אין תמונה
אז מרדכי הוא פרודו?

מגילת אסתר נקראת ממבט ראשון לא כמסמך דתי אלא כסיפור של אירוע לאומי מכונן. האר"י הקדוש מתבונן במגילה כסיפור על מלחמת כוחות האור בחושך, מכשפים רעים מול אנשי מגיה לבנה, בסגנון שמזכיר את "שר הטבעות".

לכל אחד מאיתנו יש מצבים בחיים שבהם שום דבר לא הולך, הכל חשוך וכאילו מישהו הטיל עלינו כישוף והרדים את המזל שלנו תרדמה עמוקה. האר"י מלמדנו אודות מצב רוחני המתאר נתק וחוסר תקשורת, שיכול להתקיים הן בַּפְּרט והן בַּכְּלל. מצב כזה נקרא הסתר פנים: "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה" (דברים ל"א, י"ח). במצב זה הפרט או החברה חווים חוסר מזל, אי סדר וכאב. המקובלים תיארו את המצב הזה כדורמיטא (תרדמה בארמית).

אבל דווקא במצב של ייאוש והכאב יש כאלה שבוחרים להילחם וזוכים להצלחה אדירה. גם מבחינה היסטורית ידוע שאירועים כואבים וחשוכים יכולים להביא למהפיכות ולהתקדמות. הבעיה היא שמצב כזה עלול להימשך זמן רב, ולא תמיד אנו יודעים כיצד לצאת ממנו. גם בקבלה, דורמיטא היא הכנה לקראת התעוררות וצמיחה. המצב הרע מאפשר לנו לגדול, לקחת אחריות על חיינו ולהתחבר לכל הטוב שביקום. הבעיה היא שכאשר אנו במצב של סבל וייאוש קשה לקנות את הסיפור הזה.

המן קורא בכוכבים

מיסטיקן (צילום: zoom-zoom, Istock)
המן נעזר ביכולותיו המיסטיות | צילום: zoom-zoom, Istock

סיפור המגילה מתרחש בסוף הגלות שלאחר חורבן הבית הראשון, לפני בניית הבית השני, אז היה העם היהודי בדורמיטא. לפי האר"י, המן היה אסטרולוג ומכשף גדול. הוא ידע מה עובר על עם ישראל, וראה כאן שעת כושר להשמיד אותנו כשאנחנו חסרי הגנה. כמתואר במגילה, המן אומר למלך אחשוורוש "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים", בוא ונשמיד אותו. לפי המדרש, אחשוורוש, על אף שנהוג לתארו כטיפש, התנגד להצעה, כי זכר מה קרה לשאר העמים שבחרו להתעסק עם ישראל. אז איך בכל זאת החליט לחתום על הצו? המלה "ישנו" רומזת שהמן הסביר לאחשוורוש את משמעות הדורמיטא באומרו שאלוהי היהודים "ישן" והם חסרי אונים. אחשוורוש הסכים להצעה וחתם ביום י"ג בניסן על הגזרה להשמיד את עם ישראל תוך שנה, בי"ג באדר.

מדוע דווקא י"ג באדר? כאשר המן קבע תאריך לגזירה, הוא נעזר במפה אסטרולוגית. חודש ניסן נשלט ע"י כוכב מאדים – הכוכב של המלחמות והקונפליקטים – וכשם שבראש השנה נקבע לכל השנה מי לחיים ומי למוות, כך ב-12 הימים הראשונים של חודש ניסן נקבעים כל המלחמות, הקרבות, הניצחונות וההפסדים לשנה הבאה, יום לכל חודש.

המן חישב שמצב הדורמיטא יבוא לידי ביטוי בעוצמה הגדולה ביותר ביום י"ג באדר. הוא לא ידע שלמרות שקביעת המלחמות מסתיימת ביום י"ב בניסן, חתימת הגורל היא בליל הסדר (ט"ו בניסן). מכאן גם השם ליל הסדר, על שום שבלילה זה ניתן לעשות סדר במקום מלחמות ואי-סדר. משיצאה הפקודה בי"ג בניסן נותר למרדכי זמן קצר להתארגן נגד הגזרה.

מרדכי הוא ניצוץ האור

גם בזמן הדורמיטא אין ניתוק מוחלט בין הנשמה והגוף, ועדיין יש ניצוץ קטן של אור, חיים ותקווה. ניצוץ זה מיוצג בסיפור על ידי מרדכי היהודי. שמן המור, אחד מהשמנים היקרים שהיו במקדש למשיכת אנרגיה מטאפיסית חיובית, נקרא "מור זך" ובארמית מירַא דֵכייַא, או מרדכי. מרדכי הוא שמו של כח רוחני פנימי ולכן זה היה שמו של גיבור סיפור המגילה.

לאחר מתן הגזרה המן לא יכול היה לחכות, ורצה להוציא להורג את מרדכי מיידית, מכיוון שכל עוד מרדכי היהודי בסביבה, כל עוד קיים הניצוץ, עומדת תכניתו בסכנה. הוא מתייעץ בזרש אשתו ו-365 יועציו. 365 בגימטריה הם שס"ה, כנגד שס"ה מצוות לא תעשה. כלומר, 365 אנשי מגיה שחורה וכישוף. עצתם היתה לתלות את מרדכי על עץ שגובהו 50 אמה (אמה היא מידה שבין 30 ל-50 ס"מ). למה כל כך גבוה? כנגד 50 שערי טומאה, שמי שנכנס בשער ה-50 כבר לא יכול לצאת ממנו. מכאן, שהעץ היה מכושף ומטרתו הייתה לא רק להיפטר ממרדכי אלא להיפטר מהכוח שמרדכי סימל – התקווה.

איך מתחברים לעוצמה הרוחנית של פורים?

משלוח מנות (צילום: istockphoto)
משלוח המנות יוצר אנרגיות חיוביות | צילום: istockphoto

מרדכי, שיודע כי חלון הזמן הולך ונסגר, מבקש מאסתר לדבר על ליבו של אחשוורוש. אסתר עונה לו שהיא יכולה לעזור רק אם היהודים יצרו אנרגיה חדשה שתבטל את הדורמיטא – "לך כנוס את היהודים וצומו עליי שלושת ימים". על פי הקבלה, צום בא מן המילה צמצום. כלומר, צמצמו את האנוכיות והקטנוניות ובמקום זה תייצרו אנרגיה של נתינה, שיש לה הכוח לבטל כל כישוף וחוסר מזל ע"י חיבור לתדרים של העולם הרוחני, עולמו של השפע האלוהי. משלוח המנות ומתנות לאביונים היא פעולת נגד שיוצרת אנרגיה חיובית, שהרי מעט אור מסלק הרבה חושך.

התוצאה המיידית היתה שהדורמיטא הגיעה לקיצה, שנאמר "בלילה ההוא נדדה שנת המלך", והמזל התהפך. המן מגיע לחצר המלך על מנת לקבל את אישורו לתליית מרדכי, אלא שבאותו הלילה נדדה שנת המלך והוא מעיין בספר הזיכרונות, שנפתח כבמטה פלא בדיוק בעמוד שבו מסופר כיצד עשר שנים קודם לכן ניצל אחשוורוש ע"י מרדכי ממוות. כאשר המן נכנס ונשאל "מה ייעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו?", אחשוורוש משיב: "ירכיב אותו על סוס המלך…". וההמשך ידוע, המן ובניו נתלים על העץ.

איך מתחברים לכוח הזה? המקובלים מסבירים שהעוצמה הרוחנית שהתגלתה בשושן השאירה את רישומה על היקום ובכל שנה ביום י"ד באדר, פורים אפשר להתחבר אליה כדי לצאת ממצבים של "דורמיטא" בחיינו.

>> לשיעור הקודם: לפי הקבלה, למזל דגים יש חוש שישי
קראו עוד באתר של חיים קבלה
לאוניברסיטה של חיים קבלה