חדשות
הם יורים גם בכלבים
למעלה מרבע מיליון גורים קטנים של כלבי ים נשחטו באכזריות בשנה שעברה - כדי שנוכל להתקשט בפרוותם הלבנה. רגע לפני חג החירות, אייל סלונים חושב שזה בדיוק הזמן לשאול את עצמנו מה זה שעבוד. דעה
תעשיית הפרוות היא אולי התעשייה האכזרית מכולן, בגלל שיטות הלכידה וההרג שלה (מרבית בעלי החיים מופשטים מעורם בעודם בחיים), אבל הסיבה האמיתית שהיא כל כך אכזרית היא בגלל שהיא מיותרת. היא נועדה לשרת גנדרנות בלבד, אופנה ותו לא. נחוצים כמה עשרות שועלים, להקה קטנה, כדי לייצר מעיל פרווה אחד. צריכים כמאה צ'ינצ'ילות לייצר ז'קט עם תיק תואם.
מאז אביב 2004 התירה ממשלת קנדה באופן חוקי את ציד כלבי הים לתקופה של שלושה חודשים מדי שנה. הזוועה הזו מתועדת בסרטונים רבים שמופצים על ידי IFAW (International Fund for Animal Welfare) – אנשים פשוטים, דייגים במהלך השנה, רצים על הקרחונים עם דוקרנים, חובטים בראשם של כלבי הים ואז מפשיטים אותם מעורם.
כלבי הים יצורים ידידותיים ובעלי אופי כמו של כלב. כל מי שגידל כלב יכול להבין את גודלה של הטרגדיה האנושית הזו, כי כשאנשים מתאכזרים לבעלי חיים חסרי הגנה - בסופו של דבר יתאכזרו גם לעצמם. וכל עוד תופעה שכזו נמשכת, תמשיך גם הגזענות בעולם. לא משנה אם זה כלפי אדם או כלפי כלב - אכזריות היא אכזריות.
אנחנו חוגגים עוד מעט את חג היציאה מעבדות לחירות, וההבנה של מה זה להיות עבד חרוטה בגנים שלנו. שעבוד של בעלי חיים חסרי ישע לצרכינו האגואיסטים, בעיני, הוא שעבוד לכל דבר.
הכותב הוא מנכ"ל הקואליציה הבינלאומית נגד פרוות הפועלת בעשרות מדינות ברחבי העולם ליצירת חזית אנושית לסגירת תעשיית הפרוות
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
אתר זה פועל כחוק ברישיון
