חדשות
סיפור לשבת: צדיק, ולא בהכרח הכי טוב לו
מעשה בשלושה אחים נסיכים - שניים מהם הימרו את פיו של המלך, השלישי עשה כבקשתו. מי לדעתכם זכה לתגמול הגדול ביותר ולשבחיו של אביו? לא מי שאתם חושבים
מעשה במלך שהיו לו שלושה בנים. הוא יצא למסע ארוך למשך תקופה ממושכת, ולפני שנסע הביא לבניו האהובים שלושה בקבוקי יין שעברו במשפחה מדור לדור ששוויים נאמד בהון רב. הוא ביקש מהם במפורש שלא לפתוח את הבקבוקים ולא לשתות מהיין, ויצא לדרכו.
כמובן שהבן הבכור ראה את היין מול העיניים מדי ערב, ולכן בסופו של דבר התפתה. אבל לא לגמרי - "רק אריח מהיין", חשב בלבו. "הרי אבא לא ציווה לא להריח, הוא רק ציווה שלא לטעום". כמו שקורה בדרך כלל, הוא החליט לשתות טיפה, שהרי אביו בטח לא ירגיש, וטיפה גוררת טיפה עד שבסופו של דבר מצא את עצמו שיכור לחלוטין כשלצדו בקבוק ריק. אחרי ההאנג-אובר הוא הצטער מעומק הלב, אבל זה כבר היה קצת מאוחר מדי.
כך קרה גם עם הבן האמצעי, שהניח את היין העתיק בוויטרינה, פתח "רק כדי להריח" והחל לשתות. בניגוד לאביו הבכור, הוא עצר את עצמו באמצע הבקבוק, החל לבכות ולהצטער, ולאחר מכן הטמין את היין במקום מסתור שמא יתפתה שנית. ואילו האח הצעיר כלל לא הריח את היין, לא פתח אותו, והשאיר אותו במשך כל אותה תקופה באותו ארון. "רחוק מהעין - רחוק מהלב", חשב.
|
תשובת השבוע: למה צריך לשמור נגיעה?
הבן השני החל כולו לרעוד. הוא תיאר לעצמו ש"פרס" כבר לא יקבל, וחשש מאוד מהעונש הצפוי. אך להפתעתו ניגש אליו אביו המלך, חיבק אותו בחום והכריז שבכוונתו לתת לו פרס גדול במיוחד, בסכום כפול מזה שקיבל הבן הצעיר.
הבן האמצעי התבלבל - הרי בניגוד לאחיו הצעיר הוא כן התפתה ושתה חצי מהבקבוק. "איפה הצדק?", שאל, "בכל זאת התפתיתי ושתיתי את היין בסופו של דבר, גם אם לא עד הסוף". "אחיך הצעיר כלל לא טעם מהיין", ענה אביו, "ולכן הוא לא יודע עד כמה קשה להפסיק לשתות. אתה, שהתחלת לשתות ואז עצרת בעיצומה של השתייה למרות התאווה העצומה שהתגברה בך בעקבות טעמו המושלם - דווקא אתה ראוי להערכה הגדולה ביותר".
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
אתר זה פועל כחוק ברישיון
