הרבה מהצעירים שרק סיימו תיכון ועומדים להתגייס לצה"ל, לא ממש סגורים לגבי מה הכי מעניין אותם לעשות בצבא ואיפה הם הכי רוצים לשרת. גם דוד שרמן, תלמיד כיתה י"ב מראשון לציון, עדיין מתלבט לגבי התכניות הצבאיות שלו. לקראת גיוסו בחודש נובמבר 2015, הוא יצא לשטח וביקר את "אבירי הפלדה", פלוגת צמ"ה בחיל ההנדסה הקרבית.
"הגעתי לבסיס של חיל ההנדסה ובדיוק היה תרגיל. הלוחמים נתנו לי לעלות על כלי העבודה שהם משתמשים בהם והסבירו לי איך הכול עובד", סיפר דוד בשיחה עם פז"ם. "הכי מעניין היה לראות ה- D9, ה"דובי", כמו שהם קוראים לו. בתרגיל היו בערך עשרה כאלה והם פתחו ציר שדרכו בעצם אמורים הלוחמים לעבור. עושים את זה כדי לנטרל חששות של מטענים ופצצות. היו כל מיני הרים, גבעות, אבל כלום לא עומד מול ה'דובי'. הוא פשוט מוריד הכול", הוא הוסיף.
כמו רבים אחרים, גם דוד הודה שאינו מכיר באמת את חיל ההנדסה: "לפני כן לא כל כך הכרתי את החיל והוא לא היה בין האופציות ששקלתי לקראת הגיוס. כל התכנים שהעבירו לי באותו יום וגם כל הדברים המורכבים שהלוחמים הסבירו שעשו ב'צוק איתן', היו חדשים לי". הוא הוסיף: "הרבה מהחברים שלי לא באמת מכירים את חיל ההנדסה, אבל זה חיל מאוד מעניין שעושה המון דברים מאוד גדולים והוא צריך לקבל יותר תודעה".
סרן גיא וקנין, מ"פ אבירי הפלדה, הדריך וסייר עם דוד במהלך התרגיל: "היה מוצלח מאוד. הראנו לו את הפלוגה שלנו ואת כל מה שהיא עושה. זו פלוגה קטנה של צמ"ה (ציוד מכני הנדסי), שזה בעצם כלים כבדים שהמטרה שלהם, של החיל בכלל, היא לאפשר תמרון של הכוחות שלנו ולמנוע תמרון של כוחות האויב. אנחנו אחראיים על העבודה המאסיבית על הקרקע, על העפר, בין אם בחירום ובין אם בשגרה. אנחנו מתעסקים עם כל המשימות ההנדסיות שאפשר לחשוב עליהן בשטח האויב - מיגון כוחותינו או הריסה של תשתיות".
שאלנו את סרן וקנין, האם הוא חושב שהתודעה לחיל ההנדסה הקרבית עלתה לאחר מבצע "צוק איתן": "חד משמעית כן. אני חושב שאחרי כל מבצע, כל מפקד מבין שהוא חייב את הכוח ההנדסי כדי לזוז. בעיני, התודעה לחיל עלתה אחרי עופרת יצוקה, אבל 'צוק איתן' חידד את החשיבות, האחריות ואת היכולות של החיל בלחימה".
דוד אמנם עדיין לא החליט לאן הוא רוצה להתגייס בנובמבר הקרוב, אבל אין ספק שהסיור הזה פתח לו כיוון חשיבה נוסף: "יש לי כמה אופציות. כרגע אני בוחן אותן".