"מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכיה האנושיים", אמר דוד בן גוריון. כ-60 שנים מאוחר יותר, במציאות הישראלית המורכבת, נראה שעדיין יש דברים שבכוחם להסיר את מעטה הציניות של רובנו. כזה הוא הסיוע של היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים (או בקיצור מתפ"ש) לאוכלוסייה הפלסטינית.
במתפ"ש קיימים שני גופים שאחראים על הסיוע בתחום הבריאות: המנהל האזרחי ביהודה ושומרון ומנהלת התיאום והקישור לרצועת עזה. האנשים שם אמנם לא רופאים, אך מצילים חיים 24/7, כשהם מתאמים בזמן אמת, תחת לחץ וללא בירוקרטיה מיותרת בין גורמים בישראל, ביהודה ושומרון ובעזה – כדי שפלסטינים יוכלו לקבל טיפול רפואי בישראל.
"האב התחנן שנעביר את בנו לישראל"
השם דליה בסה אולי לא מוכר לכם, אבל כשהיא נמצאת באיזור יהודה ושומרון – זה כבר סיפור אחר. "פלסטינים מכירים אותי. כשאני בסיור בשטחים, למשל, אנשים מזהים אותי ומודים לי", היא מספרת. לא בכדי הפכה בסה, שמשמשת כמתאמת הבריאות של המנהל האזרחי עוד משנת 1994, לשם דבר באיו"ש. "מה שעומד לנגד עיניי הוא הצלת חיים, ובזה אני עוסקת מהבוקר עד הלילה", היא אומרת, ומוסיפה: "אנחנו רואים את החולים כערך עליון ואין פשרות בנושא, עושים הכול כדי לתת מענה לכולם". בסה אחראית למעשה על התיאום בין מערכות הבריאות הפלסטיניות למדינת ישראל, כולל אישורים ותיאומים להעברת חולים ואמבולנסים והכנסת סיוע רפואי, תרופות ומזון.
לצד הסיוע השוטף, היא מטפלת במקרים דחופים, "אז כולם נזעקים להצלת חיים", לדבריה. מקרה שנגע לליבה במיוחד היה זה של הפעוט מוחמד דאדוה בן ה-3: "לפני חמישה חודשים קיבלתי טלפון מאב שהתחנן לעזרה. הבן שלו נפל לסיר של סירופ רותח בבית המשפחה שבקרבת בית לחם, ונשרף כולו. הוא שהה בבית חולים בשכם והאב ידע שהסיכוי היחיד שלו הוא לעבור לישראל. מיד פניתי לרופאים בבית החולים בהדסה עין כרם, אבל חששנו שאם נעביר אותו באמבולנס הוא לא ישרוד את הדרך. בסופו של דבר אמבולנס של הצלב האדום הביא אותו עד המחסום, ומשם הטסנו את הילד במסוק להדסה. זה היה מבצע של ממש, בתיאום עם 669 וקצין הרפואה של אוגדת יהודה ושומרון".
לכל אורך התהליך ליוותה בסה את משפחת דאדוה, ובמשך כמה חודשים הגיעה לבית החולים כל שבוע כדי לראות את התקדמותו. "המצב שלו היה אנוש, הוא הגיע עם 100% כוויות והרופאים לא הבטיחו כלום. אבל, לפעמים מתרחש פלא רפואי. אחרי שלושה ימים הוא נכנס לניתוח הראשון והחל בתהליך של השתלת עור. כולם נרתמו למשימה והיה מדהים לראות את זה". לאחרונה, יצא דאדוה הקטן לתהליך של שיקום ארוך בבית חולים בירושלים ("היה קשה לשכנע את הרשות שהשיקום יהיה כאן ולא ביהודה ושומרון"), והרופאים אופטימיים, וכך גם בסה: "היום הוא מחייך ומתחיל לדבר וללכת, וכל פעם שאני רואה אותו – אני מתרגשת מחדש. זר לא יבין זאת".
בשנת 2015: 97,000 פלסטינים עברו מאיו"ש לישראל
דאדוה הוא אחד מתוך למעלה מ-97,000 פלסטינים (וכ-100,000 מלווים) שעברו בשנת 2015 מיהודה ושומרון לישראל לקבלת טיפול רפואי. לצד הטיפולים הרפואיים השגרתיים, מתאם המנהל האזרחי סיוע הומניטארי במקרים מיוחדים. כך, למשל, בשנה שעברה תואמו כ-120 השתלות קרנית לפלסטיניים לקויי ראייה ובוצעו השתלות של מח עצם בילדים.
(צילום מסך מתוך הסרטון שמציג את הטיפול במוחמד דאדוה)
אנשי מתפ"ש דואגים לילדים המטופלים לא רק בהיבט הרפואי. כך, למשל, בשבוע שעבר הם הוציאו ילדים שעברו השתלות כליה לטיול בגן החיות, ולפני כמה חודשים ארגנו יום כיף בחרמון ל-18 ילדים פלסטינים חולי סרטן המטופלים בבית החולים הדסה עין כרם. אלה נועדו לתת להם הפוגה מהטיפולים, ולו קלה.
מעבר לכך, כ-1,700 רופאים פלסטינים יצאו להשתלמויות רפואיות בישראל ובחו"ל בתיאום המנהל האזרחי. בסה הביאה לפריצת דרך בתחום, כשבזכותה רופאים פלסטינים מיהודה ושומרון עובדים בבתי חולים בישראל ומורשים להיכנס למדינה עם הרכבים שלהם.
לא קשה להמשיך שנים בעיסוק כל כך אינטנסיבי ושוחק?
"לא. אמנם, זה עיסוק שלא נגמר, ורוב המקרים הקשים מתחילים בחמישי בערב ונגמרים במוצאי שבת, כך שאני מוצאת את עצמי בסופי השבוע בבתי חולים. אבל, הצלת חיים היא ערך עליון וזה נותן לי כוח. אני לגמרי בתוך זה, כשפונים אליי עם משהו אני לא עוצרת עד שאני מצליחה. זה לא פשוט ולא כל אחד היה יכול לעשות את זה, אבל אי אפשר לתאר את התחושה שמקבלים כשמצילים חיים של ילד".
"לא מזמן, למשל, הייתי במיון בהדסה, וניגש אליי גבר פלסטיני. מסתבר שהוא אבא של ילדה שנפצעה קשה בתאונת דרכים לפני כמה שנים ברמאללה. הוא התקשר אליי אז בוכה, ואמר לי שהבת שלו תמות בבית החולים ברשות, ומיד איתרתי את האמבולנס ואמרתי לו שיחזור למחסום. הוא לא ראה אותי מעולם, רק דיברנו בטלפון, אבל במיון הוא שמע מי אני והביא את הבת שלו. היא אמנם נכה, אבל היא בחיים. הוא אמר לה: 'את יודעת מי זאת? זו דליה', והיא שמחה והודתה לי. זה היה מרגש מאוד".
"אין צבא בעולם שעושה את מה שהצבא שלנו עושה"
בצד השני נמצאת, כאמור, מנהלת התיאום והקישור לעזה, שם האחראי על התיאום האזרחי הוא רס"ן אנואר גאנם. "המצב בעזה מורכב יותר, מפני שבאיו"ש אנחנו עובדים מול גורמי הביטחון של הרשות הפלסטינית, בעוד שמי ששולטת בעזה היא תנועת החמאס, ואנחנו לא פועלים למולם", מסביר גאנם. "אנחנו פועלים מול הוועדה האזרחית, שהיא חוליית הקשר בינינו לבין האוכלוסייה, והיא כפופה למשרד לעניינים אזרחיים שנמצא ברמאללה".
לאור המורכבות הזו, המספרים ביחס לעזה מצומצמים יותר מאשר אלה של איו"ש, אך משמעותיים גם הם: בשנת 2015 נרשמו 31,787 כניסות של חולים ומלוויהם מעזה לקבלת טיפול רפואי בישראל או באיו"ש, לצד 10,548 כניסות מאז תחילת 2016. בנוסף, נכנסו 6,705 טון ציוד רפואי ותרופות לבתי החולים והמרפאות בעזה, ו-2,224 טון ב-2016.
"לפני שבועיים וחצי, למשל, הוצאנו ילד בן שבע מבית שנשרף בח'אן יונס. שלושת אחיו נהרגו בשריפה, והוא נפגע באורח קשה. הוא פונה לבית החולים שיפא ברצועה, אבל אנחנו העברנו אותו לתל השומר, יחד עם ההורים שלו. מקרה אחר הוא של ילדה בשם נור, שמטופלת בשניידר כבר כמה חודשים בגלל בעיה בכבד, יחד עם הוריה. לפני חודש הוצאנו בהפתעה את שלושת האחים שלה ואת סבתה, שהפתיעו אותה ואת ההורים בבית החולים. זה היה אירוע מרגש מאוד".
גאנם נמצא בתפקיד כשמונה חודשים, ובתפקידו הקודם פיקד על מעבר ארז, שמהווה את המעבר היחיד שבו הפלסטינים יכולים לצאת מהרצועה ולהיכנס אליה באופן סדיר. כך, למעשה, אפשר לומר ששני התפקידים שלו משלימים אחד את השני. "יש ברצועה שני מיליון תושבים, רובם אנשים תמימים ופשוטים שבסך הכול רוצים לחיות, אך לא תמיד נמצא עבורם טיפול ברצועה, וכאן אנחנו נכנסים לתמונה", הוא אומר. "מעבר להיבט ההומניטארי הברור, אין לי ספק שיש לנו השפעה על הרחוב הפלסטיני. ככל שהמצב ברצועה טוב יותר, כך גם המצב הביטחוני, כך שזה אינטרס הדדי".
גם בסה וגם גאנם עוסקים בהצלת חיים יום ולילה, באופן אינטנסיבי ולא פשוט, אבל ודאי מאוד מספק. "מבחינתי, זה אי של שפיות שלא קיים בשום מקום אחר", אומרת בסה. "אין צבא בעולם שעושה את מה שהצבא שלנו עושה. זה מדהים ואני גאה בזה".
לעמוד הפייסבוק של מתפ"ש לחצו כאן