עשרות עדי מדינה וסוכנים לשעבר חוששים לחייהם

לפני ארבע שנים הוקמה הרשות להקמת עדים. בראשה עומד כיום אבי בן חמו, ניצב לשעבר במשטרה. מטרתה להקנות לעד המדינה הגנה מירבית מאלו שהעיד נגדם. המסגרת די דומה לזו שקיימת שנים רבות בארצות הברית. עד המדינה חי מוגן בדירת מסתור עד עדותו בבית המשפט, כשלאחר מכן מוטס יחד עם משפחתו למדינת יעד בחו"ל לבחירתו, שם משנים את זהותו, נותים לו סכום כסף התחלתי גדול ודואגים לו לעבודה כדי שיוכל להתפרנס ולא ייאלץ לחזור לארץ. לעד ישנה גם אפשרות לעשות ניתוח פלסטי. ההסכמים בין העדים למדינה אינם זהים. הם תלויים ביכולת המיקוח של העד, עברו ובמידע שהוא מחזיק ואותו יהיה מוכן לספר בבית המשפט.

"הרשות להגנת עדים בארץ עדיין לא ברמה של ארצות הברית וגרמניה למשל, שם אפשר להעלים לחלוטין בנאדם. היא עדיין בחיתוליה. בראשית הקמתה היו גם חיכוכים בין האנשים, ומפקדים הוחלפו בגלל חילוקי דעות עם בכירים במשרד לבטחון פנים", מסביר בכיר במודיעין המשטרתי שנים רבות. סגן ניצב בדימוס יוסי קופל, קצין מודיעין ובילוש בימ"ר דרום מוסיף: "אני לא יודע אם המתכונת הנוכחית של הרשות להגנת עדים מספיקה להגן על חייהם של עדי מדינה. זה עדיין לא מקצועי כמו בארצות הברית".

עד מדינה: "אני מרגיש כמו חיה נרדפת"

"עדי מדינה וסוכנים סמויים שנשארים בארץ ופעלו לפני הקמת הרשות וההסכמים המסודרים עימה נמצאים בבעיה גדולה מאוד", טוען סגן ניצב בדימוס ישראל אריאלי, שהיה קצין מודיעין של משטרת המחוז הדרומי, "חייהם וחיי בני משפחותיהם בסכנה גדולה, במיוחד אם הפלילו אירגוני פשיעה גדולים. עבריינים כבדים לא שוכחים מי שלח אותם לכלא ומחכים לסגור חשבון עם מי שהפליל אותם ולא משנה כמה שנים יעברו. הם לעולם לא יסלחו ולא ישכחו. עד מדינה או סוכן סמוי שהחליט לוותר על הטיסה לחו"ל ולהישאר בארץ גוזר על עצמו גזר דין מוות. למשטרה אין יכולת וכלים לשמור עליו כל חייו או לפקח על כל צעד וצעד שהוא עושה. בתקופה שלי, אם היה מגיע מידע שעומדים לפגוע בעד או סוכן הייתי מזהיר אותו ואפילו מעיף אותו מהאיזור כדי לשמור על חייו, אבל לא כל המקרים מגיעים למודיעין המשטרתי".

במצב שלפני הקמת הרשות, עדי מדינה היו זוכים לאבטחה עד סיום המשפט ואחר כך כל אחד הולך לגורלו", מוסיף קופל, "המשטרה לא יכולה לתת מטריית הגנה לעד מדינה לכל החיים". ס', סוכן סמוי שהפליל עשרות עברייני סמים איכותיים מהנגב, החליט גם הוא להישאר בארץ בגלל שלא היה מוכן להתנתק ממשפחתו. "כולם מכירים אותי וזה מאוד מפחיד", הוא סיפר ל-mako, "היתה תקופה שלקחתי את האשה והילדים לחו"ל, אבל אחרי כמה חודשים חזרנו. לא הסתדרנו בגלל השפה ולא מצאתי עבודה. פה בארץ יש לי משפחה, אבל גם אויבים שמחכים לי בפינה. אני יודע שאני חי על זמן שאול ומי שרוצה להגיע אליי יכול לחסל אותי. קשה לישון בלילות, כי אתה מרגיש כמו חיה נרדפת. זה לא חיים, אבל אני מאמין באלוהים ורוצה לקוות שהמשטרה תדאג לשמור עליי".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "אנחנו לא מתייחסים לנהלי אבטחה של עדי מדינה בכלי התקשורת".