מטה ארגוני המילואים, יחד עם התאחדות הסטודנטים הארצית ואגודת הסטודנטים של המרכז הבינתחומי בהרצליה, יקיימו מחר (רביעי) כנס לקידום רווחת הסטודנטים המשרתים במילואים, בהשתתפות חברי כנסת, נציגי אקדמיה, אגודות הסטודנטים ואנשי ציבור.

לפי הארגונים, חוק זכויות הסטודנט אינו מציע מענה מספק למשרתים במילואים, והמוסדות מצדם אינם קובעים תקנות בסיסיות אחידות לשיפור מצבם – זאת, על אף שהסטודנטים בישראל מהווים מרכיב דומיננטי בקרב המילואימניקים, הן בשל גילם והן בשל העובדה שהשתחררו מהשירות הסדיר לפני שנים מעטות בלבד. לפי נתונים עדכניים, כמחצית מהסטודנטים והסטודנטיות בישראל נקראו לשירות מילואים במהלך לימודיהם.

מילואימניקים (צילום: רות נעמה פז, במחנה, עיתון "במחנה")
מילואימניקים. נקראים לדגל ומשלמים מחיר אקדמי וכלכלי | צילום: רות נעמה פז, במחנה, עיתון "במחנה"

"אני נאלץ לגרור את תקופת הלימודים ולהשלים חומר עם מורים פרטיים"

אחד הסטודנטים הללו הוא איציק שמולי, יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, המשרת כמילואימניק קרבי בגדוד שריון, "לא פחות מ-35 יום בשנה". שמולי, סטודנט בשנה השלישית ללימודי התואר השני, טוען שהבעיה ברורה: "סטודנטים נקראים לדגל ולא פעם נאלצים לשלם מחיר אקדמי וכלכלי מאוד יקר. אם כסטודנט אני נקרא למילואים בתקופת הבחינות, המענה שניתן לי הוא לא תמיד מספק. כתוצאה מכך אני יכול לגרור את תקופת הלימודים, שלא לדבר על זה שעכשיו אני צריך להשלים חומר עם מורים פרטיים. אלה דברים שהיום האקדמיה כמעט ולא יודעת לתת להם מענה, שגוררים עלויות כלכליות כבדות משקל. סטודנט כזה משלם עוד שכר לימוד, אבל זה בקטנה, מה שמשמעותי הוא עלויות המחייה, שכר הדירה למשל, אי היציאה לשוק העבודה. בעצם נפתח פער מאוד משמעותי בין מי שמשרת במילואים ותורם למדינה ונפגע בסופו של דבר, לסטודנטים שלא משרתים במילואים. במקומות היותר נאורים, ואין הרבה כאלה באקדמיה, יודעים להשלים לסטודנט, לתמוך בו מבחינת שיעורי עזר, אבל זה לא פיתרון שכיח, ובמקומות אחרים הסטודנט לא מצליח להדביק את הפער".

"הפריטו את הטיפול בסטודנטים המשרתים במילואים"

לטענת מארגני הכנס, הסעיפים הנוגעים למשרתים במילואים בחוק זכויות הסטודנט ברובם לא יושמו עדיין בשטח, כיוון שהמועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) עדיין לא אישרה את התקנות הנדרשות בנושא. לדבריהם, גם אמנת הסטודנט המשרת במילואים שנקבעה בתיאום בין המוסדות להשכלה גבוהה לבין אגודות הסטודנטים היא מסמך רעיוני בלבד שאינו מחייב.

איציק שמולי, מתוך הסדרה הזוכה "אנשים" (צילום: יובל טבול)
שמולי. משרת במילואים כ-35 יום בשנה | צילום: יובל טבול

"האמנה הזו מאוד דלה ולא מספקת, וגם אותה לא כיבדו", קובע שמולי. "התייחסו אליה כמעין משהו יפה כזה שתולים על הקיר ולא יותר מזה. אחרי שהסטודנטים חזרו הביתה ממלחמת לבנון השנייה, הבנו שהאמנה לא מתבטאת, שזה לא רלוונטי. ההתייחסות בחוק זכויות הסטודנט למשרתי המילואים גם היא אינה מספקת. מה שצריך לעשות זה שהמל"ג תקבע תקנות שיקבעו בצורה מפורשת איך מוסד אקדמי צריך להתייחס לסטודנט במילואים".

אבל לא רק המוסדות להשכלה גבוהה אשמים במצב: לטענת מטה ארגוני המילואים, גם לא קיימת התחשבות מיוחדת בסטודנטים מצד צה"ל במעמד ולת"ם (ועדה לתיאום שירות מילואים), במיוחד לסטודנטים בשנה הראשונה לתואר – והחייל נדרש לרוב לפנות למפקד היחידה על מנת שזה יתחשב בו.

כמו כן, רבים מהסטודנטים עצמם כלל לא מודעים לנהלים ולהקלות המגיעות להם מצד המוסדות האקדמיים ואגודות הסטודנטים. מעל לכל, אין נוהל ברור שיגדיר מה צריך סטודנט לעשות בצאתו למילואים בשגרה ובחירום מבחינת תיאום לימודיו. ובעיקר טוענים מארגני הכנס כי אין מענה אמיתי והולם לסטודנטים הנעדרים זמן רב ממוסד הלימודים, או חווים במסגרת שירות המילואים חוויות המקשות עליהם להשלים את הלימודים.

לפי טענת התאחדות הסטודנטים, רבים מהשירותים הניתנים לסטודנטים המשרתים במילואים ניתנים על ידי אגודות הסטודנטים, כמו למשל צילומים בעלות מוזלת או בחינם, "נט סטיק" לתקופת המילואים, שיעורים פרטיים בסבסוד ועוד. בהודעה שהוציאה ההתאחדות נטען כי "המוסדות הפריטו את הטיפול בסטודנטים המשרתים במילואים לידי אגודות הסטודנטים, בעוד האגודות לא מתוקצבות על כך בדרך קבע".

"המסר שאתה מקבל שנה אחר שנה הוא שלא יודעים להעריך"

מה הם מציעים לעשות? ממסמך דרישה מטעם מטה ארגוני המילואים עולה כי יש לא מעט צעדים שיכולים לשפר את מצבם של הסטודנטים המילואימניקים. בין ההצעות: בחינת הקצאת תקציב ייעודי לצרכי מימון הטיפול בבעיות המילואימניקים; וכן מוצע כי תלמיד יזומן לשיחה פעם בסמסטר על מנת לבצע תכנון יציאותיו לשירות מילואים פעיל ולקבוע פתרונות מתאימים. הצעה נוספת היא כי כל מוסד אקדמי יחזיק רשימה מתעדכנת של המילואימניקים הלומדים בו, תוך ביצוע מעקב אקטיבי, על מנת למנוע את המצב בו המוסד עצמו לא יודע מיהם המילואימניקים מבין התלמידים ומה דרוש להם.

חיילי מילואים נחים (צילום: Spencer Platt, GettyImages IL)
"באים למילואים גם בתקופות בחינות בלי להסס" | צילום: Spencer Platt, GettyImages IL

"יש מוסדות שעושים את זה, ויש כאלה שלא", מספר שמולי. "אין אחידות, וזה מלמד יותר מכל על חומרת הבעיה. כל אחד עושה את הישר בעיניו: חלק מתייחסים לחיילי המילואים כאנשים שזכאים ליחס מועדף, ויש כאלה שמתייחסים אליהם כבעיה שיש להתמודד איתה. השונות אינה סבירה".

עוד מוצע כי על תקנות המל"ג והמוסדות לכלול גם סטודנטים לתארים מתקדמים, הנפגעים מאותן הבעיות, וכן כי ייקבע נוהל טיפול ברור בסטודנט המילואימניק, ובכלל זה גם בסטודנטים לתואר שני, בשגרה ובחירום. הצעה נוספת היא כי יינתנו שעות חונכות בהתאם להחסרת שעות לימוד. עוד מוצע על ידי מטה ארגוני המילואים כי צה"ל, מצדו, לא יקרא לסטודנטים בשנה הראשונה לתואר שלהם לשירות מילואים.

"יש המון הצעות", מסביר שמולי, "אבל בעקרון אנחנו מדברים על מעטפת טובה יותר. בצד הכלכלי, אפשר לתת למי שמשרת במילואים קדימות במעונות או מלגות מסוימות. בצד האקדמי, יש לנהוג בגמישות רבה יותר בכל מה שקשור לבחינות, למנות מישהו במוסד האקדמי שאחראי לקלוט את חייל המילואים כשהוא חוזר לקמפוס ולוודא שהוא מקבל את זכויותיו, ועוד. אני לא יודע אם תעדוף באישור ולת"מים, למשל, יעזור. אני משרת כבר כמעט עשר שנים במילואים, ובחיים לא שמעתי על סטודנט אחד שהגיש ולת"ם, זאת אגדה. הם באים למילואים גם בתקופות בחינות בלי להסס, כי יש לך 70 חבר'ה בפלוגה ואתה יודע טוב מאוד מה המשמעות: שהחבר שלך יהיה עוד כמה ימים במילואים. בפתרונות הפורמליים האלה אני לא כל-כך מאמין".

כוח מילואים בתעסוקה בחטמ''ר אפרים (צילום: אליה טל, במחנה)
כוח מילואים בתעסוקה מבצעית. "לעגן את הזכויות בחקיקה" | צילום: אליה טל, במחנה

בכנס, בו ישתתפו בין השאר פרופ' אוריאל רייכמן, ח"כ מירי רגב, ואולי גם אהוד ברק, שעדיין לא אישר את השתתפותו, ינסו הסטודנטים, יחד עם אנשי הציבור והאקדמיה, להתחיל לפתור את הבעיה.

מה אתם מצפים שיקרה?
"המטרה מאוד ברורה", קובע שמולי, "לקדם ולעגן בחקיקה את הזכויות ואת ההתאמות שמגיעות לסטודנטים המשרתים במילואים. קצין המילואים הראשי פועל באופן מתמשך לקידום זכויות הסטודנטים משרתי המילואים, אני בטוח ששר החינוך יירתם לטובת העניין, וגם האקדמיה לא יכולה להישאר אדישה. זה לא רק עניין של מי משרת ומה נותנים לו. החברה הישראלית מבוססת על הכרת התודה וההערכה למי שמשרת את המדינה. אם אתה משרת והמסר שאתה מקבל שנה אחר שנה הוא שלא יודעים להעריך את זה, זו בעיה".

>> "אנחנו נותנים למדינה – היא יכולה גם לתת לנו"