תותח דוהר (צילום: שי לוי)
אחרי הרבה עבודת צוות, הפגז מגיע בדיוק לאן שמכוונים אותו. תותח "דוהר" | צילום: שי לוי

9 ביוני 1982, מלחמת לבנון. על גבעה מיוערת 12 ק"מ צפונית לחרמון נלחמים חיילי העלית של סיירת מטכ"ל על חייהם. הכוח נתקל בלוחמי קומנדו סורי אחרי שמסוק חשף אותם. צרורות של קליעים קורעים את האוויר וטילים סורים צדים את הרקמ"ים של הכוח. המצב נראה אבוד והכוח של "היחידה" לא מצליח להתגבר על הסורים. סג"מ שמיל פלג, קצין תותחנים שסופח לסיירת מטכ"ל כקצין ארטילריה קדמי, מחליט לעשות מעשה. הוא עולה על גבעה שצופה אל הקרב ולומד בחי את המצב. לאחר מכן הוא מעביר פקודות אש לגדוד התותחנים 404 בפיקודו של סא"ל צחי גנור. התותחנים יורים בפעם הראשונה פגזי מצרר בסמיכות גבוהה כל כך לכוח ידידותי. בזכות המקצועיות שלהם הפעולה הנועזת עושה את העבודה ותוך זמן קצר נהרגים ונפצעים עשרות חיילים סורים. מי שנשאר בחיים מאבד את רוח הקרב ונמלט מהמקום. משה בוגי יעלון, מי שהיה אז סגן מפקד היחידה, אמר "התותחנים הצילו את חיינו".

30 שנה אחרי הקרב ההוא הוזמנו על ידי צה"ל לביקור בבסיס תותחנים בשבטה בכדי לקבל הצצה ייחודית על סוללת תותחים מבפנים. כבר אמרו על הארטילריה שהיא המלכה של שדה הקרב אבל מעבר לזה ניתן להוסיף בלב שלם שחיל התותחנים הוא ממש לא מה שחשבתם. החיל הזה נוגע כמעט בכל תחום; תותחים, טילים, מטוסים ללא טייס, מערכות מתקדמות לחיזוי מזג האוויר ומוח ממוחשב שיודע לדבר ולקשר את כולם. החיל שבמשך עשרות שנים סבל מהזנחה נמצא כיום בחזית הטכנולוגיה הצבאית.

תותחים (צילום: שי לוי)
"גם בלבנון השנייה כמו בשאר העימותים חיל התותחנים היה הראשון להגיע לזירות הלחימה" | צילום: שי לוי

כל הנתונים כדי להפוך את יציאת הפגז למדויקת יותר

מי שמלווה אותנו בסיור הוא סא"ל נרי הורוביץ, קצין אג"ם של חיל התותחנים, בן 34 ותותחן גאה מאז שנת 1996. סא"ל הורוביץ הספיק להיות מפקד פלגה, מפקד סוללה ובתפקידו הקודם מג"ד. "סוללות התותחים המסורתיות הן המערך הגדול והעיקרי של החיל אבל לא היחיד", מסביר סא"ל הורוביץ. "היום יש לנו מערך רקטי גדול לטווחים ארוכים, מערך של איכון ומטרולוגיה, שם נמצאים מספר מכ"מים מתקדמים ומערכות שיודעות לתת נתוני מטרולוגיה נרחבים. היחידה הזו מעבירה נתונים שהופכים את יציאת הפגז למדויקת יותר. המכ"מים יודעים גם לאכן לנו ירי של הצד השני ואם נפתח צוהר למבצע "עמוד ענן", היחידה הזו פעלה שם בהיקף נרחב מאוד. מערך נוסף של החיל מפעילה כטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים) ואפשר להגיד שזה מערך שיודע לתת מודיעין מדויק לכל הזרוע ולנו כארטילריה עוזר בטיווח של התותחים".

תותח דוהר בפעולה (צילום: שי לוי)
תוך דקות נכנסים לאקט של לחימה ומשפיעים על זירת הקרב בכמות אש עצומה ובעשן כבד למיסוך | צילום: שי לוי

סא"ל נרי מסביר שכל גדוד מורכב משלוש סוללות ארטילריה והגדודים פועלים במסגרת של אגד. אותם גדודים יודעים לעבוד מול יחידות האיכון והמטרולוגיה במרחב בו הם פועלים. "מדובר ביחידה סופר חשובה שהאיכונים שלה נתנו בעמוד ענן התרעות לעורף ולמערכת כיפת ברזל. בכל זרוע היבשה יחידות האש, חיל התותחנים, היו היחידות שפעלו. הארטילריה ירתה לרצועה, יחידות האיכון נתנו איכונים מהרצועה וטיווחו את התותחים, יחידת רוכב שמים עבדה שם בהיקף נרחב גם לתותחים וגם למודיעין וזה דוגמא לאיך עובד החיל".

10 אנשים ותותח אחד

אז איך באמת עובדת סוללת תותחים? יחד עם רס"ן תום מילין, מג"ד אימון מתקדם, נכנסתי לבטן תותח מסוג "דוהר" בכדי לראות איך זה עובד מבפנים ברמת הצוות.

ישנו התותח ובו צוות של 10 אנשים. לכל תותח כזה יש נגמ"ש משלו שנקרא אלפא ועליו יש תחמושת נוספת לתותח. שישה תותחים מרכיבים את הסוללה שלה יש מוח בדמות נגמ"ש ממוחשב שנקרא מפי"ק (מרכז פיקוד ושליטה), שם יושב הפיקוד של הסוללה. המוח הזה יודע לתקשר מול כל היחידות האחרות במרחב הפעולה כמו רוכב שמים, יחידת האיכון ואמצעים נוספים. אחרי שאסף וניתח את הנתונים הוא מחלק אותם לתותחי הסוללה, כל אחד והמשימה שלו.

תותחן נושא פגז (צילום: שי לוי)
לסחוב את הפגזים - עבודה לא פשוטה | צילום: שי לוי

כאשר סוללת תותחים נפרסת בשטח, המפי"ק אוסף את הנתונים מיחידת האיכון או מיחידת הכטב"מים ומחלק אותם לתותחים. מי שמקבל את הנתונים הוא מפקד הצוות של הכלי שלמחשב שלו נכנסת משימת האש. "ישנו מפקד הצוות שמקבל את הנתונים והוראה, למשל להכין 10 נפיצים", מסביר רס"ן מילין. "ליד המפקד עומד כוון עם מחשב אליו הוא מכניס את הנתונים ומכוון את התותח עם ג'ויסטיק שיש לו. בחוץ עומד חייל נוסף שאחראי להכין את הפגזים בחוץ ולחבר להם מרעום, ולידו חייל נוסף שמכין את החומר נפץ ההודף. חייל נוסף, הטען, מקבל את הפגז ומכניס אותו לתותח ואז מכניס איש צוות נוסף את חומר הנפץ, כאשר הכמות נקבעת על פי מרחק הירי. לאחר מכן סוגרים את הסדן והתותח מוכן לירי".

נעצור רגע ונציג לכם את התמונה הכוללת: סוללת התותחנים מקבלת מהגדוד נקודה לפריסה אליה היא יכולה להגיע באופן עצמאי. בינתיים נמצאים באוויר כטב"מים של החיל שאוספים מודיעין ויוצרים מטרות ובמקביל יחידת האיכון והמטרולוגיה אוספת נתונים. ברגע שרוכב שמים איתר מטרה מהאוויר או לחילופין המכ"ם איתר ירי רקטי של האויב הנתונים עוברים למפי"ק יחד עם נתוני מטרולוגיה. במפי"ק יושבים מפקד הסוללה יחד עם סמל המפי"ק וסמל הקשר שבעזרת מערכת מערכת ממוחשבת מעבדים את הנתונים ומפיצים אותם לכלים של הסוללה. בתהליך של דקות ספורות המידע עובר לתותחים ופגזים יוצאים למטרה. הדבר נכון אגב גם לסוללות מהתחום הרקטי והטילים.

תותח וחיילים (צילום: שי לוי)
בניגוד למטוסי חיל האוויר הם נמצאים תמיד בשטח ולא צריכים תדריכים וזמן טיסה להגיע למטרה | צילום: שי לוי

דוגמה לפעולה כזו נתן לנו רס"ן תום מהשירות שלו. "לפני שנתיים הייתי מפקד סוללה מבצעית ברמת הגולן. היה אירוע על הגדר שבמהלכו נהרג מג"ד מילואים. זה תפס אותי אולי שלושה ימים בתפקיד וזה אתה לבד בלי אף אחד ככה שהמשמעות שלך מאוד קריטית, מה גם שאף אחד לא ציפה פתאום לאירוע מהסוג הזה. אבל תוך דקות ספורות שחררנו אש לחילוץ אחרי שקבלנו מטרות אש". האש של התותחנים שישבו ברמת הגולן סייעה לכוחות בגבול לבנון לחלץ את הנפגעים ופה בעצם היתרון של החיל. בניגוד למטוסי חיל האוויר הם נמצאים תמיד בשטח ולא צריכים תדריכים וזמן טיסה להגיע למטרה. תוך דקות הם נכנסים לאקט של לחימה ומשפיעים על זירת הקרב בכמות אש עצומה ובעשן כבד למיסוך.

הראשונים להגיע לזירת הלחימה

"לחיל יש כמה משימות" מסביר סא"ל הורוביץ. "ראשונה – השבת אש לעומק בעזרת כל המערכים, תותחים, רקטות וירי מדויק של טילים. לכל משימה אנחנו יודעים לבצע ירי. המשימה השנייה זה לסייע לכוחות המתמרנים. לפני שאתה מסתער על הכיפה אתה רוצה שהאש תשמיד את האויב שנמצא ביעד. אם נחזור ל"עמוד ענן", לאש של החיל היה תפקיד מרכזי בירי לעבר מחבלים ומרחבי שיגור. במלחמה כוללת מעבר ירי למקורות ירי של האויב אנחנו נרכך את האויב לפני שיסתערו לשם".

רוכב שמיים (צילום: שי לוי)
חייל ביחידת רוכב שמיים - יחידת הכטב"מים שמספקת מודיעין לסוללת התותחים | צילום: שי לוי

בגלל המשימות הללו כל האימונים של החיל נעשים בשיתוף עם כלל זרועות הצבא. סא"ל הורוביץ מסביר שהיתרון של החיל זה זמינות בכל רגע נתון לאורך כל שעות היממה ובכל מזג אוויר. "אנחנו לא נמצאים בבסיס עורפי מרוחק כל מה שאנחנו צריכים זה נתונים סביבתיים, לאן לירות ומתי, זהו. גם בלבנון השנייה כמו בשאר העימותים חיל התותחנים היה הראשון להגיע לזירות הלחימה".

ומה יהיה בעתיד, שאלתי את סא"ל הורוביץ לאור העובדה שהתותח עצמו נמצא בחיל כבר שנים ארוכות. "התותח קיים הרבה מאוד שנים אבל המערכות שבפנים הן מהמתקדמות שיש בעולם, קרון השליטה זה שיא הטכנולוגיה. זה נכון גם לגבי הכטב"מים, מערכות המטרולוגיה ושאר האמצעים. מה שחשוב זה איך אנחנו יודעים לייצר חוכמה בחישוב הנתונים. אנחנו נישאר תמיד מעודכנים בתחום הטכנולוגיה וחישוב הנתונים. יש מחשבות לעתיד, האם להחליף את הפלטפורמה, אבל בסופו של דבר היא עובדת והמהות לא תשתנה. גם אם יהיה תותח שיצרו אותו אתמול בסוף זה פלטפורמה – ברזל שלא ישתנה לעולם".

תותח (צילום: שי לוי)
"גם אם יהיה תותח שיצרו אותו אתמול בסוף זה פלטפורמה – ברזל שלא ישתנה לעולם" | צילום: שי לוי
>> הצצה למפלצת הברזל: טנק מרכבה סימן 4, מבט מבפנים