בשנת 2003, עוד לפני שנורה הכדור הראשון של מלחמת עירק השנייה, הצניח הצבא האמריקאי לוחמים מכוח דלתא והנייבי סילס, אשר מצאו נקודת צניחה שתתאים לכוח גדול מבלי לסכן אותו: זמן קצר לאחר הפלישה הקרקעית הצניחו מטוסי C-17 חדישים את החטיבה המוטסת ה 173, יותר מ 1,000 צנחנים על ציודם המלא וכלי רכבם. כוחות החטיבה צנחו לצפון עירק ובכך יצרו הלם פסיכולוגי אדיר על הגנרלים בעירק ובנוסף פתחו חזית שנייה שפיצלה את הצבא העירקי שנלחם על חייו בדרום.
במקרה הזה הצנחנים היוו את האופציה היחידה לפריסת כוחות בשטח, אחרי הסירוב הטורקי לתת לאמריקאים להשתמש בבסיסים טורקיים. בדרך זו הוכיח צבא ארה"ב כי שימוש נכון בצנחנים, מלבד זה שהוא עדיין רלוונטי, יכול לתת יתרון משמעותי לכוח התוקף. בעולם כולו, למרות שיש צבאות שלא צנחו זמן רב וגם כאלה שלא צנחו כלל, מתעקשים לשמר כוח צנחנים איכותי ולא רק של הכוחות המיוחדים, מתוך הבנה שהנושא עדיין רלוונטי גם לשדות הקרב של העתיד. מובאות לפניכם יחידות הצנחנים שנחשבות לטובות בעולם.
הצנחנים של צבא ארה"ב: הכי מנוסים
לצבא ארצות הברית יש מלבד הכוחות המיוחדים את חטיבת הקורפוס המוטס ה-18 ועוד מספר חטיבות עצמאיות, וכן גדוד הנדסה מוצנח ויחידה מוצנחת ללוחמה פסיכולוגית. מה ששמעתם. מעשית לאמריקאים יש את הניסיון הרב ביותר בתחום ואין עימות שלא בוצעה בו הצנחה גדולה. דוגמה לכך ניתן היה לראות בפלישה לגרנדה ב-1989, שם צנחה המוטסת ה-82, אפגניסטן 2001 אז צנחו הריינג'רס כחטיבה וכבשו את שדה התעופה של קנדהר, וכמובן עירק 2003, שם צנחה המוטסת ה-173. בבחינת המבצעים שלהם ניתן לראות שבדרך כלל תוצנח יחידה גדולה, בדרך כלל מוטסת 82, ואז היא תתוגבר על ידי המוטסת ה-101 שלה בלא פחות מ-400 מסוקי סער.
הצנחנים של טורקיה: חלוצי התוקפים
עוד מדינה שלה ניסיון במבצע צניחה גדול היא טורקיה. לטורקים יש דיביזית צנחנים שבמסגרתה יש שלוש חטיבות צנחנים ששומרות על רמת אימונים גבוהה. בשנת 1974, אז פלשו לקפריסין, נשלחה הדיביזיה והייתה חלוץ התוקפים. אחרי שכבשה ושלטה בראש הגשר היא תוגברה על ידי שאר הצבא. כמו בישראל נחשבים הצנחנים ללוחמים איכותיים; הם היו מעורבים בלחימה נגד הכורדים ובעיראק ונמצאים תמיד בקו הראשון של הלוחמים.
הצנחנים הרוסים: מחזיקים במשוריין המוצנח הראשון
לרוסיה יש את חיל הצנחנים מהוותיקים בעולם שהוקם כבר ב-1930. הצנחנים הרוסים מזוהים מאוד עם הכומתה הכחולה וגופיית הפסים כחול לבן שלובשים מתחת למדים. לרוסים יש לא פחות מ-5 דיביזיות צנחנים והלוחמים שם נחשבים למאוד איכותיים ובאותה מידה אכזריים. למרות אימונים מאוד אינטנסיביים הם מעולם לא בצעו צניחה מבצעית ובכל הפעולות שלהם הגיעו במסוקים, אך מבחינת לחימה יש להם ניסיון רב מאפגניסטן ומלחמות צ'צ'ניה, והם גם היו בין הכוחות שתקפו את גאורגיה.
בסיס הטקטיקה הרוסית הוא הצנחות שתהיינה צריכות להתבצע באזורים הפחות מוגנים של האויב, תוך מעבר מידי למתקפה עליו. על הכוחות המוטסים בהגיעם אל הקרקע להישאר מפוזרים וניידים, ועליהם להתרכז רק בעת ביצוע ההסתערות - עובדה שחיזקה את חיוניות מיכון כלל הכוחות. כמו כן, היה צורך להקנות יכולת לתת מענה ולהגיב להתקפות נגד משוריינות של האויב, ולכן עלה הצורך בהקניית יכולת נ"ט חזקה ולניידות מתאימה. גורמים אלה עמדו לנגד עיני מעצבי ומתכנני כלי הרכב המשוריין הראשון לשימוש חי"ר שניתן להצניחו: ה-BMD-1.
הקונספט שעמד מאחורי פיתוח כלי זה היה יכולת נשיאת 6 לוחמים נוסף לשני אנשי צוות, תותח 73 מ"מ, טיל נ"ט AT-3 (סאגר),יכולת צליחת מכשולי מים, מיגון אב"כ ועוד. כלי זה הינו רכב לחימה מוטס שלראשונה פותח במיוחד עבור הכוחות המוטסים.
הצנחנים הצרפתים: ידועים באכזריותם
לצבא הצרפתי יש חטיבת צנחנים שכוללת 7 גדודי לוחמים ועוד שני גדודי הספקה ופיקוד מוצנחים, חטיבה 11. מלבד חטיבה זו יש לצרפתים עוד גדוד צנחנים ששייך ללגיון הזרים. הפעם האחרונה שהם צנחו בסדר כוחות גדול היה בדיין ביין פו ויאטנם, כ-10,000 צנחנים ואנשי לגיון הזרים הוצנחו, למרות שהקרב לא היה מוצלח במיוחד - 4,000 צנחנים נהרגו והשאר נפלו בשבי מאלו שנפלו בשבי רק חצי חזרו בחיים.
מאז צנחו הצרפתים רק במסגרות קטנות במלחמת אלז'יר ומסכסוכים קטנים במדינות אפריקה. הצנחנים של צבא צרפת נחשבים למאוד קשוחים ואכזריים ולא מעט תלונות על פשעי מלחמה הוגשו כנגדם במיוחד לאחר מלחמת אלז'יר. למרות זאת ממשיך הצבא הצרפתי לשמור על כשרות צניחה ומחשיב את החטיבה ככוח איכותי. עיקר המבצעים שלהם התבצעו באמצעות מסוקים. כמו בישראל גם הצנחנים בצרפת מתהדרים בכומתות אדומות (מלבד גדוד לגיון הזרים, שלהם כומתה ירוקה).
חטיבת הצנחנים בישראל: כוח צנחנים איכותי
צה"ל צנח בפעם האחרונה ב 1956, מבצע קדש, אבל למרות שעברו 55 שנים מאז הצניחה המבצעית האחרונה והיחידה, מתעקש צה"ל לשמר כוח צנחנים איכותי. מלבד חטיבת הצנחנים הסדירה יש למדינת ישראל עוד 4 חטיבות צנחנים במילואים - למרות שבניגוד לחטיבה הסדירה, שם יצנח הלוחם עוד פעמים ספורות לאחר קורס הצניחה, בחטיבות המילואים של צה"ל לא ראו מצנח מאז השירות הסדיר. בשנת 89 היה תכנון בצה"ל לוותר על הצניחה ומעשית מלבד קורס צניחה הצנחנים לא צנחו כלל. עשר שנים לאחר מכן, 1999, החליט הרמטכ"ל דאז שאול מופז להחזיר את כשרות הצניחה לצה"ל מתוך הבנה שמדובר בכשרות חשובה.
כמו שזה נראה נכון להיום, למרות הספדים שכבר נשמעו בעבר, הצנחנים פה כדי להישאר. צבאות רבים בעולם הוכיחו שבמידה ועושים את זה נכון השימוש בכוח מוצנח נותן יתרון לכוח התוקף ומסייע לחזית העיקרית. לא סתם צבאות העולם מסרבים לוותר על אופציית החי"ר האווירית.