הדוח השנתי של נציב קבילות החיילים, האלוף (מיל') יצחק בריק, הוצג השבוע בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. על פי הדוח, במהלך שנת 2013 הוגשו 7,158 קבילות, 60 אחוז מהן נמצאו מוצדקות. כשליש מכלל הקבילות עסקו ביחסי מפקד־פקוד. "איני מקבל התנהגות נפסדת של מפקדים המוצאת ביטוי במגע פיזי פסול או באמירות בוטות ומעליבות ואינני מוכן לעבור לסדר היום כשיצירתיות פיקודית נועדה, גם אם לא באופן מכוון, להשפיל את החייל ולפגוע בכבודו", נכתב בדוח.
שיעור הקבילות המוגשות מדי שנה עלה בהדרגה מאז שנת 2009, ובשנת 2013 הוגשו 300 קבילות יותר מאשר בשנה שקדמה לה. אנשי הנציבות מייחסים את הגידול הן לאמון שרוחשים לנציב, והן לעובדה שמאז שנת 2007 גם מועמדים לשירות ביטחון (מלש"בים) רשאים לקבול. על פי הנתונים, למעלה ממחצית הקובלים הם חיילי חובה, נתון העומד על כ־58 אחוז. פניות המלש"בים מהוות קרוב ל־14 אחוז מכלל הקבילות, ולאחריהם המילואימניקים, המהווים כ־13 אחוז מהן. אנשי קבע אחראים ל־12 אחוז מהקבילות ושלושת האחוזים הנותרים מייצגים אזרחים או פניות בעילום שם.
תת רמה
הביקורת המרכזית בדוח נמתחה על תנאי המגורים הקשים במחנות ברמת הגולן, בהם מתחלפים הכוחות מדי כמה חודשים. הפרק העוסק בסוגיה זו נפתח בשאלה "האם אלה הם התנאים הראויים למחיית לוחמי צה"ל?" ובהמשך תוארו בפרטי פרטים ובמילים קשות רשמיו של הנציב מביקורים שערך עם צוותו בבסיסים אלו. מרצפות מנותצות, חורים בקירות, גגות דולפים, שקעי חשמל חשופים, מעקות רעועים ודלתות עקורות, היו רק חלק מהדוגמאות שהביא. עוד הוא טען כי מתקני התברואה מבזים את משתמשיהם - השירותים מצחינים וסתומים ובורות הספיגה עולים על גדותיהם, אין מים חמים והמקלחות מלאות בעובש ובפטריות. בנוסף, הנציב העיד כי הבסיסים מלאים בחיות משוטטות וכי גם החדרים הציבוריים מוזנחים.
"מצאתי מפקדים שמעלימים עין ולא פועלים ביד נחרצת נגד הדברים האלה", אמר האלוף (מיל') בריק בראיון. "בעשור האחרון הוחלט, כתוצאה מאילוצים, שבסיסים ברמת הגולן שהוגדרו כמחנות קבע יהפכו למחנות זמניים. כך קורה שהמחנות נהרסים במשך השנים ואין מפקדים שעוקבים ופועלים נגד תהליך ההתבלות. אין ספק שלשמור על מחנה קבע זה יותר פשוט, אבל זה המצב". בעקבות דיווחי הנציב בנושא נשמעו טענות לפיהן המצב קשור לקיצוץ התקציבי, אולם האמירות נדחו על ידו בתוקף. בדוח נכתב כי לאחר כל החלפת כוחות, במחנה מושקעים עשרות עד מאות אלפי שקלים בשיפוץ. "חייל שמשרת ארבעה חודשים במחנה כזה עשוי לאבד את לבנות היסוד של השירות בצבא, את כל מה שאנחנו מקדישים לו תשומת לב במשך שנים. מפקד לא יכול להרשות לעצמו מצב כזה", הדגיש הנקח"ל בשיחה.
כשלים בטיפול הרפואי
פרק נרחב הוקדש בדוח לנושא יחסי מפקד־פקוד, שהיווה במהלך שנת 2013 למעלה מ־2,500 מהקבילות. 137 קבילות תיארו יחס הכולל אלימות פיזית או מילולית ו־682 קבילות כללו התבטאויות או מעשים הפוגעים בכבוד החייל. באחת הקבילות מתואר כיצד מפקד שפך מיכל אקונומיקה על ראשה של חיילת, כתגובה לכך שזרקה עליו חותמת גומי במהלך ויכוח. החיילת פונתה לבית־חולים ונזקקה לתקופת החלמה ממושכת. בדוגמה נוספת מתואר מ"פ שמצא דרך יצירתית להתמודד עם בעיות העיכול שסבלו מהן רבים מפקודיו: הוא הנחה אותם לדווח על כל חייל שנמצא בשירותים כדי שיוכל לבדוק בעצמו את צרכיו.
הנקבלים הם בדרך כלל מפקדים זוטרים, מרמת המ"כ ועד רמת המ"פ, אך הנציב מתח במקרים אלה ביקורת על דרג הפיקוד הבכיר, שנדרש להתמודד עם התופעה. "בשל היחס הסלחני של מפקדי היחידות לעתים, איני מסתפק במקרים אלה בטיפול הפיקודי שנעשה בתוככי היחידה, אלא אני מציג את מסקנותיו ואת המלצותיי בפני קציני החיל הראשיים ולפני מפקדי הפיקודים", הוא הדגיש.
הנציב נדרש גם לסוגיות רפואיות, אשר היוו את הנושא השני ברשימה, בגינו התקבלו 14 אחוז מסך הקבילות. דגש ניתן על הליך הפינוי הרפואי, בו חלים, לעתים תכופות, כשלים תחת אחריות המפקדים וגורמי הרפואה כאחד. באחד המקרים עוכב במשך כארבע שעות חייל שנחתך באצבעו, אף על פי שרופאת היחידה הורתה לפנותו מהר ככל האפשר לחדר מיון. כאשר החל בנסיעה, חל עיכוב נוסף של מספר דקות לצורך מטרות אישיות של אחד הקצינים. בתחום הרפואי גם התגלו פערים בשמירה על הסודיות הרפואית. בעקבות קבילה שהוגשה בנושא, ובעזרת גורמי רפואה ופרקליטות צבאית, שונה הנוהל לפיו סעיפיו הנפשיים של חייל חשופים בפני מפקדיו במסגרת התיק האישי. מעתה, במידת הצורך, יצוין בתיק האישי כי אותו חייל מצריך תשומת לב מיוחדת.
עדיין סובלים מצעירות־ותיקות
בדוח התייחס הנציב לתופעת הצעירים־ותיקים שמלווה את צה"ל לאורך שנים. במילים קשות חשף הדוח את הפרקטיקה של התופעה, ותיאר כיצד הוותיקים מחייבים את הצעירים לציית להם באופן עיוור, אוסרים עליהם לאכול מאכלים מסוימים, משפילים אותם ונוהגים כלפיהם באלימות. "אם החיילים הצעירים 'עוברים על החוק', הם 'נשפטים' במשפט פנימי על ידי 'זקן' החיילים הוותיקים. העונשים מגוונים: החל ממתן אזהרה, ביצוע תורנויות ומשימות במקום החייל הוותיק וכלה בגרימת מחסור קיצוני בשעות שינה", מתואר. "יש חוקים שמסתיימים ללא אלימות פיזית, אולם יש שיותירו צלקות בחיילים לעד".
הדוח חשף כי לעתים המפקדים מתעמתים עם ה"ותיקים" בנושא, ואלו, מנגד, לא מוכנים לוותר על זכויותיהם ובתגובה מפסיקים לשתף פעולה. הם מכשילים את היחידה בביקורות ובתרגילים מבצעיים ובמקרים מסוימים אף יוזמים מרד. המפקדים הצעירים לא זוכים לליווי בהתמודדות עם התופעה, ונגררים לעתים לאלימות מילולית ופיזית. בהקשר זה הוזכרה תופעת "קשר השתיקה", שעלתה בדוח בהקשרים שונים. החיילים הצעירים מקבלים את העוול בשתיקה ומאמינים שלא יאוחר היום בו גם הם יזכו למעמד הוותיקים. ביחידות מסוימות התגלה כי גם המפקדים מעורבים באותו קשר של שתיקה על ידי העלמת עין, ובכך מאפשרים את העברת המסורת לאורך שנים.
מעמידים את החיילים במצבים מסכני חיים
ביקורת חריפה בדוח נמתחה גם על מגמה של התנהלות חסרת אחריות של מפקדים שהביאה חיילים למצבי סיכון חיים. הנציב השתמש בביטויים חריפים בנושא זה, וטען כי "מפקדים מתירים לעצמם להפקיר את ביטחון חייליהם", וכי מדובר בכשל שרווח גם בקרב המפקדים הבכירים. "הנני רואה בחומרה רבה גילויים של חוסר אחריות מפקדים לשלום פקודיהם וכשל פיקודי זה מקבל משנה חומרה נוכח החשש הקיים לחטיפת חיילים", נכתב. באחת הקבילות המוצגות כדוגמה, מתואר מקרה בו מפקדים הורו לחיילים להגיע בשעת ערב למקום מפגש מרוחק, אך לא נתנו להם כל הכוונה או הסבר על מקום זה, ולא סייעו להם כשאלו התקשרו לברר לאן עליהם להגיע.
סוגיית שילוב בני העדה האתיופית בצה"ל העסיקה גם היא את הנציב במהלך השנה, ובדוח ציין הנציב כי קיימת תוכנית בצה"ל לטיפול בנושא אך יישומה אטי. בנוסף, הוא המליץ למנות בכל יחידה קצין בכיר שיהיה אחראי על האוכלוסייה ה"חלשה" יותר. "גורמי הצבא הבכירים מדגישים כי הוחלט לעשות מאמץ עליון כדי לקדם את שילוב בני העדה האתיופית כפרויקט דגל", כתב הנקח"ל בדוח והוסיף, "חרף זאת, המצב טרם שונה באופן שמאפשר למצות את הפוטנציאל של כל חייל וחיילת מבני העדה ולהסיר את החסמים העומדים לפניהם".