500 אלף חברים לא טועים

אתר mako עלה לאוויר ב-23 באוקטובר 2008. עמוד הפייסבוק של האתר החל לפעול ב-8 ביולי 2009. אלה היו ימים שונים לחלוטין -  בנימין נתניהו היה ראש הממשלה, מכבי תל אביב הייתה אלופת ישראל בכדורסל והאח הגדול הייתה התוכנית הטלוויזיה הפופולרית בישראל. לתוך העולם הכמעט דמיוני הזה נכנס עמוד הפייסבוק של mako, ותוך זמן קצר הפך להיות מקור המידע הישראלי הפופולרי ביותר בפייסבוק.

מודים, בהתחלה לא כל כך ידענו מה אנחנו עושים. לפני שלוש שנים לא היו עוד קורסים לפייסבוק שהונחו על ידי "מומחים לרשתות חברתיות". פשוט עסקנו בניסוי ותהייה. דבר אחד שהנחה אותנו, כבר מהיום הראשון, הוא לדווח על כל מה שמעניין.

גיבשנו זהות והתחלנו להשפיע

למדנו מהפידבקים שלכם, מכל לייק ומכל תגובה. כך קרה שב-5 במרץ 2010 דיווחנו על כמה סיפורים שעל פניהם לא היה ביניהם כל קשר, פרט לכך שהם מעניינים – אלירז שדה זכה באח הגדול, פייסבוק הציגה פעילויות בתשלום וזוג הורים שיחקו במחשב בזמן שבתם מתה מרעב.

הפוסט הויראלי ביותר בתולדות ישראל?

פרסמנו אלפי סטטוסים, תמונות, סרטונים – אבל שום דבר לא הכין אותנו ליום כמו ה-11 באוקטובר. היום בו ראש הממשלה הודיע שעסקת שליט יוצאת לדרך. ידיעה רדפה ידיעה. כותרת רדפה כותרת. וזה לא נגמר עד שאייל גולן לא נתן את דעתו לעניין. קיבלנו אלפי תגובות מאנשים שלמדו מאיתנו, באמצע הגלישה בפייסבוק, שהחלום התגשם וגלעד חוזר הביתה. התרגשנו מכל מילה.

קונצנזוס פייסבוק נוסף, מפתיע, שגילינו, היה שמעון פרס. פוסט שעלה בשעת בוקר מאוד מוקדמת, עוד טרם זרחה השמש, סיפר על כך שפרס קיבל את מדליית החירות הנשיאותית בארצות הברית מידיו של ברק אובמה. למרות שהחדשות לא היו מפתיעות (הרי זה לא היה סוד שנשיא המדינה טס לארצות הברית בשביל לקבל את המדליה) – הפוסט קיבל יותר מ-28 אלף שיתופים ברשת.

מעל 176 אלף איש ראו את אלינור מחבקת את גלעד

בדקנו עם הכתבים ועורכי התוכן של mako, האנשים שאחראים בפועל על העלאת התכנים לעמוד הפייסבוק, מה היו הפוסטים הכי זכורים להם, מה היה הכי חשוב להם, מה הכי ריגש אותם.

הראשון לזהות את הפוטנציאל של העמוד

ועכשיו זה הזמן שלכם, של 500 אלף החברים שלנו. רצינו להגיד לכם תודה. להכיר אתכם קצת יותר טוב. פנינו לאילנה דסה מתל אבב, שהייתה בין שתי המגיבות הראשונות לעמוד בעת הקמתו ושאלנו אותה קצת על העמוד, והיא סיפרה שדי הכניסו אותה בכוח לכל העניין של הפייסבוק, אבל היא לא נשמעת מתחרטת. "יש אנשים נחמדים ומצחיקים פה ושם וזה מה שנחמד", היא מספרת, "שמחה שיש מקום שנותן לי להביע את עמדותיי בנושאים פוליטיים ודברים שקשורים להפקרות במדינה".

ואיזה מין חברים נהיה אם לא נשאל לדעתכם. אז ספרו לנו בתגובות מה הפוסטים שהכי אהבתם. מה הכתבות שהכי הייתם רוצים להמשיך לראות על הקיר שלנו. מה הסיפור שהכי הפתיע אתכם? ותזכרו – גם חצי מיליון איש יכולים להיות משפחה קטנה ומאושרת.