מאחורי הקלעים של צבא ההגנה לישראל, פועל צבא מתנדבים בשורות האגודה למען החייל, שעושים ימים כלילות כדי לספק לחיילים את הצרכים שהמערכת לא מצליחה למלא עבורם. אלא שהפרופיל של המתנדב או הדודה באגודה למען החייל איננו קבוע – לצד מבוגרים, שמקדישים את תקופת הגמלאות שלהם למען החיילים ורווחתם, נמנים גם אנשים צעירים, בכירים במשק ובמערכות ציבוריות, שמקדישים כל דקה פנויה בלוח הזמנים הצפוף למען פעילותם באגודה.
לרגל ראש השנה, תקופה עמוסה במיוחד עבור המתנדבים, העסוקים בהכנת חבילות שי לחיילים ובמתן תווי שי לחיילים מעוטי יכולת, החלטנו לתת כבוד לשלושה מתנדבים מאזורים שונים בארץ - מהבולטים באגודה למען החייל.
בשמת גלין – יו"ר סניף אשכול, "רציתי לחלק סנדוויצ'ים, בסוף הקמתי סניף"
בשמת, עובדת בכירה במועצה האזורית אשכול, מתגוררת בחיק משפחתה המאמצת בקיבוץ נירים, היא יו"ר סניף האגודה למען החייל באשכול, והרוח החיה בו. במהלך שירותה הצבאי שימשה כמ"כית בבה"ד 12, ובנה היחיד משרת כלוחם בגבעתי. העובדה המעניינת אודות בשמת היא שלא בחרה בתפקיד במחשבה תחילה, אלא מתוך רצון להוציא אל הפועל יוזמה מקומית. "במהלך ארוחת ערב בקיבוץ, נעמה, האחות המאמצת שלי, שהיתה אז חיילת, שאלה "למה במועצה האזורית אין מזנון לחייל?". לי זה היה נראה מאוד הגיוני שיהיה מקום כזה, בהתחשב בנוכחות הרבה כל כך של חיילים באזור", היא מסבירה. "ניגשתי להתייע. עם ראש המועצה, הוא אמר: "נכון מאוד, צריך שיהיה". לאחר מכן, ניגשתי לאגודה למען החייל וביקשתי מבנה כדי לחלק סנדוויצ'ים לחיילים. באגודה למען החייל אמרו שצריך קודם כל להקים סניף, אז הקמנו סניף".
את אומרת בפשטות "הקמנו סניף", אני מתאר לעצמי שזה יותר מורכב מזה
"המועצה האזורית ויחידת ההתנדבות ליוו אותנו, מרחב דרום של האגודה למען החייל ליווה אותנו גם הוא. אנחנו לא באמת יודעים איך מקימים סניף", טוענת בשמת. הקשיים הבירוקרטיים היו דווקא סביב הקמת המזנון, "קיבלנו מבנה שהיה מיועד לנו, בסוף הוא נגנב ואז קיבלנו מבנה שהיה צריך לשפץ. את המזנון לחייל הקמנו לפני חצי שנה", עם זאת, עד הקמת המזנון, פעל הסניף הצעיר במרץ, "היו הרבה דברים אחרים לעשות: עבדנו הרבה עם אוגדת עזה ששומרת עלינו. בכל חג והזדמנות אנחנו עושים איתם משהו – נטיעות בט"ו בשבט, סופגניות בחנוכה ועוד פעילויות".
מה תחומי הפעילות של הסניף היום?
"מכיוון שלא עשינו סקר שוק מוקדם, יש אצלנו הרבה דברים שלא קיימים בסניפים אחרים. לדוגמא, יש לנו את 'יום החיילת' - פעילות שאנחנו מקיימים אחת לתקופה בשיתוף עם קבוצת מתנדבים במועצה. ביום הזה מרכזים בין ארבעים לחמישים חיילות בנקודה מסוימת באזור. לשם מגיעים מטפלים אלטרנטיביים, שפותחים בין עשר לחמש-עשרה תחנות טיפול. אחרי שעה וחצי של טיפולים עושים פעילות קצבית כלשהי – זומבה או מעגל תופים,. בסוף נפרדים מכל החיילות כשכל אחת מקבלת שי צנוע. השנה היו אצלנו התצפיתניות שממש שומרות עלינו, הן למעשה העיניים שלנו".
מה קורה כשהמצב באזור מתחמם?
"במקרים כאלה אנחנו מציבים בכניסה לחנויות המכולת ארגזים עם הכיתוב 'תרומה למען החיילים', אנשים תורמים כפי יכולתם, רוצים וזה מגיע לחיילים. זה לא שחסר לחיילים שלנו משהו, אבל הפתק המצורף למה שהם מקבלים עם הקדשה אישית, עושה את כל ההבדל".
וחזון המזנון?
"המזנון פעיל על בסיס ארבעה ימים בשבוע ומופעל מתרומות שאנחנו אוספים כאן - אם בכסף או ממוצרים שנתרמים. החיילים מקבלים בו סנדוויצ'ים, עוגות, שתיה חמה וקרה. זה מקום שאליו מגיעים לחכות לאוטובוס, לקרוא עיתון, להטעין את הטלפון ולנוח לכמה דקות".
מי הם המתנדבים שלכם?
"בנים ובנות, צעירים ומבוגרים, תושבי האזור, מכל הגילאים והשלבים בחיים. גם נעמה, כיום חיילת משוחררת, לוקחת חלק בפעילות הסניף".
מה נפח העבודה שלך במסגרת הסניף של האגודה למען החייל?
"אני עובדת במשרה מלאה במועצה האזורית. כל מה שאני עושה במסגרת הסניף זה על חשבון הזמן הפנוי שלי. לפעמים אני עובדת הרבה מאוד – שישי ושבת, אחר-הצהרים וערבים, אבל אני לא לבד. יש איתי עוד הרבה אנשים".
מה את הכי אוהבת בפעילות שלך באגודה?
"האמת? 5:30 בבוקר, יום שישי, לפתוח את המזנון ולקבל את החיילים הראשונים שיוצאים מהבסיס, וחוזרים הביתה".
מה התכנונים לסניף לעתיד?
"לעשות את כל מה שאנחנו עושים אבל יותר: להרחיב את שעות וימי הפעילות של המזנון, למצוא עוד אירועים כמו 'יום החיילת' שמחברים בין חיילי אוגדת עזה לבין התושבים".
מה את מאחלת לחיילים לשנה החדשה?
"שרק יתאמנו ולא יצטרכו לממש את האימונים שלהם. שלא תהיה מלחמה. שלא יצטרכו להוכיח כמה הם טובים".
יעקב סטויסקי – יו"ר סניף אופקים, "לתת זה לא עניין של שעות, זה על פי הצורך"
יעקב, יליד 1938, בן לדור שמיני בארץ, התגייס לצה"ל בשנת 1956. ב-1967, חזר לשירות קבע בפיקוד העורף, ממנו השתחרר בשנת 1985 בדרגת רס"ב (רס"ר בכיר). מאז השחרור ועד היום, מתנדב יעקב באגודה למען החייל.
מה תחומי הפעילות שלך באגודה?
"הסניף שלנו באופקים מאמץ שלוש יחידות עורפיות: בסיס מזון, בסיס דלק ובסיס ציוד במכלול חצרים. במסגרת האימוץ הזה אנחנו מקימים ליחידות האלו מועדונים, מארגנים להם ימי כיף בבתי החייל, עושים משלוחי מנות בפורים ועוד הרבה דברים. אנחנו עושים גם דברים שהם ביוזמה שלי, בין השאר, להביא חיילים וחיילות מהבסיסים שאנחנו מאמצים לצבוע קירות בבתי קשישים בעיר בעיקר לפני חגים, להביא חיילים לגני הילדים בעיר לכבוד יום העצמאות, אלו פעילויות שאנחנו מובילים כבר ארבע שנים. גבעתי נמצאים כאן הרבה באזור, אז אנחנו מארחים הרבה את גדוד הסיור".
מה קורה כשהמצב בגזרה מתחמם?
"במהלך מבצע "עופרת יצוקה" דאגנו לכל מי שישן במקלטים, לכיבוד ולמשחקים לילדים, כמה חודשים אחרי המבצע היו בערך חודשיים של לחימה, גם בזמן הזה נסענו למוצבי התותחנים, השריון והחי"ר כדי להביא להם כיבוד".
מה נפח העבודה שלך באגודה למען החייל?
"אינסוף. מתי שמתקשרים אני בכוננות: הרמת כוסית, חייל מאושפז, מה שצריך. זה לא עניין של שעות, זה על פי מה שצריך. זה יכול לקחת כמה ימים רצוף".
מה אתה הכי אוהב באגודה?
"לתת. אם אנחנו יכולים רק לתת, אנחנו נותנים".
מה אתה מאחל לחיילים לראש השנה?
"קודם כל, הרבה בריאות. שיהיו להם הרבה סבלנות ואורח רוח לסיים את שלוש השנים ברוח טובה. הכל עובר בחיים. אני תמיד אומר לחיילים: "אל תקחו את החיים ברצינות, גם ככה לא תצאו מזה בחיים". לנו אני מאחל שיהיה לנו כח לעשות. אני רוצה גם לשלוח ברכה מיוחדת לבני ובנות הזוג שלנו, שנותנים לנו לתרום כל כך הרבה".
שוקי שחרור – יו"ר סניף הר אדר, "החיוך של החיילים שווה הכל"
הר אדר הוא ישוב קהילתי קטן הממוקם סמוך לירושלים ומבשרת ציון. שוקי מונה לתפקיד בכיר בתעשייה הביטחונית, "אלביט מערכות", עת השתחרר מהצבא בדרגת תת-אלוף, לאחר שכיהן כסגן מפקד פיקוד הצפון, תפקיד אותו הוא ממשיך למלא במילואים. לפני כשנתיים הציע לו אבירם כהן, יו"ר המועצה המקומית הר אדר, למלא את תפקיד יו"ר סניף האגודה למען החייל המקומי. תפסנו את שוקי לשיחה בשעה מוקדמת בבוקר, לפני יום עמוס שצפוי לו בעבודה ובהתנדבות, במסגרת הכנות הסניף לראש השנה.
הסניף בהר אדר מטפל בחיילים משלוש אוכלוסיות: חיילי הישוב, ששוקי מתפאר בהם ומספר על נתוני הגיוס בישוב, "הר אדר הוא ישוב קהילתי לא גדול המונה 3,000 תושבים, יש כאן למעלה ממאה וחמישים חיילים בשירות סדיר. מדובר במקום הראשון בארץ בכל הקשור לגיוס לצה"ל – 100 אחוזי גיוס. בתוך זה מצטיינים בגיוס ליחידות קרביות וביציאה לקצונה". בנוסף לכך, הר אדר מאמץ את יחידת המודיעין של פיקוד המרכז, ומפנק מידי פעם את יחידת דובדבן כשהדבר מתאפשר.
הסניף יוזם גם פעילויות מזדמנות לחיילי משמר הגבול מפלוגת עטרות שאומצו בעבר על ידי הישוב ושפועלים מבצעית סביבו.
מה תחומי העיסוק שלכם בסניף בהר אדר?
"אנחנו מעניקים שי למתגייסים תושבי המקום, במסגרת מסיבת גיוס שעושה המועצה כל שנה. ביום העצמאות כל חייל מישוב ומהיחידה המאומצת מקבל חבילה. את החבילות מכינים ילדי הגנים ובית הספר היסודי בישוב. תמיד אנחנו מכינים יותר ממה שצריך, ואת החבילות העודפות מחלקים לחיילי משמר הגבול ודובדבן. בנוסף לכך אנחנו מקיימים התרמות במסגרת הישוב: בחנוכה ובשירותרום, אז נערך אירוע יישובי לטובת גיוס כסף לקופת הסניף. באופן שוטף אנחנו מקיימים ליווי שוטף של היחידה המאומצת ומתן מענה לצרכי החיילים".
מה עשיתם בזמן האחרון?
"לפני שבוע העברנו מעטפות למפקד היחידה המאומצת עם תלושים שנתרמו על ידי עמותת 'חזון לישראל', וכל חייל שנזקק קיבל מעטפה עם תלושים לראש השנה. לפני כחודש עשינו מהלך מתרומה משותפת של הסניף, של מועצה מקומית הר אדר, ומרחב ירושלים של האגודה למען החייל, ותרמנו למועדון ליחידה המאומצת: פלייסטיישן, שולחן כדורגל ושולחן הוקי. בקרוב גם נחנוך אותו", הוא מכריז בגאווה. "בתוך הישוב אנחנו עושים את כל מה שצריך בשביל החיילים שלנו: הדרכת לחיילים לקראת גיוס בתיאום עם רשויות הצבא, ובתחום הטרמפים בתוך אתר המועצה, אנחנו מפעילים מערכת שמאפשרת לחיילים המעוניינים בכך למצוא טרמפ לכל מקום אליו הם צריכים להגיע. זה לא כל כך פופלארי מכיוון שלחיילים יש מענה טוב אחר בתחבורה הציבורית".
מה אתה הכי אוהב בפעילות באגודה למען החייל?
"את החיוך של החיילים שמקבלים את מה שהם מקבלים. כשחיילים מהיחידה מודים על החבילה שהם קיבלו, וכשמפקד היחידה מודה לי בעצמו".
מה התכניות שלכם לעתיד?
"אנחנו נמשיך לפעול במעגל הזה. נמשיך עם אותן האוכלוסיות. המתנדבים מביאים כל הזמן רעיונות. כרגע אנחנו מנסים לארגן מועדון לחיילי הישוב, שיהיה פתוח במהלך השבת. אנחנו חושבים על זה, אבל כרגע אין נדל"ן".
מה אתה מאחל לחיילי צה"ל לשנה חדשה?
"בריאות, הרבה שמחה ולעם ישראל, שלום וביטחון. הכל אפשר לקנות, הכל אפשר לארגן, בריאות ושמחה בלב אי אפשר לקנות, ולכן אני מאחל את זה לחיילים שלנו".
שלושה מיני רבים
המנטרה הקבועה של אביגדור קהלני, יו"ר האגודה למען החייל, גורסת ש"המתנדבים הם עמוד התווך של האגודה למען החייל. הרוח שהם מביאים איתם בעצם ההתנדבות היא הרוח המיוחדת של הישראלי היפה". ואכן כך הדבר, באגודה למען החייל פועלים כ-2,500 מתנדבים פעילים, במסגרת של כ-90 סניפים מקומיים בכל רחבי הארץ. גורמים באגודה מספרים לנו שהמתנדבים הם הלב הפועם בארגון והגורם המשפיע ביותר על פעילות האגודה, גם בהתייחס למשאבים העומדים לרשותם או לנתונים הכמותיים של פעילותם. כל המתנדבים, ללא יוצא מן הכלל, פועלים באגודה על חשבון זמנם הפנוי וכמות היוזמות הינם אינסופיים.
המתנדבים איתם דיברנו, ביקשו להדגיש שהם חלק ממערך שכולל הרבה מאוד מתנדבים פעילים, ולכן בחרו שלא להעביר תמונות פרופיל, אלא תמונות מפעילויות האגודה, יחד עם מתנדבים נוספים ועם החיילים שהם כל-כך אוהבים.
ברור לכולנו שצה"ל לא היה אותו צה"ל, לולא הליווי של המתנדבים. החל מהשלבים שלפני הגיוס ועד חלקים מתקדמים במהלכו.
>> נפצעו בקרב וחזרו לשירות: החיילים שנתנו הכול למדינה, פעמיים