"דעו שזה לגמרי אפשרי": קורס טיס, מבט מבפנים
סגן נ' יעלה היום על רחבת המסדרים כנווט קרב. רגע לפני שהוא מסיים את קורס הטיס היוקרתי, הוא חוזר אחורה, לרצון שהתעורר בו, לגיוס, לטירונות ולשלבים הארוכים שעבר עד שזכה לענוד את הכנפיים. ולכל מי שחולם הוא אומר: "דעו שזה לגמרי אפשרי"
|
הדרך לכנפיים: קורס טיס
אני אתחיל מההתחלה: כשהייתי בכיתה ח', הייתי בחוג טיסנים. שם גיליתי את האהבה שלי לכל תחום הטיסה. כבר אז החלטתי, שאני אעשה מה שאני יכול בכדי להגיע לתפקיד הזה, וכך עשיתי. התגייסתי בינואר 2009; זאת אומרת שלפני שלוש שנים התחלתי את קורס הטיס שנערך בבית הספר לטיסה של חיל האוויר בחצרים, ליד באר שבע.
שישה שלבים עד לכנפיים
הקורס ארוך, ומורכב משישה שלבים – ארבעה שלבים המכשירים אותנו כטייסים ושנה אחת (המחולקת לשניים) של לימודים אקדמאים, כמו באוניברסיטה. שני השלבים הראשונים נקראים "המכין" ו"הבסיסי". השלב המכין, כשמו כן הוא – נועד כדי להכין אותנו ולתת לנו כללים בסיסים. איך צריך להתנהג חייל? מה מצפים מלוחם בצה"ל? מה מיוחד בתפקיד בחיל האוויר?
עברנו טירונות כמו כל חייל בצבא, וזאת הייתה הפעם הראשונה שבה עלינו על מטוס. עכשיו אני יכול להגיד ללא ספק שזה היה חלק משמעותי בהתהוות שלנו כאנשי צוות אוויר. תרגלנו במטווחים וזרקנו רימונים. הרגשתי איך אני משתפר מבחינה פיזית. חוץ מזה, זאת הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי חיבור אמיתי לכל עולם הטיסה.
|
להיות נווט במטוס קרב: האתגרים והסיכונים
בשלב הבסיסי מכשירים אותנו להיות קצינים. עברנו אימונים גופניים, קורס מילוט וקורס צניחה שבסופו קיבלנו כנפי צניחה וגם סיכת מ"מ שמסמלת את היותנו קצינים. רק בודדים זוכים לעשות את הקורסים האלה, ואני בהחלט מודע לכך שיצא לי לחוות חוויה מיוחדת. אני מרגיש שיש לי מזל, למדתי המון וגם נהניתי עם כל החברים. זאת פשוט הייתה חוויה מטורפת.
ואז הגיע "השלב הראשוני", החלק הכי מלחיץ. הרבה טייסים רוצים בהתחלה להגיע למגמת קרב, אבל עכשיו כשאני מסתכל על זה, אני יכול להגיד ללא ספק שכל מגמה חשובה ושכל אחד מקבל את מה שמתאים לו. בקורס אמרו לנו: "זה כמו כדורגל, כולם רוצים להיות חלוצים אבל בסופו של דבר הקבוצה כולה עושה את המשחק". אני מסיים את הקורס במגמת נווטי קרב ושני חברים קרובים שלי במגמות תובלה ומסוקי קרב, וכולנו מרוצים מהשיבוצים.
אחרי שנה וחצי התחלנו ללמוד, כאשר הלימודים מתחלקים לשני שלבים, "מבואות" ו"מסלולים". זה היה ממש כמו לחזור לבית הספר והיה נחמד קצת לצאת מהשגרה ולהעשיר את הידע שלי. אני למדתי ניהול מערכות מידע – בהתחלה הנושא לא נשמע מלהיב, אבל אני דווקא נהניתי, מה גם שנחמד לדעת שבגיל כזה צעיר כבר יש לי תואר ראשון מאוניברסיטת בן גוריון.
כשסיימנו את הלימודים, הגיע השלב האחרון של הקורס, השלב "המתקדם", שם תרגלנו את הטיסות פעמים רבות עד שנהיינו מיומנים וניתן היה לסמוך עלינו לגמרי.
בקורס היו לי גם משברים; לפעמים הלחץ והמרחק מהבית מקשה על התפקוד, אבל ברגעים כאלה השתדלתי לחשוב קדימה ולראות את הנקודה הבאה במסלול. שאפתי כמה שיותר גבוה וקיוויתי שאצליח. חשבתי על מה שכבר עברתי והייתי גאה על כך.
קשה להיות זמן ממושך רחוק מהבית, אבל כמו בכל דבר, כשמשהו חשוב לך – כמו משפחה, חברים או חברה – אתה עושה הכל כדי לשמור עליו. החברים עוזרים מאוד אחד לשני, עובדים כצוות ומשתדלים לסייע במה שאפשר.
אני מתרגש לקראת המסדר ביום חמישי הקרוב. המשפחה ארגנה ממש "צבא קטן" שיגיע: משפחה, חברים, חברה שלי, חברים של המשפחה ועוד.
הייתי רוצה שתדעו שזה לגמרי אפשרי לעבור את המיונים ולהצליח לעבור את קורס הטיס, רק צריך להתמיד וללמוד לפני כל שלב. הדברים לא מגיעים מעצמם, כדאי להתעניין ולהבין מה עומד לפניכם, ולזכור שבסך הכל, כל תפקיד הוא משמעותי וכולנו ביחד משרתים למען אותה מטרה – לשמור על המדינה שלנו.
