"הלקוח הראשון היה גבר בן 50 בערך, שיכול להיות אבא שלי. הוא בא ונגע בי בכל מיני מקומות אינטימיים בגוף ואני מודה שהיה לי קשה מאוד. לקח לי זמן להיכנס לקטע, הייתי קצת בהלם. זה לא היה נעים, אבל הבנתי שאם אני רוצה לעשות הרבה כסף אין לי ברירה ואני חייבת לזרום, אז זרמתי. אחרי ששכבנו הוא יצא מהחדר ואני טסתי למקלחת. לא חשבתי על שום דבר, רק רציתי לשכוח מזה. ואז הייתה עוד פעם, ועוד אחת, ואז כבר מתרגלים כי זה קורה כמה פעמים ביום. כשקשה לי קצת אני כל הזמן מזכירה לעצמי שבזכות הכסף שאני מקבלת אני יכולה להרשות לעצמי המון דברים שבחיים לא הייתי יכולה להרשות לעצמי במצב אחר".
התיאור היבש הזה שייך לדנה (שם בדוי), חיילת משוחררת בת 22 ששירתה כסמלת מבצעים בצה"ל. לפני כשנתיים, עם גזירת החוגר בבקו"ם, היא עלתה על אוטובוס מעיר מגוריה בצפון, ואחרי החלפה בתל אביב וכמה שעות נסיעה טובות נחתה באילת. התכנית שלה הייתה לשכור דירת חדר בעיר, למצוא עבודה באחת הפיצוציות בעיר ולחסוך לטיול הגדול בדרום אמריקה. כמה חברות שלה כבר עשו את זה בעבר, והיא תכננה ללכת בעקבותיהן. אלא שלאילת היו תוכניות אחרות עבור דנה, והיא מצאה את עצמה עובדת כחשפנית במסיבות רווקים וכנערת ליווי מבוקשת בעיר הדרומית. כזאת שמרשה לעצמה לדרוש גם 1,000 שקלים עבור שעה של אקט מיני.
"האמת שזה קרה כל כך מהר שעד היום אני לא מבינה איך התגלגלתי לזה, זה כמו כדור שלג שלא באמת יכולתי לעצור", היא מספרת. "בהתחלה באמת עבדתי בפיצוציה במטרה לעשות כסף. עשיתי משמרות, ביום ובלילה, והיו תקופות שאפילו ניהלתי את המקום והבעלים היו די מרוצים ממני. לפני שנה וחצי בערך הגיע למקום גבר שהתחיל להחמיא לי על היופי שלי ועל זה שאני 'מבזבזת' את הזמן שלי כאן ושיש לי פוטנציאל גדול לעשות הרבה מאוד כסף. הוא אמר לי: 'את בחורה יפה מאוד, אנחנו מחפשים אצלנו דוגמניות לסוכנות שיודעות קצת לרקוד. ה'בוק' על חשבוננו'. השיחה התגלגלה, התחלתי להתעניין מה יש לו להציע, והוא אמר שאני יכולה להרוויח בחודש משהו כמו 10,000 שקל , אולי אפילו 15 אלף. לא הייתי צריכה הרבה יותר כדי להשתכנע".
"הישראלים הם ברברים"
כשדנה מתארת את התגלגלות העניינים מכאן, היא נשארת עניינית ומפוקסת. רבים אחרים אולי היו נסוגים לאחור באחד מהשלבים בדרך, עושים אחורה פנה אל מול נורות האזהרה הבולטות – אבל היא בחרה להישאר, גם כשהבינה שאין כאן בדיוק מה לספר לאמא. הדחף "לעשות קופה" בשנים הראשונות אחרי הצבא היה השיקול המרכזי וכשהיא רחוקה כל כך מהבית ומהמשפחה, לא היה איש שיעצור אותה, ובנות אחרות במצבה, בדרך להשיג את המטרה.
"יום אחד הוא הזמין אותי לאיזה מבנה מפואר בעיר וביקש ממני להיכנס דרך כניסה צדדית", היא מספרת. "חיכה לי שם צלם שישר ביקש ממני ללבוש בגד ים ולהתחיל להצטלם, ובעל המקום הסביר לי שהוא עושה לי בוק מקצועי כדי לשדך לי כל מיני לקוחות שירצו לקחת אותי לקמפיינים או להעסיק אותי בכל מיני מסיבות בריכות כדוגמנית שתקשט את המקום ותעשה שמח. זה היה נראה לי ממש אחלה, עפתי על זה מהתלהבות, חשבתי שאני הולכת לכבוש את העולם".
במציאות, מצאה את עצמה דנה עובדת בעיקר במכון העיסוי של הבעלים, שממוקם במרכז העיר. אמנם לא הייתה לה אף הכשרה בתחום – אבל מהר מאוד היא הבינה שגם כך, לא בדיוק על מסאג' משלמים כאן. "אחת הנשים במכון לקחה אותי יום אחד והתחילה ללמד אותי איך לעשות מסאג' ללקוח ולהציע גם נגיעות באיבר המין, כדי שאקבל יותר בונוסים", היא אומרת. "בהתחלה לא ידעתי כל כך איך להגיב, אבל אחרי כמה פעמים כבר נכנסתי לזה לגמרי, שלב אחרי שלב. שמחתי, כי כל פעם קיבלתי יותר ויותר כסף והלקוחות גם נתנו לי טיפים יפים כי אהבו את הטיפול שלי. פתאום יכולתי לקנות לעצמי מיטה חדשה, בגדים, נעליים. קניתי טלוויזיה ענקית, פלאפון הכי חדש, הצלחתי ממש לחסוך אלפי שקלים בחודש. כל החיים שלי השתנו לגמרי".
מרוצה מהעלייה הדרמטית ברמת החיים, ותוך שהיא משתדלת כל הזמן להתנתק מהמשמעויות שיש ליומיום שבחרה לעצמה, הסכימה דנה כעבור מספר חודשים לעבור לשלב הבא: מסיבות רווקים פרועות. "כל חודש יש עשרות מסיבות כאלה בעיר – גברים שמגיעים ממרכז הארץ, לפעמים ערסים ולפעמים אנשים יותר רציניים, שרוצים קצת להתפרק, לשחרר מתחים כשהנשים שלהם לא בסביבה", היא אומרת. "היו מביאים אותי לשם במונית, אומרים לי לרקוד בפני הגברים בבגד ים ולדאוג גם להתפשט בחלק העליון. היו פעמים שאחד מהעובדים במכון בא יחד איתי, כי פחדתי שאולי בטעות יאנסו אותי או יעשו לי דברים שאני לא רוצה. בסך הכל זו הייתה חוויה מטורפת – מכל מסיבה עשיתי 500 שקל, ועוד 1,000 שקל בטיפים".
גם עדי (שם בדוי), בת 23 ממרכז הארץ, למדה באילת כמה משתלם להוריד חזיות במסיבות רווקים. היא השתחררה לפני שלוש שנים אחרי שירות מלא כפקידה פלוגתית וירדה לעיר הדרומית במטרה להעביר בה חודש של ים ובריכה בדרך לעבודה מועדפת ולימודים באוניברסיטה. גם אליה ניגש בחור נחמד ש"החמיא לי שאני כוסית והציע שניפגש במשרד שלו במרכז העיר" – וכמעט בלי ששמה לב, החלה לעבוד כמארחת במסיבות פרטיות בסופי שבוע, ובהמשך עברה לרקוד במסיבות רווקים. להורים סיפרה שהיא עובדת כאחראית על הבר בבריכה של אחד המלונות בעיר – אך המציאות, תרגלה לראשונה בחייה עירום חלקי מול עשרות אנשים שלא הכירה.
"הבנתי שכדי לעשות כסף אמיתי אני חייבת להיות יותר נועזת, יותר משוחררת", שחזרה בחקירתה במשטרה, אחרי שנעצרה בחשד לזנות. "הבוס הציע לי להתפשט בחלק העליון במסיבות רווקים שאני הולכת אליהן כדי שלאט-לאט אכנס לעניינים. זה לא היה נעים, כי הישראלים הם ברובם ברברים, פראיים, חסרי תרבות, אבל כשראיתי כמה כסף זורקים עליי זה היה שווה. פה, כשרואים בחורה ערומה רוקדת ישר מאבדים את הראש ועושים שטויות. מנסים לגעת, לנשק".
התקופה העמוסה: התימניאדה
הבנות כולן ידעו לאן כל זה הולך. אם הייתם פוגשים אותן שנה קודם לכן היו מזדעזעות רק מעצם המחשבה שיהפכו לנערות ליווי מן המניין – אבל בתוך העולם הזה, הן מספרות, מדובר במסלול כמעט טבעי. רוצה עוד כסף? כדאי שתנשמי עמוק, תלבשי משהו יפה וסיימי את הלילה במיטה של בחור שהכרת רק הערב.
"עיקר העבודה באילת היא בסופי שבוע, בחגים וכשיש כנסים או כל מיני אירועים גדולים, שזה הכסף הגדול", מספרת דנה. "הרבה גברים מגיעים לעיר ללא הנשים שלהם והם מציפים את המכונים בעיר כדי לבלות עם בחורות כמוני, צעירות. מציגים אותנו כחיילות משוחררות, אני מכירה אפילו חיילות בסדיר שמשרתות בדרום או בערבה ומגיעות לתגבר בסופי שבוע בגלל שהמשכורת הצבאית עלובה ולא מספיקה להם לכלום".
גלית (שם בדוי), בת 21, הייתה אחת מהחיילות האלה. היא שירתה בבסיס בדרום הארץ, ובסופי השבוע של חצי השנה האחרונה לשירות הייתה יורדת לאילת ומתמקמת ב"דירת אירוח" שממומנת כולה על ידי סרסורים. בחקירתה במשטרה סיפרה כי מבחוץ הבית נראה כמבצר ממוגן – כולל דלתות ברזל כבדות ורשת מצלמות – וכי לחוקרי המשטרה לקח זמן רב לגלות שמבנה כזה עשוי לאחסן מכון ליווי. כשהם כבר פרצו פנימה, נדהמו לגלות באחד החדרים את הקיטבג הצבאי שלה.
"הגעתי לפה בעקבות המלצה של חברה שאמרה לי שאפשר לעשות בעבודה הזאת המון כסף", סיפרה. "ממשכורת של חיילת בקושי יכולתי לקנות בושם, ומהכסף פה היום אני יכול לחיות כמו מלכה ולחסוך כסף כדי לקנות בית ולעזור להורים. בסופ"ש טוב במהלך השירות הייתי מרוויחה 3,000 שקל לכיס, ב'רגילה' אפילו הגעתי ל-5,000. בבסיס, החיילות היו משתגעות ושואלות מאיפה יש לי כסף לקנות לקים, בשמים ובגדים חדשים של מותגים".
בחקירתה, סיפרה כי נהגה להגיע לבתי המלון המפוארים בעיר ולפקוד חדרים של נופשים אשר הזמינו את שירותיה, כשהיא מתחזה לקרובת משפחתם. "השיא הגיע בימים של הספורטיאדה, התימניאדיה, של ג'אז בים האדום – אירועים גדולים כשמגיעים בהם לעיר עשרות אלפי גברים. מגיעים גם תיירים מצרפת ומרוסיה", אמרה. "אלו תקופות בשנה שביום אחד אני יכולה לעשות 4,000 שקל, ואפילו יותר, תלוי בכמות הלקוחות שאני מקבלת. יש כאלה מבוגרים בני 60 ו-70 שיכולים להיות הסבא שלי, ולפעמים הם בכלל לא רוצים סקס. רק לדבר ולגעת. הם הכי לארג'ים בטיפים – אוהבים שבחורה צעירה מפנקת אותם, נותנת להם תשומת לב שהם כבר לא מקבלים בבית".
דנה מספרת שגם היא הסתנוורה כבר מהרגע הראשון מהסכומים המתגלגלים בתעשייה. לדבריה, היא מקבלת בין שלושה לחמישה לקוחות ביום, חמישה ימים בשבוע, והמשכורת מגיעה לעיתים עד ל-30 אלף שקלים, כולל טיפים ובונוסים מלקוחות.
"אני מרוויחה היום פי ארבע מאשר בפיצוציה שטחנתי בה לילות, חגים ושבתות", היא מספרת בגאווה. "ההורים שלי לא יודעים כלום, אמרתי להם שאני עובדת כאן כמנהלת שיווק והפחד שתמיד קיים אצלי הוא שבסוף אפול על לקוח שמכיר את ההורים שלי או את המשפחה, ואז זו כבר פדיחה. דרך המצלמות של המכון אני מזהה את הלקוח שנכנס כדי למנוע מעצמי בושות ואי נעימות".
את המשכורת הנכבדת שלה היא כאמור לא חוששת לבזבז – וגם חוקרי משטרת מרחב אילת לא היו יכולים להישאר אדישים לריהוט המוקפד שלה, כשפקדו את דירתה לפני כשנה כדי לתחקר אותה.
"יחסית לבחורה די צעירה היה שם רכוש יקר מאוד", אומר גורם ביחידה. "כשחקרנו אותה היא הכחישה שהיא מקבלת לקוחות ביחידה, אבל רואים שמישהו תדרך אותה כיצד לענות לשאלות. ידענו שהיא משקרת, אבל לא היו לנו הוכחות אז שחררנו אותה. אתה רואה בחורה צעירה שעוסקת בזנות והלב שלך נקרע – הפיתוי הכספי מוציא אותן מדעתן, כל מה שהן רואות זה כסף. איפה ההורים שלהן לעזאזל?".
"עדיף שאני אמות ברעב?"
הפריחה של תופעת הזנות באילת, שמושכת אליה יותר ויותר צעירות בגיל צבא, לא מפתיעה את מי שמעורה בנתונים. בשנים האחרונות, על רקע חסימת הגבולות עם מצרים ואכיפה מוגברת של כוחות צבא, משטרה ומג"ב, ירד פלאים מספר הצעירות המזרח אירופאיות המוברחות לישראל למטרות זנות. את החלל החלו למלא מהר מאוד המקומיות הצבריות – וכיום, על פי הערכות של גורמים במשטרה, עובדות כנערות ליווי באילת כמה עשרות משוחררות טריות.
"כשהשטח התרוקן מרוסיות ואוקראיניות חלק מהמכונים נסגרו – ואלה שנשארו התחילו לגייס ישראליות ולהציע להן סכומי כסף הרבה יותר גבוהים", מסביר בכיר במשטרה, "היום במרבית מכוני הליווי גם באילת וגם בשאר רחבי הארץ הרוב המוחלט של נערות הליווי הן ישראליות שמחפשות לעשות כסף קל וחיים טובים".
והחיים הטובים זה אכן מה שמושך אותן: גלית מספרת כי היא בכלל לא יכולה לדמיין את עצמה כיום עובדת בקטיף או בתחנת דלק, כפי שעושות חלק מחברותיה במסגרת "העבודה המועדפת": "מה שמעניין אותי זה לעשות כסף והרבה, אני צעירה וצריכה לחסוך כדי שאוכל גם לבזבז ולחיות כמו בהוליווד. נכון, שיש כאלה שיגידו שאני זונה שמוכרת את הגוף שלי בשביל כסף, אבל מה, עדיף שאני אזרק לרחובות? שאמות ברעב? לי אין הורים עשירים שיממנו לי את הלימודים ויקנו לי אוטו, אני צריכה לדאוג לעצמי אחרת לא אשרוד. אני שלמה עם מה שאני עושה: לקח לי זמן להתרגל לקטע הזה, אבל לפחות אני לא גונבת מאף אחד ברוך השם, לא פורצת לסופרמרקט או שודדת קשישים. זו הפרנסה שלי ובעתיד אני מתכוונת לנהל סוכנות של תיווך דירות או ללמוד כלכלה, בינתיים אני נהנית ממה שאני עושה ושתדעו שכשלקוח שומע שאני חיילת או אחרי צבא הוא ישר נדלק ומוכן לשלם עוד מאה–מאתיים שקל. הם מתלהבים מזה".
מי שפחות מתלהבת מהסיטואציה היא עדי, שלא דמיינה שככה ייראו השנים הראשונות שלה באזרחות. לפני כשנה וחצי החלה לעבוד כנערת ליווי "במשרה מלאה", אבל נראה שעד היום היא לא ממש התרגלה לקושי שבקיום יחסי מין עם אנשים זרים. "אני ילדה באמת טובה, לא חשבתי שאהפוך לנערת ליווי", היא אומרת. "הכול קרה כל כך מהר, סוג של התמכרות. בהתחלה לא יכולתי להתפשט בפני אדם שאני לא מכירה, אבל כבר למדתי להתפשט כמו רובוטית ולא להרגיש כלום כשאני עושה סקס עם הלקוח. העיקר לגמור אחרי חצי שעה, לקחת את הכסף ולחכות ללקוח הבא. כשיש מטרה בחיים ואתה רוצה להשיג אותה כל הדרכים כשרות".
לדבריה, בעקבותיה הגיעו עוד שתי בחורות נוספות מהבסיס שלה לעבוד באילת כדי לממן את לימודי הכלכלה והרפואה שלהן. בעיריית אילת כבר מכירים את הדפוס הזה, של "חברה מביאה חברה", וגורם בעירייה מספר כי הם מודעים לבעיה, אך מתקשים להתמודד איתה שכן מדובר בצעירות שמגיעות לעיר לתקופות קצובות כדי לעשות כסף ולאחר מכן עוזבות אותן. "כשיש לנו מידע בעניין הזה אנחנו מעבירים אותו לגורמי הרווחה ומערבים את המשטרה כדי למגר את התופעה", ציין.
בעירייה מתגאים בכך שמזה שנה הם מתפעלים בסיוע משרד הרווחה, ביטוח לאומי, הקרן לילדים בסיכון, עמותת 'עלם' ושורה של ארגונים נוספים את תכנית "ערים בלילה" לאיתור, טיפול ומניעה של זנות נוער באילת. שם מתגאים בכך שהתכנית הצליחה לצמצם את מספר הנערות המדרדרות לזנות, ומבטיחים להמשיך ולעשות מאמצים למיגור התופעה. "אנו מבקשים למלא את שעות הפנאי של בני הנוער הפוקדים את העיר בתכנים ובפעילויות איכותיות, וכך לצמצם ככול הניתן את הפיתויים שמזמנות השעות הריקות ואת ההתנהגויות הסיכוניות שבצידן", מסרו בעירייה. "בדיוק לשם כך אנו מפעילים את תוכנית 'קיץ בטוח' הנותנת מענה ייחודי, טיפולי ואטרקטיבי לכל בני הנוער באילת, תושבים ואורחים".