אם חייתם בישראל בחצי שנה האחרונה, וודאי שמעתם על ארגון "האמת שלי". אם לא, אז כדאי שתכירו. "האמת שלי" הוא ארגון א-פוליטי אשר נלחם במידע מעוות שמופץ על חיילי צה"ל בארץ ובעולם ולמעשה החל את דרכו כיוזמה עצמאית בפייסבוק. מי שהתחיל את הסיפור ונמנה על מייסדי הארגון הוא אביחי שורשן. את שורשן תפסתי לשיחה באחת בלילה, אחרי שחזר מעוד יום מפרך במלחמה שלא נגמרת - למען שמו הטוב של צבא ההגנה לישראל.

שורשן, בן 31, נשוי ליעלי (אחות בבית החולים "הדסה") ואבא לרותם (4.5) ואלה (2), מתגורר בכפר אדומים. לפני מספר שנים פתח את "הפינג'ן", בית קפה נייד שמשמש גם כנקודת מודיעין לתיירים, ונמצא על הכביש הראשי בין ירושלים לים המלח. את שירותו הצבאי עשה כלוחם בעורב גולני, השתתף במלחמת לבנון השנייה וכן בלחימה בעזה וביהודה ושומרון.

איך התחלתם בעצם?

"הכל התחיל בחודש מאי בשנה שעברה, עת יצאו הדו"חות של מגוון ארגונים המבקרים את התנהלות צה"ל במהלך מבצע "צוק איתן". השתתפו בהם ארגונים כמו "אמנסטי", "בצלם" ו"שוברים שתיקה". באחד הבקרים ראיתי את יולי נובק, מנכ"לית שוברים שתיקה, מתראיינת בתוכנית הבוקר בערוץ 10 וכששמעתי אותה - ממש כעסתי. המפקד שלי בשירות הסדיר, רב-סרן צפריר בר אור ז"ל נהרג במבצע "צוק איתן", והרגשתי שהיא ממש מבזה את אלו שלחמו, נפצעו ונהרגו. הייתי מאוד נסער - וכמו הרבה ישראלים הלכתי לפייסבוק, כתבתי פוסט שמתחיל במילים "גם אני שובר שתיקה" וגוללתי בו לראשונה כמה מהחוויות והסיפורים אותם עברתי כחייל. הסיפורים מצביעים על צבא אחר, שחושב ומחנך את חייליו בשונה מאוד ממה שמתאר הדו"ח של שוברים שתיקה. סיימתי את הפוסט בבקשה מהקוראים שיספרו גם הם את הסיפורים שלהם מהשירות הצבאי - כי ידעתי שהם יהיו שונים".

"למה שקרה ביום שאחרי, באמת שלא ציפיתי", מוסיף שורשן. "קמתי בבוקר וגיליתי אלפי שיתופים לפוסט מאנשים שאני בכלל לא מכיר ועוד עשרות חיילות וחיילים שמשתפים את הסיפורים שלהם, תחת ההאשטאג #האמת שלי. קיבלתי מבול של הודעות לאינבוקס מישראלים מחו"ל שהתחננו שנתרגם את הסיפורים לשפות שלהם כדי שיוכלו לשתף גם. כדור השלג המשיך להתגלגל, ותוך מספר ימים לא היה גוף תקשורת שלא כתב על התופעה, גם בישראל וגם בעולם. ומי אנחנו? בסך שלושה מילואימניקים עם קבוצת וואטס'אפ".

ואיך הפכו ההאשטאגים בפייסבוק לארגון מסודר?

"אחרי שבועיים, קיבלנו הודעה בפייסבוק ממישהו שהציג את עצמו כעובד בשגרירות בריסל. הוא ביקש שנבוא לתת עדות מול הוועדה לזכויות אדם של האיחוד האירופי. בהתחלה חשבנו שזו מתיחה, באמת לא האמנו שעד כדי כך הסיפורים שלנו היכו גלים. כעבור כמה ימים מתן כצמן, אחד מעמודי התווך שלנו, טס להעיד בבריסל. שם גילינו שמלבדנו מי שהגיע להעיד גם כן - היו נציגי ארגון "שוברים שתיקה". ביומיים הבאים כל גופי התקשורת בארץ התעניינו בנו ובעדויות שלנו ולמעשה דיברו על העיוות בסיקור העולמי של "צוק איתן". כשחזרנו מבריסל הבנו שאנחנו חייבים להקים ארגון מסודר ושאסור לנו לפספס את ההזדמנות".

מתוך עמוד הפייסבוק של אביחי שורשן

מדברים על דילמות מוסריות

אז מי מוביל את הארגון?

"יחד איתי פועלים ללא לאות מתן כצמן, אותו הכרתי דרך הפייסבוק ואיתמר עצמוני שהוא חבר מהצוות שלי בצבא. כמה ימים לאחר מכן צירפנו אלינו את דרור דגן, שנפצע אנוש בהיתקלות עם מחבלים בבית-לחם ב-2004 ואת וליטל שמש, עיתונאית ובוגרת ארגון StandWithUs. שחר לירן הצטרפה אלינו בספטמבר כמנכ"לית ומאז צירפנו ארבעה חברים נוספים שביחד, וכל אחד בתחומו, מעיפים את הארגון קדימה".

 ומה אתם עושים ביום יום?

"אנחנו עוסקים בחינוך והסברה ומנסים להפגיש כמה שיותר אנשים עם הדילמות שנתקלים בהן במציאות הצבאית המורכבת. לוחמות ולוחמים נאלצים להתעמת עם סיטואציות קשות ואנחנו רוצים לשפר את יכולת התגובה במצבים לא פשוטים. אנחנו רוצים לייצר דור של חיילים שמודע לאתגרים ויודע להתמודד איתם. דור שיודע להבחין בין ביקורת עצמית בונה וחשובה לשם ייעול המערכת – ובין ביקורת שכל מטרתה התרסה. כדי להשיג את היעדים הללו אנחנו מעבירים הרצאות לתלמידי כיתות י"ב בבתי ספר ברחבי הארץ, נפגשים עם חניכי מכינות קדם-צבאיות וגם חניכי תנועות נוער. החבר'ה שאנחנו נפגשים איתם מגוונים מאוד וזאת עבודה חינוכית מדהימה".

>> הם נגדנו: העמודים שפייסבוק מסתיר מכם

ומה לגבי ההסברה הבינלאומית? גם שם טמון אתגר לא קטן

"נכון. ולכן הבנו שצריכים לרכז מאמצים גם שם. אנחנו רוצים להיות הכתובת עבור כל חבר קונגרס סביב הגלובוס, כל עיתונאי זר שירצה לקבל זווית על צה"ל ועל הדילמות שלו וגם כל אזרח מהעולם שמתעניין בישראל. אנחנו מביאים את השטח, אנחנו לא מקור רשמי כמו דובר צה"ל - ולכן יש לנו יתרון. לצערנו כיום, המציאות היא שגם התקשורת הזרה וגם חברי הפרלמנטים הזרים - שרוצים לקבל מידע על אירועים בצה"ל אך לא מגורם רשמי - יפנו לגורמים שהאג'נדה שלהם היא הכפשת צה"ל ומדינת ישראל. את המשוואה הזאת אנו באים לשנות.

שורשן מספר כי כיום, פרויקט הדגל של הארגון הוא פרויקט העדויות. "בפרויקט משתתפים גברים ונשים, קצינים וחיילים, אשר מספרים בגוף ראשון, ללא עריכות וללא הטיות פוליטיות - על חוויות משירותם הצבאי. במקביל לפרויקט אנחנו כותבים דו"ח המסכם את העדויות והוא יופץ לנציגויות ישראל ברחבי העולם. יקבלו אותו שליחים של ישראל בחו"ל, שגרירויות זרות, דיפלומטים וארגונים פרו-ישראלים ברחבי העולם".

העדויות האלה קצת מזכירות לי את "שוברים שתיקה". אז מה ההבדל בין העדויות שלכם ושלהם?

"אני חושב שזה בכלל לא בר השוואה. כל מה שהם מציגים אלו מקרי קצה, שולי שוליים, לא מדגם מייצג כלל. הם מציגים את אותם מקרי קצה כאסטרטגיה חינוכית של צה"ל - כאילו ככה צה"ל מלמד ומחנך את החיילים והמפקדים שלו - וכאן בדיוק טמונה הבעיה. תראה, אף אחד מאיתנו לא אומר שאין מקרים כאלו, ברור שיש. יש פה ושם חיילים עם מוסר ערכי נמוך שעושים דברים בזויים. אבל הם באמת מהווים אחוז מאוד מאוד נמוך מכלל הלוחמים. אנחנו, לעומת זאת, מציגים בדו"חות ובעדויות שלנו מאגר נתונים גדול יותר וכן התייחסות כללית ורחבה לשאלות עומק כמו איך הצבא עובד, החל מהקבינט ושר הביטחון וכלה בחומר שמלמדים בקורס מ"כים".

צוות האמת שלי (צילום: איריס כוהניאן)
"אנחנו כן מצליחים לראות שינויים קטנים בהסברה" | צילום: איריס כוהניאן

נשמע שהעבודה שלכם אינטנסיבית מאוד. איך אתה מצליח לשלב אותה עם החיים האישיים?

"זה לא פשוט, אבל זה בא בגלים. יש תקופות מאוד עמוסות ויש תקופות שאני מצליח לנשום קצת יותר. השבוע שלי מורכב מיום-יומיים בהם אני מפעיל את בית הקפה, ובשאר הימים אני מקדיש את עצמי ל"אמת שלי", אם בפגישות, השתתפות בוועדות בכנסת, כתיבת תכנים, מתן הרצאות ועוד המון דברים שעושים בהקמה של ארגון. בין לבין אני גם מדריך סנפלינג ועובד מידי פעם בתחום. אני משתדל כל הזמן למצוא זמן לנשום ולהיות עם המשפחה, וזה בהחלט מאתגר".

הסברה ארוכת טווח

שורשן עובד כעת עם הארגון על פרויקט גיוס כספים בהאדסטארט, שמטרתו לייצר תוצר פיזי של פרויקט העדויות. "התכנון הוא להוציא לאור שני ספרים, אחד בעברית ואחד באנגלית, שיצאו לאור בכמה מאות עותקים בלבד. מלבד זאת, כל העדויות יעלו כסרטוני וידאו באתר אינטרנט חדש, אותו הקמנו במיוחד בשביל זה. לגבי הכסף עצמו, אמנם השבוע חצינו את רף ה-100% שמוקצב לפרויקט, אבל אנחנו שואפים להגיע לכמה שיותר עד תום הזמן שמוקצב לפרויקט. תמיד יש עוד מה לעשות: לתרגם את החומרים לעוד שפות, להדפיס את הספר בעוד עותקים ולהגיע לכמה שיותר אנשים. כל דבר כזה עולה המון כסף, לכן כל סכום שייכנס מהפרויקט, יהיה שימושי והכרחי לפעילותנו. מה שמדהים בקמפיין הזה, שבניגוד לארגוני הדה-לגיטימציה, שמקבלים מימון זר, את פרויקט העדויות שלנו - מי שמממן בסופו של דבר אלו אזרחי ישראל והכספים נאספים שקל לשקל".

יצא לך לראות את ההשפעה של הפעילות שלכם בחו"ל?

"תשמע, הנזק שארגוני הדה-לגיטימציה הישראלים והלא ישראלים עושים לישראל, לא התחיל אתמול. מדובר בעשייה אנטי-ישראלית כבר למעלה מעשרים שנה! יש לארגונים הפועלים כנגדנו תקציבי עתק בסכומים בלתי נתפסים. המטרה שלהם היא הכפשת ישראל וגרימת נזק במישור הבינלאומי. ולמה אני מספר לך את זה? כי השפעה ויצירת שינוי משמעותי במרחב הזה, לוקחים זמן. לפחות אותו זמן - אם לא יותר, כי אנחנו לא צועדים בשדה לא חרוש - אלא בשדה חרוש שנזרעו בו זרעי שנאה שיש להם כבר שורשים עמוקים. ויחד עם זאת, אנחנו כן מצליחים לראות שינויים קטנים. הם קורים לאט, אבל הם קורים".

מה אתה מאחל ל"אמת שלי" לשנה הקרובה?

"השנה הקרובה, שהיא השנה הראשונה שלנו, היא הכי משמעותית. אני מאחל לנו להמשיך עם האנרגיות שהיו לנו עד עכשיו, להיות תמיד עם הראש למעלה ושנצליח להגשים את היעדים שהצבנו לעצמנו. אני מאמין שנצליח".

* לעמוד הפייסבוק של "האמת שלי" לחצו כאן

>> האמת ששונאי ישראל לא מודים בה