי "עידן הגויים" מסתיים.

בשנת 1982 הצטרף המדע לחגיגה. השבועון האמריקאי ניוזוויק פרסם מאמר, לפיו מערך כוכבים ייחודי בשמים – שגרם לשורה של פלנטות להתיישר בקו אחד עם כדור הארץ – יגרום לשדה כוח שיגרום לסוף העולם להגיע. שנתיים לאחר מכן נתנו עדי יהווה תחזית נוספת לגבי סוף העולם, התשיעית שלהם מאז שנת 1874. כשלונם הנוסף הניע אותם להכריז על סוף לתחזיות, אך הם לא החזיקו בכך מעמד זמן רב.

בשנת 1991, איש הדת המוסלמי לואיס פאראחן הודיע כי מלחמת המפרץ הראשונה היא מלחמת הארמגדון הידועה ותחילתו של סוף העולם. שנתיים לאחר מכן, הרבה אחרי תום המלחמה, מתו עשרות אנשים בציפייה לסוף העולם. ב-10 באפריל של אותה שנה, מתו 76 ממאמיני הכת של דייויד כורש, לאחר שנשרפו חיים מאש שהוצתה בכוונה. בכך הגיעו לסיומם 51 ימי ההמתנה של אנשי הכת לסוף העולם.

אם חשבתם שבעת המודרנית, החילונית והמדעית העניינים רגועים יותר, טעיתם. שנות ה-90 היו רצופות בתחזיות ועדויות שסוף העולם מגיע. למשל, הספר "1994?" של הארולד קמפינג, שטען – שוב, לפי חישובים מבוססים על התנ"ך – כי העולם יגיע לקיצו בשנת 1994. הוא זכה לתמיכה בתחזית זו מעדי יהווה, שחזו כי העולם יגיעה לקיצו בשנה זו, לאחר שהסתיימה תקופת דור – 80 שנה – מאז 1914. שנה לאחר מכן זכו עדי יהווה לכותרות בכל העולם, בהודיעם כי הארמגדון נדחה (!) וכי סוף העולם אינו קרוב כפי שחשבו.

הו לא! באג 2000!

אין צורך להזכיר את מה שאירע בעולם ההיסטרי שלנו לקראת שנת 2000, שהוצפה בתחזיות כי סוף העולם מגיע בשלל נבואות ותחזיות, החל מאלה שצפו את חזרתו של ישו ועד אלה שצפו כי כל החוטאים ישרפו באש האלוהים. או גם וגם. במקביל, היו נבואות עדינות יותר, שצפו כיצד מערכת החשמל, האינטרנט ושאר מרעישן בישין יקרסו. באג 2000 זכור לכם?

מאז ועד היום אנו מתמודדים עם עוד נבואות. הנוכחית, שצופה את סוף העולם ב-21.5.11, נהגתה גם היא על ידי הרולד קמפינג, שתחזיתו משנת 1994 לא התממשה. כמי שבבעלותו 55 תחנות רדיו ו-6,000 לוחות מודעות בארצות הברית, הוא מקיים קמפיין מסיבי הקורא לכולם להזהר לפני סוף העולם. הסיכוי שקאמפינג טועה גדול למדי, אם לשפוט לפי העבר.

ברקע, ישנן אינספור תחזיות הצופות שינוי דרמטי – אם לא ארמגדון של ממש – ב-21.12.12, שנמצא במרחק שנה וחצי מאיתנו, הודות לנוסטרדמוס, בני המאיה, האינדיאנים ואחרים. דואגים? אין סיבה. תחזיות אחרות, מבוססות לא פחות, צופות את סוף העולם ב-2016 במגיפה עולמית או ב-2047, כאשר למורים מהחלל יתקפו את בני האדם עם בוריטוס. תמיד ידענו שיש משהו מוזר במקסיקנים.

>> חייזרים, תביעות משפטיות וטום קרוז: על הכנסייה הסיינטולוגית
>> הקדוש ההודי שלא הוריד את היד 32 שנה