"ליידי מקבת" או "אישה רחומה"? שבוע שרה נתניהו בעיתונות העולמית
שתי כתבות שפורסמו תוך שבוע, אחת בצהובון גרמני והשניה במגזין תרבות אמריקאי, מציגות תמונה הפוכה לחלוטין של אשת ראש הממשלה. ה"בילד" התרשם מהמסירות בה מטפלת נתניהו בחולי סרטן, ה"ואניטי פייר" מתאר איך נתניהו "מנהלת את ההצגה". המומחים מנסים להסביר איך נוצר הפער בין העיתונים. מוטי מורל: "אני מאמין ל'בילד', אין כמו מראה עיניים. ה'ואניטי פייר' מיחזר"


היום, לעומת זאת, מביא עופר אדרת בעיתון הארץ קטעים מראיון נדיר שערך העיתון הגרמני "בילד" עם אותה שרה נתניהו, רק שהפעם היא מוארת באור שונה לחלוטין. אחרי יומיים של ליווי צמוד, נותרת סטפני בילגס, כתבת הצהובון הגרמני הנפוץ, עם הרושם שנתניהו היא אישה "רחומה, מלאת שמחת חיים ורעננה". במהלך הכנת הכתבה התלוותה בילגס לביקור של אשת ראש הממשלה במחלקת חולי סרטן בבית החולים "שיבא" וציינה את דאגתה יוצאת הדופן לאביה שנפטר לפני מספר חודשים. ראש הממשלה אף אומר לכתבת: "שרה היתה זו ששכנעה אותי לשחרר את גלעד שליט".
"אני אישית מעדיף את צורת העבודה של ה'בילד'", אומר היועץ האסטרטגי מוטי מורל, "הם באו עם לוח חלק ופגשו אותה בצורה בלתי אמצעית וכתבו מה שרואות העיניים. ה'ואניטי פייר' קראו כתבות מהעבר ומיחזרו טענות של אינטרסנטים. זה מקור הפער בין צורות הסיקור. בתקשורת הישראלית עשו לשרה נתניהו דמוניזציה משיקולים שונים, חלקם פוליטים שקשורים לבעלה. ה'ואניטי פייר' ציטט את חלקם וחטא בצורה דומה. ה'בילד' לא התייחס לאינטרסים ובא בלי דעות קדומות".
"למרות ששתי הכתבות שונות ב-180 מעלות אחד מהשנייה, שני העיתונים לא טעו", מסביר גיל לבנוני, בעל משרד למיתוג אישי וייעוץ תקשורתי, "לכל אדם או חברה יש צדדים חיוביים ושליליים וכשהולכים לתהליך של מיתוג אישי צריך לשלוף את הדברים החיוביים ולדאוג להוציא אותם לאור בצורה עקבית. כמו שחברת קוקה קולה יודעת להבליט את 'טעם החיים' ולא את הנזק הבריאותי, כך הצליחה לעשות גם שרה נתניהו".
"הסיפור הגדול של הגברת נתניהו הוא הסיקור התקשורתי שלה. אין אף אשת ראש ממשלה שזכתה להיקף כזה של סיקור", מסביר אילן בן-עמי, מחבר הספר "האישה שאיתו" על נשות ראש הממשלה, "כבר מתחילת דרכו הפוליטית של ביבי, הזוג נתניהו הציגו את עצמם כזוג פוליטי מזן אחר, התואם יותר את הסגנון האמריקאי ולכן משך את אש התקשורת. אני מניח שהיא הגיעה למצב שהיא לא סומכת יותר על אף עיתונאי ישראלי. אין לי ספק שהדימוי שלה מטריד אותה. הרי שרה בחרה לאן לקחת את הכתבת באותם יומיים. הייתה לה הזדמנות להציג את עצמה בצורה אחרת מכפי שהוצגה ב'ואניטי פייר' או מאיך שהיא מוצגת בדרך כלל בתקשורת הישראלית".
"גם אם זו כתבת יח"צנות, מגיע כל הכבוד למי שיזם אותה"

"היא לקחה אותם לבית החולים, אז מה?", אומר מורל, "מישהו יכול להגיד ששרה נתניהו לא הולכת לבתי חולים? זה לא היתה הצגה חד פעמית למען הכתבת. בעייני זה מאד אמין. מה שה'בילד' פירסם זה פשוט דברים שלא זוכים לתהודה בתקשורת הישראלית בגלל אינטרסנטים שלא רוצים להיטיב עם ראש הממשלה ואשתו".
"למרות התדמית הצהובה, ה'בילד' הוא עיתון פופולרי, חזק ומצוטט. אי אפשר היה למכור לו משהו שאינו נכון", אומר לבנוני, "אפשר כמובן להיות ישראלים צינים ולומר שזאת כתבה מוזמנת או לזלזל באמיתות הדברים. מדובר בצהובון, אבל כזה שמשפיע על מיליוני אנשים. הקרב בסופו של דבר הוא על התת מודע, וגם אם זאת כתבת יח"צנות מוזמנת אז מגיע כל הכבוד למי שהצליח לעשות את זה". "לאור התדמית הנוכחית של הגברת נתניהו, הניסיון נראה לי כחסר סיכוי", חולק עליו בן-עמי, "אני חושב שאנשים לא טיפשים עד כדי כך שישנו את דעתם בעקבות כתבה אחת של עיתון גרמני".