>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
עבור ג', בת 15 ממרכז הארץ, יום המשפחה תמיד גורם עצב. היא אוהבת את אמא ואבא שלה מאוד, אבל היא עדיין לא מעכלת כיצד הם שברו את לבה כשגירשו אותה מביתה. וכל פשעה: היא אמרה את האמת. היא סיפרה להם שהיא טרנסג'נדרית, שהיא נולדה בגוף הלא נכון.
"אני כבר שנה גרה אצל דודה שלי, ומתגעגעת להורים שלי מאוד", היא אומרת. "אני יודעת שיום אחד נשלים, אבל ייקח שנים עד שהפצע יירפא".
מאז ומעולם נהגה ג' לחגוג את יום המשפחה. "תמיד הייתי מאלה שזוכרים, המשפחה זה בעיניי משהו מאוד חשוב", היא אומרת. "ידעתי שיהיה להורים שלי קשה לקבל אותי, אבל לא האמנתי שהם יעיפו אותי מהבית".
"זה כזה פשע לומר את האמת?"
מלבד סיפורים קשים, שהם מנת חלקם של יותר מדי נערות ונערים בקהילת הלהט"ב, גם לכאלה שלא נזרקו מהבית קשה מאוד. כזה הוא א', ביסקסואל בן 16 מאיזור השפלה. לפני שנתיים הוא יצא מהארון, ומאז הוריו לא מפסיקים לנסות ולשכנע אותו להפסיק עם "השטויות".
"זה גורם לנו להתרחק", הוא מספר. "אני מרגיש זר במשפחתי, אני לא מרגיש חלק מהמשפחה. ההורים שלי פתאום מתייחסים באופן מופגן לאחי, שקטן ממני בשנה, הרבה יותר יפה ממני? הוא יוצא עם חברים, והם מרשים לו ללכת לכל מקום. אני לא, כי הם מפחדים שאני הולך לפגוש את 'החברים הסוטים שמכניסים לך שטויות לראש'.
"והכי נורא זה שהם אומרים לי: 'אבל אתה לא חייב להמשיך עם זה, אתה נמשך לבנות. אז למה לך לצאת עם בנים?'. כשאני מסביר להם שאני אוהב את מי שאני, הם כועסים עלי. אני לא מבין, זה כזה פשע להיות מי שאתה? זה כזה פשע לומר את האמת?".
האב האנס השאיר את בתו עם צלקת נפשית
לא הרבה מציינים בישראל את יום המשפחה. התאריכים העבריים נשכחים, ורק בטלוויזיה מזכירים לנו שהיום הזה, החג הזה, קיים בכלל. אבל עבור ח', בת 27 מהצפון, הוא קיים. היא נזכרת במה שקרה לה ביום המשפחה לפני 12 שנה, חוויה שלעולם לא תעזוב אותה.
היא הייתה בת 15 כשסיפרה להוריה שהיא לסבית, שיש לה בת זוג והיא אוהבת אותה. ההורים שלה הגיבו בקיצוניות. "אמא בכתה, אמרה שאני הורגת אותה", היא מספרת. "אבא לא הפסיק להגיד לי שאני חולה וצריך לרפא אותי".
זה היה ל' בשבט תש"ס. "אני זוכרת את היום הזה היטב", היא אומרת. "קניתי שוקולד לאמא, קיוויתי שזה יקרב בינינו מחדש. הייתי בחדר, לבד בבית, כאשר פתאום אבא נכנס. 'הגיע הזמן לרפא אותך', הוא אמר לי".
בשלב זה מתקשה ל' לתאר את שעבר עליה, ורק מספרת כי אביה אנס אותה במטרה "לרפא" אותה. האב המנוול נמצא היום מאחורי סורג ובריח, אך ח' עד היום נמצאת בטיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי כדי להתמודד עם הצלקת הנפשית שנותרה לה לכל החיים. "בחיים לא האמנתי שאבא שלי, מי שהוליד אותי, מסוגל לעשות את זה, מסוגל להיות רע כל כך!".
סיפור שמח: "סוף סוף לא מסתירה את מי שאני בפייסבוק"
ובתוך כל הסיפורים הקשים, בהם יום המשפחה עובר כחוויה קשה, אנחנו בכל זאת מתעקשים להביא סיפור טוב, שימלא אותנו באופטימיות. כי ישנם הורים שכן מצליחים לעבור את התהליך ולהפנים כי החיים ממשיכים, למרות ההלם הראשוני. היום הוא סוג של יום חג עבור שחר קליידר, בת 23 ממודיעין, המדריכה את הקבוצה באשדוד של איגי – ארגון הנוער הגאה.
לפני שנתיים יצאה קליידר מהארון בפני הוריה. אמה ביקשה ממנה לא לספר בינתיים למשפחה, וקליידר נתנה לאמה את הזמן שלה. "בהתחלה זה היה נושא כזה שלא מדברים עליו, ואחרי כמה חודשים דיברו על זה יותר חופשי", היא אומרת. "אתה יודע, המצב הרגיל הזה שההורים נכנסים לארון.
"לאמא לקח כמה חודשים לעכל את זה", היא אומרת. "אבא לקח את זה יותר בסבבה. תהל"ה (ארגון התמיכה להורים לילדים להט"בים, ד.ז) עזרו מאוד לאמא. ".
עם זאת, קליידר קצת התעצבנה שהיא הייתה צריכה להסתיר את היותה לסבית בפייסבוק, כדי שהמשפחה המורחבת לא תתבשר על נטיותיה המיניות דרך הרשת החברתית. "נאלצתי למחוק תכנים להט"בים שחברים העלו בתום לב", היא אומרת. "אבל למרות שזה קצת הרגיז, אני מבינה. זה לא אסון, חס וחלילה, אבל זה כן משהו שבני משפחה צריכים לשמוע באופן אישי. ניסיתי ללחוץ על אמא הרבה זמן כדי שתספר כבר למשפחה".
לפני כשבוע עשתה האם את הצעד, וסיפרה למשפחה המורחבת. "התגובה שאמא הכי פחדה ממנה הייתה של סבא וסבתא", היא אומרת. "זה בכל זאת דור אחר שלא ברור מה הדעות שלו. התגובות היו חמות, גם אם מעורבות. אני מרגישה שזה די מגניב שאמא סופסוף סיפרה להם, זה די גרם לי לקפוץ באוויר ולעשות קולולושים. סופסוף אני לא צריכה להסתיר בפייסבוק, וזה כיף".
>> זיכרונות מהארון: "אתה בוכה כמו ילדה"
>> אסתי זקהיים:"אני מזדהה עם נוער להט"בי"
>> מיומנה של אמא גאה: ציפי עטיה מספרת על ההתמודדות
>> הורים, יש לכם שאלות? התחבטויות – ניצה ואיריס מתהל"ה עונות ומייעצות