התאריך העברי תשעה באב אמנם נועד לציון חורבן בין מקדש, אבל כיום יותר מתמיד נדמה שהוא נועד לחדד את הפערים בין דתיים שמציינים יום אבל, לבין מרבית החילוניים שלא ממש מבינים על מה המהומה. ביום הזה, החלטנו להציץ לתוך עולם של חרדים, שבזמן שהם ממתינים למשיח שיביא שלום בינינו, מסתבר נתקלים לא אחת בגילויי שנאה מצד חילוניים.
נקודת המוצא הייתה פוסט ויראלי בפייסבוק שפרסם אב חרדי:
בקניון. הילדה (3) עברה את השעה. היא לא רוצה ללכת הביתה. גם לא "בידיים". מתחילה לבכות. אני מזהיר אותה שאנחנו הולכים, ומתרחק. היא מגבירה את הבכי. עכשיו אני חוזר, ולוקח אותה בידיים. הפעם היא מסכימה, ועדיין בוכה.
עד כאן - אני לא חושב שיש הורה שלא חווה סיטואציה כזאת עם ילד עייף.
אבל - אני חרדי, אני דוס.
לפחות חמישה מבטים כעוסים של אנשים מסביבי.
מבטים שאומרים - החרדים האלו שמזניחים את הילדים שלהם.
החרדים האלו שמביאים הרבה ילדים לעולם.
החרדים האלו שהילדים שלהם אומללים.
ולא משנה מה אני אגיד. הם כבר שפטו אותי. רק שאלך לי מטווח הראייה כדי שיוכלו לדון בכך. שיוכלו לרכל, ללכלך, ואולי גם לרחם.
וזו רק דוגמא. זה קורה בלי סוף.
זה קורה כשהילד יוצא לרגע מטווח הראייה ומישהו מצא אותו ומגיע להורים בעיניים מאשימות.
זה קורה כשהילד משתולל בקופת חולים.
זה קורה גם כשהילד החרדי דוחף ילד אחר בג'ימבורי.
זה קורה כל הזמן.
ושיקום החרדי שלא חווה סיטואציה כזאת.
כותב שורות אלו, שביקש להשאר בעילום שם, הוא אב לשלושה ילדים, בן 28. "זו תופעה שמתרחשת לא פעם אחת, אלא באורח קבוע", הוא אומר היום ל-mako. "אבל באותו היום לא יכולתי יותר והחלטתי לכתוב את זה. בכל פעם שאני מגיע לקניון עם ילדים, באופן אוטומטי אני מקבל מבטים כאלו, אבל אם אצעק על הילד שלי שלקח משהו ללא רשות, זה מבטים שאומרים הכל, מסתכלים עליי ועושים פרצופים. מדובר היה בסיטואציה פשוטה, הרבה פעמים ילדים עושים דרמות, וזה קורה לכל הורה, אבל כשזה קורה להורה חרדי, זה גורר באופן אוטומטי עיניים מאשימות של הנה החרדי שיש לו מלא ילדים ולא אכפת לו מהם, זה לא משנה שיש לי רק שלושה ילדים, הקטנה נולדה רק לפני ארבעה חודשים.
"החלטתי לכתוב ולפרסם את זה, כי לא מזיז לי מה אנשים אומרים, גדלתי ביישוב חילוני ואני רוצה לגרום לאנשים לא להכליל, בדיוק כמו שאני לא מכליל. בפעם אחרת למשל, לקחתי את הילדים לרופא עיניים לילדים, בזמן ההמתנה הם קצת השתוללו בחוץ. ילדים בני 3 ו-4 לא אמורים לשבת כמו פסלים, ואז הרופאה יצאה מהחדר שלה והתחילה לצעוק עליי, היה שם גם הורה חילוני עם ילדים שהרעישו ולהם לא אמרו מילה".
הסטטוס הזה קיבל חשיפה עצומה באמצעות עמוד הפייסבוק "סטטוסים מצייצים", וזכה למאות תגובות, רובן, יש לומר, לא בדיוק מגלות אמפטיה. "ידעתי שאני אקבל תגובות כאלו", אומר האב, "ידעתי שייצאו נגדי ויכתבו שככה זה כשמביאים יותר מדי ילדים, שאני לא משלם מיסים, למרות שלאנשים אין מושג כמה אני משלם ומה רמת ההכנסה שלי. קיבלתי בעיקר תגובות שליליות ולא אכפת לי, כי אני חושב שבפעם הבאה האנשים שקראו את הסטטוס הזה, ומדובר ביותר מ-10,000 איש, כשהם יראו שוב חרדי בסיטואציה כזאת הם יחשבו שוב, ואולי יבינו שהילד הזה הוא בדיוק כמו כל ילד אחר".
"לא מכניסים דוסים מדוסלנד"
מסקר שנערך עבור mako עולה כי הרגשתו של האב אינה תלושה מהמציאות: 32% מהנשאלים ציינו כי הם מאמינים שחרדים הם הקבוצה ממנה החברה הישראלית הכי מסתייגת - הם במקום השני, ממש קצת אחרי הערבים, ובהפרש ניכר מההומואים והלסביות ש"זכו" למקום השלישי. באתר "דוסים" ישנו מדור קבוע הנקרא "אלימות נאורה" ובו מתוארים סיפורים של חרדים שנקלעו לסיטואציות בהם הואשמו או הותקפו רק משום היותם חרדים. באמצעות המדובר הובא בפנינו סיפור של משפחה נוספת שהושפלה בכניסה לאתר לבילוי משפחתי, שם הם נתקלו בקריאות גנאי כמו "דוסים מדוסלנד".
"בחול המועד, בפסח האחרון, יצאנו שתי משפחות לבילוי בפארק הסמוך לירושלים, שלבקשתם לא אחשוף את שמו. באותו היום היה בלאגן גדול, אני גדלתי וחונכתי באירופה, חרשתי על פארקים בהרבה מדינות ומעולם לא נתקלתי ביחס כזה. אבל בישראל ההרגשה הזאת לא חדשה לנו לצערי, ולראיה הקמפיין החדש של אגד שמזכיר לחרדים שהם צריכים לשלם באוטובוסים, בהכללה. זו תחושה שקיימת כל הזמן. תמיד שומעים על הדרת נשים, אבל הנה, כשיש דיונים בכנסת על קידום זכויות הנשים – לא מזמינים נשים חרדיות, וזו הדרת נשים בפני עצמה. אתה מרגיש דחוי פה כל הזמן, אבל כשאתה מסתובב בשכונה שלך ולא פוגש חילוניים אתה לא מרגיש את זה.
במקרה הזה, בתום הבילוי המשפחתי פנתה בכתב לפארק המדובר ואלו הביעו התנצלות וחרטה על המעשים. במקרה אחר, שהתרחש ממש השבוע, נדרשה מעורבות משפטרית לנוכח התקרית האלימה. "בכל יום אני נוסע לעבודה בתחבורה הציבורית בקו 166 של דן מבני ברק לפתח תקווה", מספר לנו י', חרדי צעיר, מורה לפרנסתו. "יש לי כרטיס רב קו שאני מעביר בכניסה לאוטובוס מבלי לקבל תדפיס אחר כך. באותו הבוקר עליתי על האוטובוס העברתי את הכרטיס והתקדמתי פנימה. אחרי כמה שניות, פתאום הנהג עוצר את האוטובוס באמצע הנסיעה, באמצע כביש ראשי וצועק עליי 'אדוני לא שילמת'. הראיתי לו את הרב קו והוא התחיל צרוח עליי 'יא חרדי מסריח, איזה ריח יש לך, אני קם לתת לך סטירה'. הוא ניגש אליי ודחף אותי, ניסה לזרוק אותי מהאוטובוס. אחרי כמה דקות הוא נרגע, סגר את הדלת והתחיל לנסוע.
"צלצלתי למשטרה, והשוטרת הורתה לי לבקש מהנהג לעצור בתחנה הבאה, אבל הוא סירב והמשיך לנסוע. שאר הנוסעים באוטובוס שמעו אותי מדבר עם המשטרה והתחילו לצעוק עליי איך אני מתנהג ומדוע אני גוזל את פרנסתו, אמרתי להם, שכשהוא הרביץ לי ותקף אותי הם שתקו. בסופו של דבר העברתי את הפרטים למשטרה והנושא נמצא בחקירה. לצערי לא מדובר באירוע חריג, רבים מחבריי מספרים לי על תקריות דומות, ולא אחת אנחנו נתקלים בגילויי שנאה רק משום היותנו חרדים".
מאיתן פיקסמן, דובר חברת "דן" נמסר בתגובה, כי "בחברת דן אין ולא נאפשר שום גילוי של גזענות כלפי כל אדם, ולא משנה מוצאו, צבעו או אמונתו. אנחנו מחדירים את הגישה הזו בסדנאות וימי עיון שאנחנו אירועים באופן תדיר לציבור נהגינו. שירות על בסיס אהבת האדם זהו הבסיס להיות נהג משרת ציבור בחברת דן. הפרטים שנסרו לי על ידכם זה עתה, ייבדקו במלוא הרצינות, במידה ויש בסיס להתנהגות נלוזה וחריגה שכזאת, הנושא יטופל במלוא החומרה"