המתיחות בין ארה"ב לצפון קוריאה מגיעה לשיאים חדשים. הצבא הצפון קוריאני קיבל אישור לפתוח במתקפה גרעינית נגד אמריקה, ודרום קוריאה מדווחת שהשכנה מצפון העבירה טיל בליסטי לחופה המזרחי - טיל המגיע לטווח של 3,000 קילומטר. הגנרלים של קים ג'ונג און ממשיכים לזרוק איומים בסגנון "מלחמה יכולה לפרוץ היום או מחר", וארה"ב - למרות שהיא למודת ניסיון בקשר לאיומים הריקים של צפון קוריאה - לא נשארת אדישה, משדרגת את מערך ההגנה שלה באי גואם שבאוקיינוס השקט ומתמרנת כוחות באוויר כהכנה לתקיפה.
למרות שהדבר אינו מאוד סביר, ארצות הברית יכולה להחליט לפצוח בהתקפת מנע. במידה ותרחיש כזה יצא לפועל השחקנים המרכזיים של צבא ארה"ב יהיו מערך הטילים וחיל האוויר שלו. המומחים הצבאיים של ביזנס אינסיידר מנתחים איך תיראה התקפה צבאית שכזו על שטחה של צפון קוריאה.
חמקנים נגד מפציצים רוסים ישנים, פצצות חדשות נגד בונקרים
למרות שהיא מחזיקה חיל אוויר מיושן, המורכב בעיקר ממטוסי קרב רוסיים עתיקים, צפון קוריאה עדיין מהווה איום מסוים לתקיפה אופצינלית של חיל האוויר האמריקאי - בעיקר מכיוון שיש ברשותה מערכת הגנה אווירית סבירה.
הצפון קוריאנים מחזיקים מערכת רדארים מתוחכמת המכסה שטחים נרחבים, תותחים נגד מטוסים וטילי כתף בסגנון טילי הסטינגר. בצפון קוריאה פרושות מנהרות רבות ובונקרים המהווים מרכזי פיקוד תת קרקעיים - מה שיקשה על מטוסי הקרב של ארה"ב לפגוע בנקודות הרגישות ובשרשרת הפיקוד של הצבא הקוריאני.
במידה ואכן תאושר תקיפה אמריקאית במדינתו של קים ג'ונג און, סביר להניח שהמטוסים הפעילים ביותר בקרב יהיו מפציצים חמקנים מסוג B-2 שימריאו ממיזורי שבארה"ב, וכן חמקנים מסוג F-22 אשר מוצבים בדרום קוריאה, כך לפי ביזנס אינסיידר. ההערכה הזאת נובעת מהתמרונים האמריקאים האחרונים באזור, שכללו את מטוסי הקרב האלה לשם הפגנת כוחות.
בסיס מרכזי עבור האמריקאים הוא זה הנמצא באי האמריקאי גואם באוקיינוס השקט, משם יצאו גלים נוספים של תקיפות של מפציצים. הבסיס הזה הוא ככל הנראה הנכס החשוב ביותר של אמריקה במלחמה אפשרית נגד צפון קוריאה, מכיוון ששם מוצבות מערכות ההגנה האוויריות שלה (מערכת חדשה תיכנס שם לשימוש בשבועיים הקרובים).
במידה ואכן תפרוץ מלחמה, היא תתחיל לפי ההערכות עם התקפה של טילי שיוט אמריקאיים נגד מערכי ההגנה האווירית של צפון קוריאה - בסיסים אוויריים, שדות תעופה, מערכי רדארים וכדומה. מיד לאחר מכן יצאו גלי התקיפה הראשונים של מטוסי הקרב - מפציצים חמקנים מלווים על ידי מטוסי קרב חמקנים.
למרות היעילות המוכחת של החמקנים, עדיין תהיה לארה"ב בעיה, כאמור, עם הבונקרים התת קרקעיים - בעיה אותה הם מכירים מהמלחמה בעיראק, כאשר היו צריכים להשמיד את הבונקרים של סדאם חוסיין. לצורך המשימה ההיא ארה"ב השתמשה בפצצות חודרות בונקרים רבות עוצמה מסוג GBU-28, אשר נחתו על גג הבונקרים, חדרו אותם והתפוצצו בפנים. את הפצצות נשאו מטוסי ה-B-2, היחידים שיכולים לסחוב אותן (כל מפציץ סוחב שתי פצצות). מאז, הפנטגון פיתח ככל הנראה דור חדש של פצצות חודרות בונקרים - אותן נראה בפעם הראשונה במידה ואכן תפרוץ מלחמה עם צפון קוריאה.
ההערכה: מלחמה קרה בלבד
קשה לחזות את מה שיקרה אחרי התקפות הטילים וההתקפות האוויריות. האם זה יהיה קמפיין קצר? כנראה שלא. תוסיפו לכך את העובדה שהאיומים של צפון קוריאה הם בגדר "מדע בדיוני", כפי שמגדירים המומחים, ואת העובדה שמאז 1994 צפון קוריאה ביטלה את הסכם הספקת האש לא פחות משש פעמים... ותקבלו הערכה זהירה שלהתקפה המתוארת כאן יש סיכויים נמוכים בלבד לצאת לפועל.
מה שככל הנראה יקרה בתקופה הקרובה (ואולי הרחוקה) זה סוג של מלחמה קרה, בדומה למה שהיה בין ארצות הברית לברית המועצות. ההנחה שמובילה את שני הצדדים היא שלא משנה מי יתחיל את המלחמה, האבדות יהיו עצומות וקשות, מכיוון ששתי המעצמות מחזיקות ביכולות של התקפה גרעינית.