ב-4 בספטמבר השנה התקיים בבלגיה מפגן צבאי ואווירי לרגל יום חגה של אחת מיחידות ההנדסה. לכבוד האירוע הגיעו אזרחים רבים ובהם גם בני משפחות של אנשי הצבא שהשתתפו באירוע. ספק אם הם דמיינו לעצמם את הדרמה שהיו עדים לה. במהלך מפגן של צניחה ממסוק הביט טייס המשנה של ה-Agusta A-109 לימינו ועקב אחרי שלושת הצנחנים שקפצו מהמסוק. כשהפנה מבט שמאלה, הוא קפא: מושבו של הטייס - קברניט המסוק שרגע לפני כן היה לצדו - היה ריק.

במשך 24 שעות חיפשו שוטרים וחיילים באזור יער נאוויל, לא הרחק מהעיר ליאז', את הטייס וינסן ולקנברג בן ה-34. בסופה של היממה הם מצאו את גופתו. לא ברור מה גרם לו ליפול מהמסוק; חלק מכלי התקשורת טוענים להתאבדות, אחרים לתקלה חמורה.

הטרגדיה בבלגיה העלתה שוב מספר שאלות שצצות בדרך כלל אחרי אירועים כאלה. האם ההופעות הללו באמת נחוצות? ומיהם בעצם אותם צוותים וטייסים חסרי פחד שמאבדים את חייהם רק בכדי לשעשע את הקהל? הרי לא מעט אירועים שהיו אמורים להיות מפגן של גאווה, עוצמה או סתם בידור, הפכו לטרגדיות. חלקם גבו עשרות הרוגים. כאן בישראל ראינו רק השנה, במפגן יום העצמאות, שני מטוסי הרקולס שטסו קרוב מדי לזה לזה עד כדי נגיעה בכנף. רק במקרה זה לא הסתיים באסון.

כבר בשנות ה-50 של המאה שעברה החלו חיילות האוויר בעולם להקים צוותים אווירובטיים כדי לבדר את הקהל בתצוגות האוויר השונות. מאז ידע העולם כמה תאונות קשות – ושוב ושוב עולה השאלה בשביל מה זה טוב.   

התאונה הקטלנית של הצוות האיטלקי

הצוות האווירובטי של חיל האוויר האיטלקי, ה- Tricolori Frecce, הוקם בתחילת שנות ה-60. סימן ההיכר שלהם, חוץ מהתמרונים המרהיבים, הוא פליטת עשן בצבעי הדגל האיטלקי. אבל יותר מכל הם מוכרים בגלל האסון הקטלני ברמשטיין, גרמניה, בשנת 1988.

במהלך המפגן ביצע הצוות תמרון שבו מטוס בודד אמור לחצות מבנה בצורת לב ובכך ליצור ציור של חץ הפוגע בלב הגדול. אלא שחישוב לא נכון של הטייס הביא לכך שהוא אכן פגע - בחבריו למבנה. אחד מהמטוסים שהתרסקו פגע ברכב גלידה שסביבו התקבצו עשרות אנשים. רצה הגורל והמטוס השני פגע דווקא במסוק כוננות שהיה במקום. 72 אנשים נהרגו ו-500 נפצעו באסון שנחשב לאחד הקשים בתחום המפגנים האוויריים. בעקבותיו שונו ההנחיות וטייסים הוגבלו בתמרונים שלהם.

הצוות הרוסי נמחק ברגע

את הצוות האווירובטי שלו הקים חיל האוויר הרוסי זמן קצר אחרי נפילת ברית המועצות. בימים שאחרי נפילת מסך הברזל, כל מה שיצא מרוסיה נחשב למסקרן. בטח צוות שהפגין ביצועים על גבול הטירוף במטוסי קרב מסוג סוחוי 27, כולל "הקוברה של פוגצ'וב" על שם הטייס הרוסי ויקטור פוגצ'וב: הטייס היה מביא את המטוס למצב של הזדקרות בטיסה אנכית לחלוטין ואז חוזר לטוס אופקית.

הצוות הפך למשווק של רוסיה בעולם ולמקור איסוף תרומות שסייע קצת למצב הכלכלי הקשה ששרר במדינה. הצוות הופיע בבריטניה, בצרפת, בהולנד וגם בארה"ב, וב-1995 הגיע למפגן בווייטנאם. שם, בנחיתה שלאחר אימון שגרתי, התרסק כל המבנה - ככל הנראה במזג אוויר גרוע. הצוות האווירובטי כולו נמחק.

מספר חודשים לאחר מכן הקים חיל האוויר הרוסי את הצוות מחדש. עד היום הם נחשבים אורחים מבוקשים בסלונים האוויריים השונים.

אוקראינה: עשרות הרוגים וטייסים בכלא

ב-27 ביולי 2002 הטיסו ולדימיר טופונר וטייס המשנה שלו יורי יגרוב מטוס קרב מסוג סוחוי 27 במפגן אווירי במערב אוקראינה. יותר מ-10,000 בני אדם הגיעו לצפות במפגן. שני הטייסים, שהיו מאוד מנוסים, בצעו יעפים נמוכים וגלגולים באוויר. ואז הם נכנסו לעוד גלגול ביעף נמוך, כשלפתע המטוס הוריד כנף וטס נמוך מדי. הקהל לא הבין שקורה משהו מוזר עד ששני הטייסים נפלטו והמטוס פגע בקרקע ובמטוס תובלה נוסף שהיה שם. הוא התפוצץ מעוצמת ההתרסקות.

הסרטונים שיצאו משם היו קשים במיוחד: אנשים קטועי גפיים זעקו לעזרה, גופות ילדים תועדו רגע לאחר המוות. באסון הכבד הזה נהרגו 84 בני אדם ועוד 500 נפצעו. הטייסים טענו לכשל במנוע וגורמי צבא טענו גם לליקויים בתכנית הטיסה. בסופו של דבר הועמדו הטייסים למשפט, נשלחו לשנות מאסר ממושכות ושילמו פיצויים לקורבנות. מפקד חיל האוויר הודח בצעד ענישה נוסף.

אגב, כל זה קרה כמה חודשים אחרי שצבא אוקראינה הפיל בטעות מטוס נוסעים והרג את כל אנשי הצוות והנוסעים - מה שהביא להדחה של מפקד ההגנה האווירית.

קללת הסוחוי 27

שלא באשמתו, לסוחוי 27 היו לא מעט אירועים חריגים במפגנים אוויריים או בהכנות לאותם מפגנים.

באוגוסט 2009 קיים חיל האוויר הפולני מפגן אווירי באזור ורשה. בין המשתתפים היה סוחוי 27 של חיל האוויר הבלארוסי, שבמהלך המפגן נעלם לצופים מאחורי קו העצים. צלם וידאו חובב עקב אחרי המטוס שנעלם; הצלם מטייל עם המצלמה לאורך קו העצים, מחכה שהמטוס יצוץ מחדש, וכשחזר לאחור קלט פטריית אש ועשן שחור שלא השאירו ספקות באשר למתרחש. שני אנשי הצוות, טייס ונווט, נהרגו באירוע.

כל זה קרה רק שבועיים לאחר שחיל האוויר הרוסי התאמן בשמי מוסקבה לקראת מפגן אווירי גדול. במהלך האימון הזה התנגשו זוג מטוסי סוחוי 27. טייס אחד נהרג, שני הצליח לנטוש כשהוא פצוע. עוד חמישה נפצעו כשאחד מכלי הטיס נפל על ביתם. בצירוף מקרים מוזר, באותו מקום ממש נהרגו שני טייסים אחרים בשנת 2007. גם אז הם התאמנו למפגן.

26 מלאכים הרוגים

שני הצוותים האוויריים המובילים בארה"ב, אולי גם בעולם, הם "המלאכים הכחולים" של הצי ו"ציפורי הרעם" של חיל האוויר.

"המלאכים הכחולים" מטיסים מטוסי F-18 ומקיימים בכל שנה לפחות 70 מפגנים. לאורך השנים שירתו בצוות הזה יותר מ-260 טייסים, ו-26 מהם נהרגו לאורך השנים. זה אומר 10 אחוזי תמותה. המקרה האחרון היה ביוני 2016, אז קפטן ג'ף קוס המריא ומיד ביצע ספליט אס נמוך. המטוס שלו התרסק ועל פי החקירה זה קרה כי הוא ביצע את התרגיל נמוך מדי.

התאונה הכי קשה של "ציפורי הרעם" התרחשה במהלך אימון ב-1982: מבנה שלם של ארבעה מטוסי קרב התרסק במהלך אימון וכל הטייסים נהרגו. למרות הטרגדיות הללו, ארה"ב עדיין מוציאה מדי שנה כ-40 מיליון דולר על המפגנים האלה. קבלה לצוותים האווירובטיים נחשבת יוקרתית עבור טייסי הקרב במדינה.

התאונה הכי קשה של "ציפורי הרעם" (צילום: צילום מסך מתוך youtube)
התאונה הכי קשה של "ציפורי הרעם" | צילום: צילום מסך מתוך youtube

רק בישראל: העיתונאי נהרג, המפגן המשיך

התאונה האווירובטית הראשונה בישראל נרשמה עוד לפני ההקמה הרשמית של הצוות האווירובטי, ב-18 באוגוסט 1954: שלושה מטוסי מוסטנג המריאו מבסיס רמת דוד ובמהלך הטיסה התנגשו שניים מהם. שני הטייסים נהרגו.

חודש לאחר התאונה הזו התרחש "אסון מעגן". שני מטוסי פייפר הופיעו בפני קהל של כמעט 3,000 בני אדם ובהם ראש הממשלה משה שרת ובכירים כמו טדי קולק, יגאל אלון ואחרים. את אחד המטוסים הטיס אוריון גלין גלר (לימים פרופסור ורופא מוכר וגם משתתף אולימפיאדה) ומאחוריו ישב מזכיר הקלוב לתעופה אבשלום סטרוד. השניים היו אמורים לזרוק איגרת לקהל, רק שזו נתפסה על גלגל המטוס. גלר ניסה לגרום לה ליפול ללא הצלחה, ולאחר מכן נתן לסטרוד להטיס בזמן שהוציא חלק מגופו מחוץ למטוס כדי לחלץ את האיגרת. הוא הצליח להצניח אותה, רק שביעף הזה המטוס התרסק על הקהל, פגע בתחילה בסגן שמחה לוי מתזמורת צה"ל ולאחר מכן ביציע. 17 בני אדם נהרגו, בהם גם מי שהיו צנחני הישוב היהודי באירופה. עוד 25 נפצעו.

אסון קשה אחר נרשם בישראל ב-12 ביולי 1973. במהלך המפגן המסורתי בסיום קורס טיס המריא מבנה מטוסי צוקית של הצוות האווירובטי. בפאתי המסלול עמד בני גרנות, מראשוני צלמי הטלוויזיה הישראלית וחלק מצוות שסיקר את האירוע. ארבעת מטוסי הצוקית המריאו יחד והכנף של אחד מהם פגעה בגרנות. הוא נהרג במקום. בן 28 היה במותו והוא הותיר אישה ותינוקת.

מה שהכעיס מאוד את המשפחה היה שהטייס עצר את ההמראה, החליף מטוס והמריא שוב. יתרה מזאת, הטקס לא נעצר בגלל האירוע הקטלני. בנוגע לנסיבות שהובילו לטרגדיה, גורמים בחיל האוויר שהתראיינו בהמשך טענו שמבחינת הטייס התאונה היית בלתי נמנעת: כשהוא הבחין בצלם זה כבר היה מאוחר מדי.