מתוך הקמפיין של לפמ איש נותן מפתחות לבית לבנו ואשת
תעודות זהות גנובות משמשות למטרות התחזות והונאה
מדי שנה אובדות ונגנבות עשרות אלפי תעודות זהות ומסמכי נסיעה, בהם גם דרכונים ותעודות מעבר, של אזרחי ישראל ותושביה. במקרים רבים התעודות הגנובות הינן מזויפות ומשמשות למטרות התחזות לבעל התעודה, לביצוע מעשי הונאה ומעשים פליליים ולפעילות חבלנית עוינת. ממשלות ישראל עוסקות זה זמן רב בצורך להחליף את תעודת הזהות בפורמט הישן ואת מסמכי הנסיעה הקיימים בתיעוד ביומטרי חכם, אשר יכלול מרכיבי מידע ביומטריים ואלקטרוניים חדישים ומודרניים.   

מהו חוק הביומטריה?

בשנת 2009 חוקקה כנסת ישראל את חוק הביומטריה, שמטרתו הינה: "חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע – התש"ע 2009". החוק קבע הסדרים שיאפשרו זיהוי ואימות זהות של תושבי מדינת ישראל, באמצעות הכללת מידע ביומטרי במסמכי זיהוי, באופן שימנע זיוף ושימוש בזהות אחרת. כמן כן, החוק הסדיר הקמה של מאגר מידע ביומטרי, אשר ינוהל על ידי רשות ייעודית ונפרדת: הרשות לניהול המאגר הביומטרי.  

אז למה למעשה יש לנו צורך במאגר הביומטרי? התשובה הפשוטה היא משום שהרבה יותר קשה לזייף נתונים ביומטריים, מאשר חתיכת נייר. עיקר פעולתו של המאגר הביומטרי הינו לשמור על המידע הביומטרי, כאשר הוא ישמר בבסיס נתונים מרכזי, שמטרתו העיקרית תהיה להבטיח שלאדם אחד תהיה זהות אחת. קיומו של מאגר נתונים ביומטרי מגביר את ההגנה על הפרטיות של כל אזרח, ותרומתו זו על הפרטיות, גדולה לאין שיעור מהחשש לפגיעה. לפיכך, זו גם הסיבה שבגללה החליטה הכנסת כי רק קיומו של מאגר ביומטרי ישיג את המטרה של שמירה על פרטיות האזרח ויבטיח תיעוד אחד לזהות אחת.

המאגר מהווה מרכיב חשוב בפיתרון בעיות כמו גנבת זהות, כפל זהויות והתחזות. כל הנתונים הביומטריים של מבקשי התיעוד הביומטרי החכם, כגון: תמונה של תווי פנים ותמונות של שתי טביעות האצבעות המורות, שהן אמצעי זיהוי ייחודיים לכל אדם, ישמרו במאגר. לא ייכללו פרטים מזהים כלשהם של מבקשי התיעוד החכם, במאגר, כמו גם פרטים ביוגרפיים או דמוגרפיים, ובכלל זה גם מספר הזהות. הנתונים הביומטריים במאגר ישמרו באופן מאובטח, מוצפן ומופרד מכל רשת תקשורת, מרשת האינטרנט  וממרשם האוכלוסין.

אבטחת המידע במאגר ואבטחת הפרטיות של נתוניהם הביומטריים של אזרחי המדינה, מבוססות על מספר מעגלי אבטחה נפרדים, כאשר בכל מעגל הושקעו משאבים רבים; אנושיים, טכנולוגיים, פיזיים ומנהלתיים. לפיכך ניתן להבין כי הנתונים הביומטריים מוצפנים והגישה אליהם מבוקרת וממודרת ומבוצעת על ידי עובדים בודדים, אשר רמת הסיווג הביטחוני שלהם גבוהה ביותר.

רוב המדינות המובילות בעולם כבר משתמשות במאגר ביומטרי

הטענה כי ישראל היא הדמוקרטיה היחידה המנהלת מאגר ביומטרי היא טענה מופרכת ושגויה מיסודה. בעולם חלה התקדמות דרמטית בתחום הביומטריה ובכך שמדינת ישראל נכנסת לעידן התיעוד החכם, היא למעשה מצטרפת למגמה עולמית של התרחבות השימוש בתיעוד ביומטרי חכם. כל ישראלי המבקש להוציא ויזה לארה"ב נדרש כיום לסרוק את טביעות של עשר אצבעות ידיו וכן מתבצע צילום של תווי פניו. נתונים אלה נשמרים במאגר ביומטרי בארה"ב ואף אחד לא שוקל לפקפק במטרתם. בנוסף, במדינות רבות בתוך ארה"ב, כגון: קליפורניה, טקסס ועוד, קיימים מאגרים ביומטריים, של בעלי רישיונות נהיגה של אזרחי המדינות (המהווים בארה"ב תחליף לתעודת הזהות שלנו).

טביעת אצבע
עידן של תיעוד חכם
מדינות רבות מנהלות כיום מאגרים הכוללים נתונים ביומטריים של אזרחיהן, בדומה למאגר המוקם בישראל. ביניהן ניתן למנות את ספרד, פורטוגל, שוויץ, פינלנד, הודו, צ'ילה, קניה ואחרות. כמה מהמדינות המובילות בעולם, כדוגמת: ארצות הברית, פורטוגל, ספרד, שוויץ ומדינות רבות בעולם המערבי והדמוקרטי, הקימו או נמצאות בעיצומו של מהלך להקמת מאגרים ביומטריים. כל המדינות החברות בארגון ה-OECD מיישמות דרכונים ביומטריים, כאשר בחלקן, פרטי מחזיקי הדרכון נשמרים במאגר. ביפן, אוסטרליה, ניו-זילנד ועוד, נדרשים מבקשי הוויזה למסור נתונים ביומטריים הנשמרים במאגר. מאגרים ביומטריים משמשים לא רק לצורך תיעוד לאומי ומסמכי נסיעה אלא גם לצורך קבלת שירותי רווחה או לניהול אמין של פנקס בוחרים, כדוגמת מקסיקו. בגוש מדינות האירו, הכולל כ-30 מדינות, נדרש כל אדם למסור נתונים ביומטריים לצורך קבלת ויזה ונתונים אלה נשמרים במאגר הנתונים הביומטריים המרכזי. מאגר זה כולל עשרות מיליוני נתונים והינו נגיש לכל המדינות החברות באיחוד האירופאי.

כל מה שצריך לעשות על מנת להגן על הזהות והנתונים שלנו, הוא להיכנס לאחת מלשכות רשות האוכלוסין וההגירה, הפזורות ברחבי הארץ ולבקש תעודת זהות חכמה ודרכון חכם שאינם ניתנים לזיוף. 

למידע נוסף הכנסו לאתר www.smartid.gov.il