ד"ר אילן טבק אבירם (צילום: תומר ושחר צלמים)
ד"ר אילן טבק אבירם, פסיכולוג קליני | צילום: תומר ושחר צלמים

לפני יותר מארבע שנים, לאחר דיונים שאף הם נמשכו מספר שנים, החלטנו בן זוגי ואני שאנחנו מתחילים במסע לקראת הורות. לא תארנו לעצמנו שהמסע שלפנינו יהיה ארוך ומסובך כל כך. מישראל, להודו ובהמשך לארה"ב, עברנו שבע הפריות מבחנה, חמש תורמות ביצית וחמש פונדקאיות עד שהשגנו את ההיריון המיוחל. היום, כשבתנו אלה כבר בת שלושה חודשים, אנחנו יכולים לחתום בשתי ידיים שהיינו עוברים זאת שוב על מנת לזכות באושר הזה, למרות שבמהלך הדרך לא פעם עמדנו על סף ייאוש.

מורכבות המסע מצדיקה מחשבות ולבטים

אכן, עבור הומואים ולסביות הדרך למימוש ההורות כל כך פתלתלה ומסובכת, שעוד טרם הקפיצה על עגלת ההורות, יש הרבה מקום להשתהות ולהרהורים שלפני, וטוב שכך.

המורכבות של המסע לקראת ההורות וכמובן ההורות עצמה, הינם תהליכים מסובכים דיים בשביל להצדיק מחשבות ולבטים עמוקים. אחרי הכול, מדובר בהוצאות כלכליות עצומות, בהתמודדות עם חוסר שליטה ותלות באנשים חיצוניים וזרים (פונדקאיות, רופאים ועורכי דין) שבידיהם החלום הכי אישי ומשמעותי שלכם.

זוגות סטרייטים כמעט ואינם שואלים מדוע הם רוצים להפוך להורים, ועבורי כפסיכולוג זו לעתים עובדה מצערת, שכן נתקלתי ביותר מדי הורים, צעירים כמבוגרים, שהפכו להורים, מבלי ששאלו את עצמם שאלות מהותיות ויסודיות. ההורות הכתה אותם כרעם ביום בהיר ואת המחיר, יש לומר בכאב, שילמו ומשלמים ילדיהם.

אז בזמן שההורות החד-מינית הולכת וצוברת תאוצה כתופעה חברתית במקומותינו והרחובות מתמלאים אט אט בתינוקות להורים גאים (עדיין רק בתל אביב, יש לומר בכנות), חשוב לעצור ולשאול את השאלה: מניין מגיע צורך זה? מה בעצם מקור המוטיבציה להפוך להורה? למה בעצם להפוך להורים.

כניסה אל המיינסטרים

יש להודות, כי דווקא עבור הומואים ולסביות, הסטאטוס של "הורה" יכול  לקסום במיוחד, בהיותו כרטיס כניסה לחיקו החמים של המיינסטרים. זה נכון במיוחד בחברה הישראלית, המקדשת כל כך את הפריון ואת המשפחתיות ומעמידה אותם על ראש שמחתה.

חומר למחשבה: מוטיבציה זו, היא כמובן לגיטימית, אך אסור שתהיה מוטיבציה עיקרית. מי שמצפה כי ההפיכה לאב או לאם תגרום לתיקון של צלקות של חוסר קבלה חברתית, עלול להתבדות.
ההורים החד מיניים צפויים להתמודדות עם שאלות קשות מצד אלה שמתקשים לקבלם. לצד קבלה ותמיכה שיגיעו ממעגל המשפחה והחברים, צפויות גם תגובות אחרות ומבטים פחות אוהדים, שמצריכים עמוד שדרה חזק ושלמות עצמית. על כן, לפני שממהרים להתבשם מהפנטזיה על הקבלה למועדון כדאי גם לקחת בחשבון קונפליקטים והתעמתות עם סימני שאלה וחוסר קבלה.

תינוקת עם עיניים כחולות (צילום: ekinsdesigns, Istock)
מצפים לתינוק האידיאלי? | צילום: ekinsdesigns, Istock
פנטזיות על "ילד אידיאלי"

 אם כבר הזכרנו תיקון, נכנסת מוטיבציה נוספת להורות והיא קשורה לפנטזיה על ילד או ילדה אידיאליים. אפשר לגחך ולחשוב על אמא של דוגמנית על מפורסמת או אבא של כדורגלן שמגשימים עצמם דרך ילדיהם, אך בפועל לכולנו כמיהה לכך שהצאצאים שלנו יצליחו, ואולי אף במה שאנו עצמנו כשלנו בו. אם למשל, נושא הגבריות והמאצו'איות הוא נקודה רגישה ופגיעה, יכולה להתעורר כמיהה לכך שהרך הנולד יגדל להיות גברבר מחוספס וסטרייט למהדרין.

חומר למחשבה: אמנם המחקרים מצביעים על כך שילדיהם של הומואים ולסביות גדלים ככל האוכלוסייה מבחינת נטייתם המינית כבוגרים, ובכל זאת, זו מעמסה כבדה על ילדים לתקן את החוויות של הוריהם. מותר לפנטז ולחלום, אך חשוב להבין שהמציאות צפויה להיות שונה מהפנטזיה. 

אידיאליזציה של ההורות 

באופן כללי, הורות יכולה להראות מהצד וממרחק כמשהו זוהר ונכסף, אולי במיוחד כשהיא קשה להשגה ולא מובנת מאליה. האמת גם במקרה זה מעט שונה. הסיפוק וההנאה אכן רבים ואינם משתווים לחוויות אחרות בחיים.

חומר למחשבה: חשוב לזכור, שלכל אלה מתלווה גם שק כבד של דאגות, טרדות ומגבלות  על החופש. אותו חופש ומרחב לו כל כך התרגלנו במהלך השנים ולעולם לא ישוב. אורח החיים  ה"הומואי"  הסטריאוטיפי, שכולל את החופש לצאת ולבלות בלי חשבון, לקפוץ לחופשת מסיבות באירופה ולמצות את מעייני הנעורים והמיניות לא יוכל להמשיך ולהתקיים לאחר בואם של הילדים לעולם. הכרחי להיות מודעים לכך, אחרת התדהמה שצפויה לאחר הלידה, עלולה להיות קשה מנשוא.

זוג גברים מביטים בעיניים (צילום: Don Bayley, Istock)
מרגישים שחסר לכם משהו בקשר? | צילום: Don Bayley, Istock
רענון הזוגיות

לבסוף קיימת גם להורות מוטיבציה משותפת לשני בני הזוג: מוטיבציה זוגית. כי אחרי שנסעתם מסביב לעולם פעמיים, קרעתם את העיר, ואפילו לקחתם חתול או כלב, משהו בכל זאת חסר לכם.
ילדים אכן מביאים לזוגיות משהו חדש, שיכול להפרות אותה ולגרום לצמיחה מחודשת.
הבאה של יצירה משותפת לעולם, שהיא תוצר של תהליך ארוך ביחד, היא שלב מרתק ופותחת דלת לעולם חדש של חוויות.

חומר למחשבה: גם כאן חשוב להיזהר ולהישאר עם רגליים על הקרקע. הטלטלות והקשיים שבדרך עלולים לא רק להצמיח אלא גם לפרק, במיוחד כאשר היסודות אינם חזקים דיים. הזוג שמחליט להפוך להורה חייב להיות בטוח בדבק שמחבר אותו ובתקשורת הפתוחה והכנה בין שני בני הזוג. ילדים לא יאחו את מה ששבור ופגום אלא להפך, רק יעמיקו את הסדקים והחרכים.
בזוגיות ההומואית (ופחות בלסבית) יש לעיתים בדיקה של הגבולות ופתיחה של מערכת היחסים להתנסויות מיניות בחוץ. כשיש ילדים, הפתיחות הזו עומדת בסימן שאלה כי לפתע יש גורם נוסף וחשוב שיש להתחשב בו ובצורך שלו ביציבות.

כמובן שקיימות נקודות רבות נוספות למחשבה שלא צוינו, אך המסר העיקרי הוא שחשוב להתעכב ולתת מקום לסיבות השונות, להפריד בין פנטזיות ומציאות ולהיות מודעים למה שמניע אתכם לקראת הצעד שישנה את חייכם.  
מילה אחרונה שמורה עבור הקוראים הסטרייטים, שאולי מתוך סקרנות הציצו בכתוב. כל הנאמר חל גם עליכם, ותרוויחו אם גם אתם לא תיקחו את ההורות שלכם כצעד מובן מאליו ותעזו להתבונן פנימה ולשאול  שאלות החשובות. 

קבוצה חדשה של הורים גאים בהנחייתו של ד"ר אילן טבק אבירם תקום במרכז הגאה

>> מחקר: לסביות הן אמהות טובות יותר?

>> היכנסו ותיהנו מכתבות נוספות בערוץ הגאווה

>> הצטרפתם כבר לקבוצת הפייסבוק שלנו? הצטרפו עכשיו