ד', קצינה בדרגת רס"ן שלקתה בחרדות עקב חשש מנפילת טילים במהלך מלחמת המפרץ, הוכרה לאחרונה על ידי משרד הביטחון כנכת צה"ל. הקצינה לשעבר, כיום בת 49, התגייסה לצה"ל בשנת 1984 במסגרת תכנית תלפיות (תכנית מצוינת טכנולוגית) לאחר שסיימה שני תארים בפיזיקה ובמתמטיקה.
ביולי 1990 היא קודמה לתפקיד בכיר במפקדת קצין הקשר הראשי ובו הייתה סמכות עליונה בכל הפרויקטים שנוהלו בחיל. מדובר כאמור, בתפקיד תובעני הכולל עבודה מסביב לשעון ולוח זמנים צפוף. "התפקיד מחייב קבלת החלטות מקצועית ומהירה, החלטות אשר השלכותיהן משפיעות מבחינה כלכלית ומבצעית. את כל אלו נדרשתי לקבל לבדי, על אחריותי וללא ביקורת. לכן, תחושת הפחד והלחץ משגיאות וטעויות התגברה אצלי", הדגישה ד'.
שיא הלחץ והמתח בתפקיד הורגש במהלך מלחמת המפרץ שפרצה בינואר 1991. במהלך המלחמה, היא נאלצה להישאר בבסיס זמן רב, כוללי בסופי שבוע, וכשכבר יצאה הביתה, זה קרה בשעות הלילה המאוחרות. במהלך המלחמה, צבא עיראק בהנהגתו של סדאם חוסיין שיגר מספר טילי סקאד לעבר ישראל, רובם נפלו ברמת גן, לשם נאלצה להעתיק את מגוריה בעקבות התפקיד. "באחד הלילות, נשארתי ללון בבסיס. במהלך האזעקות, הייתי אחראית על כ-20 חיילים. הייתי שרויה במתחים ובלחצים חריגים בעקבות החשש מנפילת טילים בסמוך לבסיס", הסבירה ד'.
בעקבות אירועי המלחמה, סבלה ד' מהפרעות בראייה בעין ימין, ורופא המליץ לה על קבלת טיפול פסיכיאטרי. מאוחר יותר הסתבר כי מחלת הטרשת הנפוצה פרצה בגופה של ד' במהלך מלחמת המפרץ, והחמירה במהלך המשך שירותה הצבאי. היא נאלצה לקבל סטרואידים להקל על מחלתה, וכן אושפזה מספר פעמים. ד', באמצעות עורכי הדין אלי סבן ומורן שוחט הגישה תביעה לקצין התגמולים במשרד הביטחון בבקשה להכיר בה כנכת צה"ל בנימוק שהמחלה פרצה בגופה במהלך מלחמת המפרץ מכיוון שהייתה חשופה לנפילת טילים תחת לחץ רב. קצין התגמולים בתחילה דחה את תביעתה של ד' בטענה שלא נמצא קשר בין התפרצות מחלתה לשירותה הצבאי, אך לאחר הגשת ערעור לבית המשפט, החליט לקבל את התביעה והכיר בקצינה כנכת צה"ל.
עוד ב- פז"ם: