זה לא סוד גדול שמלחמות עולות הרבה כסף. קחו למשל שעת טיסה של מטוס מסוג F-16: זה עניין של 20.3 אלף דולר. שעת הטיסה של F-15 נעה בין 27 ל-38 אלף דולר, תלוי בדגם ובגיל המטוס. עלות ההפעלה של מטוסים ללא טייס צנועה יותר; ה"פרדטור" למשל מתומחר ב-3,290 דולר לכל שעת טיסה. עכשיו קחו את המספרים האלה, הכפילו בכמה אלפים טובים של תקיפות בכל מלחמה ממוצעת וקחו בחשבון שכל גיחה נמשכת בדרך כלל יותר משעה. עכשיו תוסיפו לזה נסיעה בטנק מרכבה סימן 4, למשל, שעולה לחטיבה 4,000 שקלים לכל קילומטר. המחיר במקרה של טנק אברמס אמריקאי - כמעט כפול. ולא ניכנס בכלל לחלקי חילוף, או להבדיל כל ההבדלות להרוגים ולמגוון הנפגעים, שהטיפול בהם נמשך לא פעם שנים רבות. והנה אנחנו מגיעים למספרים אסטרונומיים.
בישראל, שבה אפילו תקציב הביטחון השוטף מעולם לא היה ממש חשוף לאור השמש, מאוד קשה לדעת מה העלות המדויקת של כל מלחמה. בארה"ב, לעומת זאת, פורסמו לאחרונה הנתונים שנוגעים לעלות המדויקת של המלחמה בטרור – המהלך המתגלגל שהחל מיד לאחר פיגועי 9/11 ונמשך עד היום. הנתונים נחשפו לאחר שהרשות הלאומית להגנה (NDAA), שאחראית על הכוונה והגדרת תקציב משרד ההגנה, אילצה את הממשל לפרסם את הנתונים. הפנטגון עשה לצורך כך מחקר לא קטן שעלה בעצמו אלפי דולרים, ופרסם את הנתונים המטורפים - כולל חישוב עלות המלחמה פר משלם מיסים, שהיא בכלל לא נתפסת. אז כמה באמת עולה המלחמה בטרור?
לכבוד מיליארד, לכבוד טריליון
מלחמת אפגניסטן פרצה ב-7 באוקטובר 2001, פחות מחודש לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר. בניגוד לכמות האדירה של הכוחות שזרמו למפרץ הפרסי במלחמת המפרץ הראשונה, הפעם הלך צבא ארה"ב על אגרופים קטנים משולבים ועוצמתיים ששולבו במתקפה מקבילה של הברית הצפונית במדינה. למעשה, בתאריך זה פתחה הברית הצפונית במתקפה משלה בזמן שחטיבת הריינג'רס צנחה על שדה תעופה בקנדהר. כוחות קומנדו פשטו על יעדים שונים ומטוסים קרב הפילו גשם של פצצות וטילים על המדינה.
מהלך זה הביא לכך שבאופן יחסי, עלות המלחמה לא הייתה גבוהה בתחילה: בשנת 2001 הוציאה ארה"ב על המלחמה באפגניסטן "רק" 460 מיליון דולר. אבל אז העסק החל להסתבך, דיביזיות שלמות נשלחו למדינה ההררית, ובשנת 2002 המספר כבר זינק ל-19.9 מיליארד דולר. בתמונה הגדולה, עד היום עלתה מלחמת אפגניסטן למשלם המיסים האמריקאי 753 מיליארד דולר. זה אומר שהיא עלתה לכל אזרח משלם מיסים 3,785 דולר.
בשנת 2003 קרו שני דברים לעלות המלחמה בטרור. אחד, מחיר המלחמה באפגניסטן ירד ל-12.3 מיליארד דולר. שניים, ארה"ב פלשה לעיראק. התוצאה: בשנה זו לבדה עלתה המלחמה בעיראק 42.4 מיליארד דולר. בסך הכל עלתה המלחמה הארוכה בעיראק - חוץ מ-4,476 הרוגים של ארה"ב - 769.7 מיליארד דולר. זה אומר שכל משלם מסים שילם על המלחמה הזו 3,955 דולרים. וזאת עוד ההערכה הסולידית; יש מכונים מחקר שטוענים ל-841 מיליארד דולר. בכל מקרה, שתי המלחמות שהתנהלו במקביל עלו לאמריקאים במצטבר יותר מ-1.5 טריליון דולר. העלות לכל משלם מסים אמריקאי: 7,740 דולר.
שנת השיא במלחמת עיראק הייתה 2008: בשנה זו לבדה עלתה המלחמה 130.3 מיליארד דולר. באפגניסטן נחשבת 2012 לשנת השיא; היא עלתה 97.5 מיליארד דולר או 489 דולר לכל משלם מסים.
מלחמת אפגניסטן הסתיימה לכאורה בשנת 2014, וזו שפרצה בעיראק הסתיימה בכלל בשנת 2011. רק שהמצב בשטח לא תואם את ההכרזות ונראה שעדיף לחסוך את הכסף על בקבוקי השמפניה. ארה"ב ממשיכה להוציא הרבה מאוד כסף באפגניסטן: 46 מיליארד דולר לשנת 2017, והצפי ל-2018 מדבר על 45.9 מיליארד דולר. זה 440 דולר לכל משלם מסים. בעיראק הוציא צבא ארה"ב 13.9 מיליארד דולר לשנת 2017, בעיקר בהעברות כספים לממשלת עיראק ולכורדים ותקיפות מהאוויר. הצפי לשנת 2018 עומד על פי הדו"ח על 13 מיליארד דולר נוספים. עוד 129 דולר לכל משלם מסים, כסף קטן ביחס למה שהיה עד אז.
אגב כסף קטן, שאלה: האם קרה לכם במהלך הקריאה שאמרתם לעצמכם "וואלה, יקר אבל לא נורא"? אז זה מפני שכל המספרים האלה הם אפילו לא קצה קצהו של הקרחון. אם מוסיפים לעלות הישירה של המלחמות גם את המשרד לביטחון המדינה, את תקציבי ה-CIA וה-FBI ושאר הגופים שנלחמים בטרור כמו אבטחת שדות תעופה, נמלים ומה לא - הרי שהסכום המצטבר ב-16 שנים של מלחמה בטרור מגיע ל-4 טריליון דולר. כשמוסיפים את המלחמה בסוריה (צריך לזכור שארה"ב היא המובילה בקואליציה), את העובדה שחלק גדול מהכסף מקורו בהלוואות נושאות ריבית, את הטיפול ארוך השנים בפצועים ונפגעי פוסט טראומה - ההערכה של מכוני מחקר שבדקו את נתוני משרד ההגנה מדברת כבר על 8 טריליון דולר עד שנת 2050. זה אומר שכל משלם מיסים אמריקאי ישלם 61,000 דולר גם אם הפעולות הצבאיות ייפסקו בבת אחת כבר מחר בבוקר ויישאר לשלם רק על מה שכבר היה (ספוילר: הן לא).
אם כל זה נשמע דמיוני על גבול המטורף, אז צריך להזכיר שארה"ב מנהלת מלחמה נגד הטרור גם בתימן ובאזורים אחרים באפריקה ובאסיה. בכלל, אנחנו מדברים פה על צבא שיש לו נוכחות בכ-80 מדינות ברחבי הגלובוס. המלחמה בטרור היא לכאורה עניין של כל מדינות המערב, אבל משלם המיסים האמריקאי נושא בעיקר הנטל. למעשה, צבאות אירופה בנויים היום באופן כזה שהם סומכים על צבא ארה"ב במקרה של תרחיש קיצוני כמו פלישה רוסית. כל כך סומכים שהצבאות שלהם התכווצו באופן דרסטי בשעה שתקציב הביטחון האמריקני הלך ותפח.
הכסף הקטן של עמוד ענן
אי אפשר לסיים כתבה כזו בלי להתייחס גם למשלם המיסים הישראלי: כבר אמרנו שאצלנו לא אוהבים לספר כמה כסף מוציאים על מלחמות, אבל חשוב להבהיר שמדי פעם כן נחשפים מספרים – אלא שבמקרים האלה, משרד אחד טוען לסכום אחד בעוד שהאחר לסכום אחר. כל אחד והאינטרס שלו. למשל, כשניסו להבין כמה עלה לנו מבצע "צוק איתן", החשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו אמרה: "לאוצר אין מספיק כלים ובתקציב הביטחון אין מספיק שקיפות כדי שהאוצר יבצע הערכת עלויות עבור מבצע צוק איתן". לראיה, משרד הביטחון טען שעלות המבצע עמדה על 9 מיליארד שקלים; באוצר הצניעו את הסכום לכיוון ה-6.5 מיליארד. מה שכן, כלל העלויות למשק נאמדו באזור ה-12 מיליארד שקלים.
מעולם לא פורסמו נתונים בנוגע לעלות השהייה של צה"ל ברצועת הביטחון בלבנון, אבל מלחמת לבנון השנייה עלתה לנו על פי משרד הביטחון 11.2 מיליארד שקל. מבצע עמוד ענן, שנמשך שמונה ימים, נחשב עבור הישראלים לכסף קטן - 2.2 מיליארד שקלים. שוב, מדובר בהערכות בלבד משום שאף משרד לא עשה מחקר מקיף ואמיתי, או לפחות לא פרסם אותו. מה גם שסבבי ההסלמה במלחמה המקומית שלנו בטרור משביתים חלק לא קטן מהמשק, וזה עולה לנו עוד הרבה מאוד כסף.
מלחמה, כאמור, זה ביזנס יקר.