בן כספית: "הולכים להחריב את מעריב, אנחנו נלחמים על הבית"

אתמול, עברה השליטה בעיתון באופן סופי לידי בעליו החדש, שלמה בן צבי. במסגרת ההסכם הקיבוצי שנחתם עם וועד עובדי העיתון מחוייב בן צבי להעסיק 350 מעובדי העיתון ללא שינוי בשכרם והתחייבות שלא לפטרם בשנה וחצי הקרובות. אתמול, הודיע הבעלים כי בנוסף לאותם 350 עובדים יעסיק 80 עובדים נוספים שלא יכנסו לתוך ההסכם. ועד העובדים מצידו התנגד להעסקתם ללא כל הסכם התחייבות כלפי אותם עובדים ובתנאים פחותים משמעותית. כאשר לא ניתנו הסברים למהלך מצד ההנהלה. לאחר שהאולטימטום של אנשי הוועד להפגש עם מי מטעם בן-צבי תוך שעתיים נותר ללא מענה, הכריז הוועד על השבתת העיתון.

"בן צבי מפר את ההסכם ברגל גסה", מוסיף גורם בעיתון, "כל עובד שמרוויח מעל 8-9 אלף שקלים מפוטר, הוא מתעלם לחלוטין מכל ניסיון או וותק והדבר היחיד שמעניין אותו הוא השכר. מעבר לזה הוא מחזיק אנשים בחוסר וודאות מוחלטת. במסגרת ההסכם הוא התחייב ש-350 איש יוחזקו באותם תנאים, באותו תפקיד ובאותו שכר למשך שנה וחצי ובנתיים הוא רק מנסה להפחית לעובדים בשכר או להציע להם תפקיד חלופי. מחלק מהעובדים מבקשים להישאר לכמה ימי חפיפה מבלי להבטיח להם כלום".

מערכת מעריב תעבור לירושלים?

אותו גורם העריך כי השביתה תמשך בשבוע-שבועיים הקרובים וציין כי איום נוסף המאיים על העובדים הוא שברגע של קלות דעת פלט אחד מאנשיו של בן צבי שמערכת העיתון עתידה לעבור לירושלים. "במצב כזה 80-90 אחוזים מהעובדים לא יוכלו להמשיך בעיתון", אומר הגורם ומעריך כי בקרוב יפגע גם עיתון "מקור ראשון", גם הוא בבעלותו של בן צבי. "לבן צבי כנראה היה חלום להיות מו"ל אבל בפועל זה גדול עליו ב-40 רמות. להערכתי בעוד 3 שבועות הוא יפטר גם את רוב עובדי מקור ראשון. יש לו בסופו של דבר קופה אחת וממנה הוא צריך להתקיים".

גם עורך מעריב לשעבר יואב צור מבקר את מהלך הוועד. "אני עצוב מאוד וחבל לי שהגענו למצב הזה", הוא אומר היום, "המצב מאוד בעייתי כי אפשר להגיד פה ששני הצדדים צודקים: הועד דורש שכמה שיותר אנשים יועסקו והבעלים החדש רוצה להחזיק את העסק כעסק כלכלי. אבל בעייני ההחלטה על שביתה הייתה צעד קיצוני מדי. שביתה היא נשק יום הדין ומבחינתי הם השתמשו בו מהר מדי ואני חושש מאוד שזה יזיק לעיתון".

בוועד מצידם לא שותקים לנוכח הביקורת. "מוקדם מדי לשביתה? בפירוש לא", אומר העיתונאית גבי גולדמן, "מאז עסקת המכירה אנחנו מוצאים את עצמנו כל הזמן רודפים אחרי בן צבי ואנשים, קובעים איתם פגישות והם מצד מבטלים ודוחים. לפני יומיים שלחו מישהו להפגש איתנו אבל גם אז לא קיבלנו תשובות אמיתיות. יום הדין כבר עבר".

אבל בעוד שהוועד יוצא נגד בן-צבי, מדגישים אחרים שתהליך התדרדרות העיתון החלה עוד הרבה לפני רכישתו של בן-צבי. כתב הספורט הותיק של מעריב, רון עמיקם, שפוטר עם גל הקיצוצים המסיבי לפני כשלושה חודשים מתאר את התהליך. "יותר מ-10 שנים עברו מאז גל הפיטורים הראשון ב-2001, מאז העסק החל להדרדר והסיבה לכך בעייני היא בעיקר חוסר יכולת של מעריב לקבוע מדיניות אחידה וללכת אחריה ולצערי גם ירידה ברמת הפרסונות שעמדו בראש הפירמידה", הוא אומר, "נוחי דנקנר הצליח באמת לרסק את העיתון לחלוטין – הוא הפגין חוסר הבנה בעיתונות ומעריב סבל מחוסר כיוון ואיבד את הזהות שלו. מעריב עבר תהליך קמילה איטי שקיבל האצה בחודשים האחרונים. הנסיבות או הדנימקה של הדברים יכולים עוד להפתיע אבל באופן כללי הקריסה כבר כתובה על הקיר"