עד העונג הבא: אל תמהרו להספיד את התשוקה הלסבית

בשנת 1983 סוציולוגית אמריקאית בשם פפר שוורץ פרסמה בספרה "זוגות אמריקאים" מחקר על תופעת ה-LBD) Lesbian bed death). המחקר מהווה בסיס לדעה קדומה לפיה החשק המיני בקרב זוגות לסביות יורד במרוצת הזמן. שוורץ זכתה לביקורת רבה על מהימנות המחקר מחוקרים שטענו כי חיי המין של לסביות דווקא ארוכים וטובים יותר מזוגות סטרייטים.

>> "אמרתי לה שזה מכאיב לי אבל זה רק הדליק אותה יותר"

>> 12 דמויות ספרותיות גאות שהפכו לסטרייטיות בקולנוע

אז מה באמת קורה לחשק המיני של לסביות הנמצאות במערכות יחסים ממושכות? רות בן- ציון שכטר, סקסולוגית המתמחה בטיפול זוגי, משפחתי ופרטני ולי ראובני בר-דוד, מתמחה בטיפול מיני בקרב מבוגרים, הורים ובהכשרת אנשי מקצוע לטיפול מיני במתבגרים, מדברות מניסיונן על הסוגיה שוודאי מטרידה כל לסבית.

מה מביא זוגות לסביות לטיפול מיני?

המצב השכיח ביותר נקרא בספרות, "מות התשוקה הלסבית", מושג שהגתה פפר שוורץ בשנות ה-80, כשחקרה זוגות בארה"ב וגילתה שזוגות נשים מקיימים הרבה פחות סקס מזוגות סטרייטים והומוסקסואלים. "זוגות נשים מגיעות לקליניקה כי אין חשק, כוח ומוטיבציה לעשות סקס. כולן מודעות לכך שחשוב להשקיע ביחסי מין, אך בשגרה אינן מותירות לכך משאבים פנויים", מספרת ראובני בר-דוד.

"הסקס הלסבי הוא סקס מתחשב", מבהירה הסקסולוגית רות שכטר בן-ציון, "במרבית המקרים, נשים אינן כופות את עצמן, מאופיינות ברגישות גדולה וכן פגיעות יותר מבחינה מינית". בעוד שזוגות הטרוסקסואלים מדווחים על שעמום וחזרתיות בחיי המין, בן-ציון טוענת כי תלונות על פרקטיקה מינית מזוגות לסביות כמעט ואינן נשמעות.

מהם הגורמים שפוגעים בחשק המיני?

תקופת ההתאהבות בקרב נשים אורכת בין 4 חודשים ל-4 שנים, ובמהלכה ניתן לזהות ירידה בחשק המיני בקרב אלו אשר נמצאות במערכות יחסים ממושכות. "בניגוד לגברים, המונעים לקיום יחסי מין מתוך צורך ראשוני לגמור, נשים רואות אורגזמה כמעין 'בונוס', שכן אישה חפצה בקיום יחסי מין קודם כל מתוך צורך באהבה ואינטימיות", גורסת בן-ציון.

"אני נתקלת בהמון תלונות על ירידה בחשק המיני בקרב זוגות לסביות", היא מעידה, "כשמדובר בזוג נשים, קשה יותר ליצור דרייב לקיום יחסי מין לטווח ארוך. נשים יכולות להשיג אינטימיות במגוון דרכים מעבר לסקס, ואכן יש משהו בשותפות הטוטאלית של בנות הזוג שפוגע בחשק המיני. בנוסף, קיימת ציפייה שהפרטנר/ית בקשר יענו על מכלול רחב של צרכים, שיהיו החברים הכי טובים, מאהבים, הורים מוצלחים. זוהי ציפייה אוניברסאלית שרלוונטית גם לזוגות נשים. הבעיה היא שלעיתים הצרכים מנוגדים, שכן אם את החברה הכי טובה, את לא מאהבת".

אז איך שומרים על הגחלת?

"בקרב זוגות נשים קיים רצון חזק לקרבה, דבר המקשה על שימור הריחוק וכן מזיק לחשק ולתשוקה בטווח הארוך", מפרשת ראובני בר-דוד, "חשוב לשמור על העולם החברתי והתרבותי 'שלי', לא להתמזג באופן מלא, לא לאחד חברות מהר ולעבור לגור יחד אחרי הדייט השלישי. חשוב לעגן את הקשר על בסיס מוצק של שתי יחידות ולא להפכו למקשה אחת. על פי ספרה של אסתר פרל 'אינטילגנציה אירוטית', אנחנו נמשכים לזר ולאחר. כשנוצר מרחק, מתעורר צורך לכבוש את האחר ולהשיג אותו דרך מיניות. בפועל, כשהשגרה שלנו מכילה עולם ומלואו סביר כי נחזור הביתה קצת אחרות, דבר המייצר מוטיבציה עבור הצד השני להתעניין בנו מחדש ולגלות אותנו דרך פרספקטיבה מינית".

"מחוות רומנטיות הן המדרגות למיניות", בן-ציון מנתחת, "במובן מסוים, הן אלו שמחזיקות את הקשר. הסקס אינו תוצר של מפגש מיני בלבד, אלא תוצאה של התנהלות יומיומית, שימוש במגע ועוד אשר תורמים את חלקם לחימום האווירה. יוזמות כגון הודעות טקסט מרגשות מראות לבת הזוג שיש מי ששמה לב אליה ויודעת מה היא אוהבת. כל אלו עשויים לגרום לפרטנרית להתמסר".

"בנוסף, קיים צורך תמידי בשימור תחושת מסתורין. ישנם מצבים בהם האינטימיות נפגעת כתוצאה מנוחות ושותפות מלאה בחייהן של הזוג. הדבר רלוונטי בעיקר כשמדובר בזוגות נשים, שכן החברות וההבנה בין השתיים מזמנת אתגר לא קטן לשימור המסתורין. לא מדובר בבגידות, אלא ביצירת מצבים המאפשרים לנו להתגעגע".

>> הסכנה האמיתית בסקס תחת השפעת סמים

>> ניסוי מיוחד: האם לביסקסואלים קשה יותר באפליקציות הכרויות?