כבר שנה שחיה רחלי אלגבסי במציאות מטורפת, שבה היא משלבת בין גידול שלושה ילדים לבין התמודדות עם שכול המהול במאבק נגד אפליה. הכעס שיש לה על הממסד והשב"ס, שלא מכירים בה כאלמנתה של פאבי בוהדנה, הוא גדול.
"למה כולם באים ללחוץ את ידי, אם אני כלום בעיניהם?"
ביום שני תצא רחלי לאזכרה של בת זוגתה, ומשם תמשיך ישירות לבית המשפט – לעוד דיון שעוסק בסירובו של משרד הביטחון להכיר בבתה הקטנה ג'ולי כבתה החורגת של פאבי.
במהלך הראיון היא נזכרת בכל המנחמים שהגיעו לנחמה. "למה הם באו לנחם אותי?", היא שואלת בכעס. "למה הם באו לפה, לבית שלי? למה נתנו לי כל מיני תעודות שלה, את הכובע שלה ואת הדרגות שלה? השר לביטחון פנים ונשיא המדינה, למה הם באים ללחוץ לי יד אם אני כלום? כתבתי לנציב: 'משפחת שב"ס בגדה בפאבי!'".
משרד הביטחון טוען כי ג'ולי לא זכאית להכרה לצורך קבלת תגמולים, כיוון שיש לה אב ואם בחיים. רחלי פנתה לעזרתה של עו"ד מיכל עדן, לשעבר חברת מועצת עיריית תל אביב, מי שהקימה את בית דרור ועוסקת רבות בייצוג משפטי של משפחות להט"ביות.
בערעור טוענת עדן, כי על פי חוק משפחות שנספו במערכה, ילד זכאי לתגמולים כאשר היה סמוך על שולחנו של הנספה.
"על פי החוק החל על משפחות הנספים, אין כל הצדקה לעשות איפה ואיפה בין הילדים, אשר היו תלויים בפאבי", היא אומרת. "בתי המשפט וגם המחוקק העניקו זכויות סוציאליות לילדים הגדלים אצל בן זוג של הורה, כדי לא לפגוע ברווחת הילד. במקרה של רחלי, אין ספק כי הילדה איבדה את המפרנסת העיקרית שלה, ולכן היא זכאית להכרה".
הראיון המלא שערך דני זאק עם רחלי אלגבסי
ההודעה האחרונה: "אני אוהבת אותך, בייבי, ואני מכבה את הטלפון"
היום לפני שנה הודיעה פאבי לרחלי כי היא צריכה לנסוע לכלא דמון כדי לסייע בפינוי האסירים, בשל שריפת הענק שפרצה בכרמל. אחרי שיחת עדכון שניהלו השתיים בטלפון, שלחה רחלי מסרון, ובו כתבה לאהובתה: "תשמרי על עצמך". בתגובה כותבת לה פאבי: "אל תדאגי, אנחנו כאן המון חבר'ה".
את רחלי זה לא סיפק, והיא השיבה: "אני כן דואגת, כי אני יודעת את מי הם שלחו". פאבי בתגובה: "אני אוהבת אותך, בייבי, ואני מכבה את הטלפון, כי אני רוצה שתהיה לי סוללה לחזרה". וזו הייתה התקשורת האחרונה בין השתיים.
רחלי חיכתה לרגע שבו תדליק פאבי את הטלפון הסלולרי שלה, ותאמר לה שהכל בסדר. כאשר ראתה את אוטובוס הסוהרים השרוף בטלוויזיה, קיבלה טלפון מקצינה מהשב"ס, שמודיעה לה בשמחה: "רחלי, אל תדאגי, פאבי חיה, פאבי בסדר, היא ניצלה. מדברים איתה כרגע, היא לא יכולה לדבר".
רחלי שאלה את הקצינה: "אוקיי, ומה עם שאר החבר'ה?". הקצינה השיבה לה כי מלבד שלושה, לא ניצל איש מנוסעי האוטובוס. רחלי לא הייתה צריכה יותר מזה כדי להבין כי נפלה טעות. ללא היסוס היא השיבה: "תבדקו עם מי אתם מדברים, כי זאת לא פאבי". לצערה, היא צדקה.
את בת זוגתה הרי מכירה רחלי היטב. "אין ספק בכלל שהיא לא תרד מהאוטובוס עד שהאחרון יירד, היא גם תעשה סריקה באוטובוס ואחר כך היא תרד", היא אומרת.
הפגישה הראשונה: "אמרתי לעצמי: 'אני לא רוצה להיות חברה שלה'"
פאבי נולדה בצרפת בשנת 1962. הוריה קראו לה פאביולה, על שם מלכת בלגיה, שהתחתנה רק שנתיים קודם לכן עם המלך בודואן. כשהייתה בת שמונה עלתה ארצה. רחלי הכירה אותה בפעם הראשונה כשהייתה צוערת בשב"ס, ופאבי המפקדת הקשוחה העבירה תדרוך בוקר. "אמרתי לעצמי: 'אני לא רוצה להיות חברה שלה", נזכרת רחלי.
מאוחר יותר שמעה רחלי כי פאבי הביאה לעולם ילד. "פעם ראשונה ששמעתי על מישהי שקרובה אלי שהיא גיי יולדת", אומרת רחלי. "אמרתי לעצמי שגם אני רוצה".
רחלי התקשרה לפאבי לומר לה מזל טוב, ולמרבה ההפתעה, פאבי זכרה היטב את אותה צוערת צעירה. השתיים הפכו להיות חברות טובות, כאשר פאבי פותחת בפני רחלי את הדלת אל סצנת חיי הלילה של הקהילה הגאה. "תמיד אמרתי בצחוק שהראשונה שתגיד לי: 'לא' – איתה אני מתחתנת. ובהתחלה פאבי אמרה לי: 'לא'".
אחרי תהפוכות רבות, התאהבו השתיים ועברו לחיות ביחד, כאשר עם הזמן החלו הילדים אביתר ונועם לקרוא לרחלי "אמא". זה היה כאשר החליטה רחלי להיכנס להריון, ובחרה בדוד, אביהם של אביתר ונועם, לשמש אביה של הבת השלישית, ג'ולי.
"תהיה הומופוב עם עצמך, לא כשאתה מחליט החלטות על אנשים"
מאבקה המשפטי של רחלי החל בכלל בגלל אתר ההנצחה של שירות בתי הסוהר. הבת נועם הסבה את תשומת לבה של אמה לכך שבדף שהוקדש לפאבי נכתב: "הותירה אחריה שני ילדים, אביתר ונועם". נועם התרעמה בפני אמה: "הם לא רשמו אותך ואת אחותי!".
את רחלי זה תפס לא מוכנה. "הרי כולם ידעו שם שאנחנו ביחד", היא אומרת. "הייתי באה לכל הטקסים, והמשרד שלה היה מעוטר בתמונות שלי ושל הילדים. זה לא שהיא הסתירה. בכל קורס היא הייתה מציגה את עצמה: 'קוראים לי פאבי, ויש לי אישה ושלושה ילדים. הנה, חסכתי לכם את הרכילות'".
טרודה מבעיות היומיום וההתמודדות עם האובדן, הלכה רחלי לישון מבלי לחשוב יותר מדי על האתר. אלא שבלילה היא חלמה על פאבי, שמצביעה על התינוקת ג'ולי, ואומרת בכעס: "אבל זה שלי!".
רחלי התעוררה בבכי והבטיחה לבתה כי תעשה הכל כדי לתקן את עמוד ההנצחה. אחרי תהליך ארוך, שכלל חשיפה של הפרטים הכי אינטימיים בפני פקידי ממשלה, תוקן העמוד באתר. אבל זה בהחלט לא מקל על המרירות של רחלי.
"גם כשקיבלתי את ההכרה, יש תחושה שאני מוכרת בגלל שפוחדים להתעסק עם הקהילה", אומרת רחלי. "זה מכעיס! אתה יכול להיות הומופוב, אין בעיה. אבל תהיה הומופוב עם עצמך, לא כשאתה מחליט החלטות על אנשים".
תגובת משרד הבטחון:
סוגית ההכרה נידונה בבית המשפט בימים אלו ואנו מחכים להכרעתו. על פי החלטת הממשלה, משפחות נספי אסון הכרמל הוכרו כמשפחות שכולות לפנים משורת הדין. במסגרת יישום ההחלטה, משרד הביטחון מעניק למשפחות הנספים זכויות, הטבות ותגמולים בדיוק כמו אלו הניתנות למשפחות שכולות המוכרות על פי החוק.
על פי החוק, לא ניתן להכיר בביתה של רחלי אלגבסי כיתומת צה"ל מאחר ופאביולה בוהדנה אינה אמה הביולוגית. משרד הביטחון ימשיך להעניק את השירות המסור ביותר למשפחות השכולות ולסייע ככל שניתן, אף לפנים משורת הדין. עם זאת, אנו מחויבים לפעול על פי החוק ובהתאם להוראות לסייע וללוות את המשפחות.
תגובת הש"בס טרם התקבלה.