שנה לכהונת הרמטכ"ל (צילום: דובר צה"ל, באדיבות גרעיני החיילים)
זאת השנה שהייתה. הרמטכ"ל, רא"ל גדי איזנקוט | צילום: דובר צה"ל, באדיבות גרעיני החיילים

השבוע ציינו שנה לתחילת כהונתו של רא"ל גדי איזנקוט כראש המטה הכללי של צה"ל: שנה בה הכין את צה"ל למבצע הבא ברצועת עזה, ולפחות על פי הסטטיסטיקה, אפשר להגיד שכנראה גם יוביל למבצע כזה. שנה בה הכין את הצבא גם לאיום של חיזבאללה מצפון, לאיראן ולעוד איומים רבים שניצבים בפני צה"ל. רק שנה הוא נמצא בתפקיד - אבל כבר חתום על לא מעט מהפכות בצה"ל, הקמת יחידות, שינוי מערכים וקיצוץ לא פשוט. לצד סיכום השנה, אפשר כבר להגיד מה צופן העתיד, וזאת משום שאיזנקוט היה הראשון שחשף לציבור את האסטרטגיה של צה"ל, ובנאומיו גם חשף מי הם האויבים העיקריים של ישראל. רמז קל: עזה לא נמצאת במקום הראשון.

דגש על יבשה ואימונים

איזנקוט בחר דובר חדש (צילום: דו"צ)
הגדלת כמות האימונים והוספת תקנים. הרמטכ"ל, רא"ל גדי איזנקוט בסיור באוגדת איו"ש | צילום: דו"צ


עוד לפני שהיה ברור מה יהיה גודל הקיצוץ בתקציב הביטחון, איזנקוט פעל במטרה לחזק את זרוע היבשה של צה"ל כבר מתחילת הדרך, הזרוע שהוזנחה במשך שנים ארוכות ביחס לזרועות האוויר והמודיעין שקיבלו עדיפות בתקציבים ובתכניות המבצעיות. התחקירים של מבצע צוק איתן הצביעו על פער אדיר בין המוכנות של כוחות היבשה למצב בשטח, ולמרות המודיעין והידע בתחום המנהרות, למשל, הזרוע לא הייתה מוכנה לאתגרים – דבר שדי הזכיר מקרים מהעבר, כמו למשל במלחמת לבנון השנייה.

איזנקוט למד את הסוגיה עוד לפני כניסתו לתפקיד, והחליט על הגדלה משמעותית של התקציבים לזרוע היבשה: הוא פקד להגביר את אימוני החי"ר, ההנדסה והשריון ואף אסר על ביטול אימוני יחידות סדירות לטובת הקפצות, למעט אישור חריג, ויחידות סדירות אפילו יצאו לאימונים תוך כדי קווים. כמו כן, הוא לא שכח את מערך המילואים, שם בוצע אחד מהשינויים הגדולים: תחת פיקודו, הוחלט על שחרור מאסיבי של אנשי מילואים, כולל כאלה מתחת לגיל 35, והוספה משמעותית של אימונים וציוד ליחידות שהוחלט להשאיר. אימונים של יחידות מילואים שהתפרסו עד לא מזמן על שלושה וארבעה ימים, מתנהלים כיום על פני שבועיים שלמים.

אחרי שנים של הזנחה וחוסר התאמה, חוזקו אוגדות היבשה של צה"ל, 98, 162 ו-36. לצד זה, הוא פעל להרחבה משמעותית ולהוספת תקנים ביחידת יהל"ם של חיל ההנדסה. כאשר הוא מבין שמנהרות ו'תווך תת קרקעי', כפי שמכנים זאת בצה"ל, קיימות בכל גזרה בה צה"ל צפוי לפעול. חוץ מזה, צבא היבשה יזכה בשנה הקרובה לתוספת ציוד ואמצעי לחימה באופן משמעותי, אם כי פה נסייג ונאמר שחלק ניכר מהדברים הוחלט לפני שנכנס לתפקידו.

סייבר לצד קומנדו

איזנקוט החליט גם על לא מעט שינויים במבנה של צה"ל, כאלו שישפיעו באופן משמעותי על צורת הלחימה ויתאימו את הצבא לאיומים העתידיים. ארבעה חודשים אחרי שנכנס לתפקידו, החליט איזנקוט על הקמת זרוע הסייבר שתהיה אחראית על כל הקשור בהפעלת כוח קיברנטי.

לצד מימד הסייבר, איזנקוט החליט על הקמת חטיבת קומנדו שהורכבה מ-4 יחידות עילית: מגלן, דובדבן, אגוז ורימון. "לא צריך הבנה מודיעינית ואסטרטגית רחבה כדי להבין את רגישות התקופה", אמר רא"ל איזנקוט בטקס ההקמה של החטיבה, ודי ברור שהכוונה שלו היא להביא לצבא כלי חדש שיספק מבצעים יצירתיים וגם יהיה סוג של גב וכוח מתאם ליחידות כמו שייטת 13 או שלדג. הצעד הזה מסמן את הדגש של צה"ל, כמו לא מעט צבאות מערביים, על יחידות מיוחדות והגדלת הסד"כ שלהן.

אילוסטרציה (צילום: דו"צ, חדשות)
תג היחידה של חטיבת הקומנדו החדשה. הורכבה מיחידות העילית רימון, אגוז, דובדבן ומגלן | צילום: דו"צ, חדשות

מהלך היסטורי נוסף נרשם עם המעבר של אוגדה 162 מפיקוד המרכז לפיקוד הדרום, ובנוסף, ההחלטה להעביר את חטיבת גבעתי לפיקוד אוגדה זו. "מדובר באוגדה רב זירתית בעלת עוצמה שיודעת לבצע קרבות הגנה והתקפה בכלל זירות הלחימה, לבצע תמרון בעומק שדה הקרב, להפעיל אש בשטחים מורכבים מול אתגרים קיימים ומתהווים בגבולותיה של ישראל", אמר אלוף פיקוד הדרום אייל זמיר בטקס המעבר.

לזה תוסיפו גם את ההחלטה להקים יחידות לוחמות מעורבות של בנים ובנות, כאשר הוחלט כבר על הקמת גדוד רביעי, וכנראה שבעתיד הרחוק יותר יוקם גדוד נוסף. אם הגדודים הללו יעמדו ביעדים ויצליחו כפי שמצופה מהם, הרי שמדובר במהלך דרמטי עבור הצבא, ולא רק בגלל השילוב של לוחמים ולוחמות: איזנקוט רואה ברוחו את "מערך הגנת הגבולות" שיפעל בגבולות במקום יחידות החי"ר, ההנדסה, התותחנים והשריון, שיתפנו ליותר אימונים ויתכוננו למלחמה.

מסע כומתה ראשון לגדוד ברדלס (צילום: דובר צה"ל, באדיבות גרעיני החיילים)
לוחמות בגדוד ברדלס, הגדוד המעורב השלישי. לאחרונה, הוחלט על הקמת גדוד מעורב רביעי | צילום: דובר צה"ל, באדיבות גרעיני החיילים

כמו כן, הוא גם ביטל חטיבה מרחבית בפיקוד הדרום, הביא לסגירה של מחוז בפיקוד העורף ומיזג בין כמה מגופי האחזקה באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה. בצעד מאוד אמיץ, הוא גם החליט על קיצוץ של 25 אחוז מתקני הרבנות הצבאית, ובנוסף, החליט שענף התודעה היהודית ברבנות הצבאית יצא מהאחריות של הרבנות הצבאית ויעבור לאחריות ישירה של ראש אכ"א.

מילות המפתח: חיסכון והתייעלות

יש משהו חשוב שאפשר לזקוף לזכותו של הרמטכ"ל, וזה שאחרי שנים רבות, תקציב הביטחון עבר והתקבל באופן חלק יחסית, כמעט בלי איומים ורעשים צורמים. צוותי העבודה של האוצר והביטחון סגרו את המחלוקות באופן מסודר ומכובד, בין אם הסכימו על הסכום ובין אם לא.

הרמטכ"ל הצליח להרים תכנית רב שנתית, כזו שהייתה בהחלט חסרה בשנים האחרונות, תכנית שכוללת בין היתר, גם הרבה מאוד מכות קשות לצה"ל. חלק ניכר ממה שסקרנו פה הוא פועל יוצא של התכנית הרב שנתית גדעון, אבל החלק החשוב וגם החסכוני בה, הוא הקיצוצים: אלפי אנשי קבע יפוטרו והצבא יצמצם את מספר את אנשי הקבע ל-40 אלף. חוץ מזה, יחול צמצום של 6 אחוז במטות ובמפקדות לצד קיצוץ של 18 אחוז במטה כללי. כמו כן, הצבא החל לצמצם את שטחי הבסיסים שלו, קרקע אותה הוא מעביר לרשויות ולמדינה, ולא בחינם. חוץ מזה, כך חוסכים מיליוני שקלים בשנה על ארנונה.

במסגרת התוכנית, יחל מודל קבע חדש, שכאמור במסגרתו יהיו הרבה פחות אנשי קבע בגיל פנסיה. זה יקרה אחרי שבגיל 35 תהיה נקודת יציאה מהצבא למי שלא מיועד לקידום בשלב הזה. לראשונה, יתבטלו תקנים של חיילים שמשרתים ביחידות מחוץ לצה"ל (ימ"לים), אותם ניתן למצוא במקומות כמו המשטרה, שב"ס ועוד. מספרם הכולל של החיילים מחוץ לצבא מוערך בכ-5,000, והם אמורים לחזור לצה"ל.

מפקדים בצה"ל קיבלו תקציב שנתי ובו גם סכום ההתייעלות שנדרש מהם, ומי שלא יעמוד ביעד ההתייעלות שהוצב - ימצא עצמו בבעיה, וכנראה שגם בלי תקציב להמשך פעילות ואימונים. בשנה זו קיצצו בשעות האימונים והגדילו את שעות הסימולטורים, ואפילו רכשו 4,000 רכבי האמר יד שנייה מצבא ארה"ב בעשירית מהמחיר של האמר חדש. נסכם את החלק הזה במשפט של איזנקוט עצמו: "אם לא תהיה ברירה, נאכל פחות, אבל נתאמן".

לא שומר על שתיקה

שנה לכהונת הרמטכ"ל (צילום: דובר צה"ל, באדיבות גרעיני החיילים)
"אנחנו לא פועלים לפי סיסמאות" | צילום: דובר צה"ל, באדיבות גרעיני החיילים

איזנקוט כמעט ולא התראיין בשנתו הראשונה לתפקיד, אבל אפשר לומר שהוא בהחלט לא שמר על שתיקה ודאג שידעו מה הוא חושב ורוצה, גם מחוץ למערכת הצבאית. אמירה אמיצה של הרמטכ"ל נאמרה במהלך כנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי לפני כשבועיים: "האתגר שלנו הוא להתאים את המענה המודיעיני-מבצעי למציאות משתנה ולספק ביטחון ותחושת ביטחון בלי תירוצים". כלפי חוץ, ובמיוחד כלפי החיזבאללה, הוא שלח מסר ממש לא מרומז כשאמר: "אויבנו יודעים כי אם ינסו לערער את ביטחון ישראל - הם יישאו בתוצאות חמורות".

עוד אמירה משמעותית הייתה בהתייחסותו להסכם שחתמו המעצמות עם איראן: "ההסכם הוא שינוי משמעותי בווקטור שאיראן הלכה אליו. יש בו סיכונים רבים וגם הזדמנויות. אנו עושים הערכה מחודשת לתפנית זו בבניין הכוח של צה"ל. להערכתי, בחמש השנים הקרובות איראן תעשה מאמצים גדולים לממש את חלקה ולקבל את היתרונות בכך".

אמירה משמעותית, ייחודית וביקורתית נאמרה השבוע, במהלך מפגש עם תלמידי תיכון בבת ים, כשאחד התלמידים ביקש מהרמטכ"ל להתייחס להוראות הפתיחה באש, שלטענתו מסכנות את החיילים. איזנקוט השיב נחרצות שההוראות כיום מספקות מענה הולם למצב, ועוד הוא הוסיף: "אנחנו לא פועלים לפי סיסמאות כמו 'הבא להורגך השכם להורגו'. אני לא רוצה שחייל ירוקן מחסנית על נערה עם מספריים"

מסמך אסטרטגי ראשון מסוגו

הרמטכ"ל גדי איזנקוט, ארכיון (צילום: דו"צ)
איזנקוט. רוח רעננה של קדמה ושינוי | צילום: דו"צ


מסמך ראשון מסוגו, בטח בפומביות שלו, הופץ בשנה זו תחת הכותרת "אסטרטגיית צה"ל". מדובר למעשה ב'אני מאמין' של הרמטכ"ל איזנקוט, במסגרתו מפורטים יעדי הצבא, האיומים העומדים בפניו, עקרונות בניין הכוח ואף הכרה בכפיפותו של צה"ל לממשלה, אבל גם לחברה הישראלית שבוחרת את הממשלה והכנסת. מסמך אסטרטגיית צה"ל נוסח בהוראת הרמטכ"ל על ידי גוף קצינים מיוחד שהוקם באגף המבצעים, והמסמך המסווג כולל בין היתר, מתארי לחימה מותאמים לזירות קרובות ורחוקות, את מספרי האוגדות שנדרשות למתארי הלחימה השונים וכמו כן גם הזמן שנחוץ לגיוס ולניוד כוחות בין זירות.

המסמך הלא מסווג והמעניין לא פחות, כולל את הסביבה האסטרטגית, תפיסת הפיקוד ועוד. בעצם, בפעם הראשונה צה"ל בא ואומר לדרג המדיני מה הוא דורש ממנו כדי לפעול ביעילות ובהצלחה. בפתח המסמך, כותב הרמטכ"ל כי "התפיסה כפי שגובשה, מבוססת על ההבנה כי האיומים הקונבנציונליים והבלתי קונבנציונליים במעגל הראשון נמצאים בירידה, ומנגד, מאותרת עלייה באיומים תת קונבנציונליים כמו ארגוני טרור, איומי סייבר וכדומה. לצד זה, מלווה את כתיבת שורות אלה ההבנה כי במעלה התר"ש יש לבנות את כוחו של צה"ל הן להגנה רב-זירתית ורב ממדית, והן להתקפה במספר חזיתות בו זמנית, ולכך עלינו להיערך ליום פקודה".

מעניין היה לראות בתכנית, שהאסטרטגיה לדחיית העימות הבא תהיה על ידי הפעלת כוח בשגרה, כולל בביטחון השוטף. מבלי להיכנס לחלקים המסווגים, הרמטכ"ל מציג את האיום הקיומי של תקיפה במספר רב של זירות. לכך ניתן מענה רב עוצמה באוויר, ביבשה ובים.

על זה אמרו חכמים - "ימים יגידו", וכפי שפתחנו, סביר להניח שרא"ל איזנקוט יוביל את צה"ל לעזה, עם סיכוי גבוה לעימות חריף הרבה יותר. בקולו אמר הרמטכ"ל שגם היום, האויב המרכזי של צה"ל בעת הזו, הוא ארגון חיזבאללה: "ארגון שבנה במשך עשרות שנים רעיון שמאתגר את העליונות האווירית והיבשתית של צה"ל". אם וכאשר זה יקרה, כל מה שנכתב פה יעמוד למבחן, ונזכיר שלא מעט מהלכים שנראו יפה מעל דפי העיתונים - קרסו ביום פקודה. ועדיין, מכיוונו של איזנקוט נושבת רוח רעננה של קדמה ושינוי.