אתה עוד תתקן את העולם

כמעט כל אחד מאיתנו רוצה לתקן את העולם. מאיפה הרצון הזה מגיע? כשאנחנו טועמים משהו טעים, מתנסים במשהו מוצלח או חווים משהו חדש ולא מוכר, אנחנו רוצים שגם אחרים יחוו, ייהנו, יתחברו לטוב. כך קורה גם כשאנשים חוזרים בתשובה - חלקם מרגישים מחוברים יותר לייעוד שלהם בעולם, חלקם מבינים את הבעייתיות שבחיים החילונים לפי ההשקפה הדתית, וחלקם מנסה להחזיר בתשובה את כל העולם ואחותו ולהראות גם להם את האור, תרתי משמע.

אבל לפעמים זה מאוד בעייתי: או שהאדם עצמו, שרק עכשיו התחזק, עדיין אינו ראוי ובשל לחזק אחרים, או שהוא עדיין לא מבין שלא כולם נמצאים במקום שבו הוא נמצא ולא כולם מתחברים למקומות שאליהם הוא מתחבר. לאנשים רבים טוב בחיים שלהם כפי שהם, ולא דחוף להם לעשות מייקאובר לתפיסת העולם. אז איך בכל זאת ניתן להשפיע על אחרים לטובה?

מעשה בתלמיד שהגיע לרב שלו ואמר לו בהתלהבות "אני הולך לתקן את העולם!". אחרי חודשיים שאל הרב "נו, תיקנת את העולם?". ענה התלמיד - "לא. אני תיקנתי, אבל הם לא תיקנו. הם לא בסדר". "אולי כל העולם קצת גדול עליך", אמר לו הרב, "אולי תצמצם את המשימה ותתחיל לתקן את המדינה שלך?".

התלמיד התלהב מהרעיון ויצא לדרך להשפיע על אנשים לחיות על פי אמות המידה שאימץ. אחרי חודשיים שאל אותו שוב הרב "נו, כבר תיקנת את המדינה?". התלמיד לא התבלבל: "עשיתי מה שצריך, אבל הם לא רוצים להקשיב לי". הרב ענה: "אולי תתחיל לתקן את העיר? כאן אתה מכיר את האנשים והם מכירים אותך, זה בטח יהיה הרבה יותר קל".

התלמיד שוב יצא לדרך, ואחרי חודשיים שאל אותו הרב "נו, יש התקדמות בעיר?". התלמיד הסביר לו שגם כאן בעיר לא מקשיבים. הרב ניסה לצמצם את המשימה: "אולי תתחיל לתקן את המשפחה הקרובה שלך? הם קרובים אליך ובטח ישמעו לך. זה יהיה הרבה יותר קל".

אחרי חודשיים שאל הרב האם תיקן התלמיד את משפחתו. אמר לו התלמיד, כולו מיואש: "גם הם לא מקשיבים לי. אני כבר לא יודע מה לעשות - אני מדבר עם אנשים, מנסה להשפיע ולתקן אותם, אבל הם לא משתכנעים". ענה לו הרב: "יש לי רעיון. תתחיל לתקן את עצמך קודם כל. תעבוד על המידות, תלמד איך לכבד את הזולת, תרבה באהבת ישראל, תגרום לכך שדעת הבריות תהיה נוחה ממך, ומתוך זה שתהיה מתוקן בעצמך, תשמש דוגמה יפה למשפחה. משפחתך תקרין זאת כלפי העיר, העיר תשפיע על כל המדינה, וכך המדינה תהיה סמל למופת עבור כל העולם".

הסיפור הזה, אגב, מזכיר את אותו אדם שבא אל הרב קוק ואמר לו "אני רוצה לתקן את עם ישראל, איך עושים זאת?". הרב לא ענה לו, לקח כוס מים, מילא אותה עד הסוף, וגם לאחר מכן המשיך לשפוך לתוכה עד שהיא עלתה על גדותיה והמים הציפו את השולחן. האדם אמר "הבנתי", והלך.

מה הוא הבין? שאם אדם רוצה לתקן אחרים, עליו להתמלא קודם כל בעצמו, וכשיהיה מלא - ממילא השפעתו החיובית תתפזר לצדדים באופן טבעי.

תשובת השבוע: למה צריך לחבוש כיפה וכיסוי ראש?

עוד סיפור לשבת - מעשה בשמרל וברל: האחד מוצלח, השני פחות. אבל הגלגל תמיד מסתובב