הבוקר (ב') פורסם באתר סרוגים מאמר מקומם שכותרתו "ההתעללות בקשישים: בגלל האג'נדה הלהט"בית". כותב המאמר מיכאל פואה קושר בין ההתעללות החמורה בקשישים בבית האבות בחיפה לבין "קבוצות מיליטנטיות של להטבי"ם ופמיניסטיות רדיקליות".

>> "תתעורר, בן הזוג שלך לא באמת רצוי במדינה שלנו"

>> "זה מתחיל בתירוץ: אני רק אעשה אף וחזה ואני אפסיק לעבוד"

לטענתו של פואה, "בשיח החדש שיצרו קבוצות אלו פורקה המשפחה מכל ערכיה אין מחויבות אין נאמנות ואין אחריות. המשפחה הפכה להיות מושג הסכמי מופשט, בו אין מקום לקשר הטבעי משמעות. כל מי שרוצה יכול/ה לסחור בילדים עוד טרם לידתם, וכך גדלים ילדים בתוך משקי בית בו הם לומדים לממש את זכויותיהם ואת עצמם, בלי קשר דם אמתי ומחייב. מהלך מכוון זה של פירוק המשפחה הטבעית מתחיל להתפוצץ לנו בפנים, והמתרחש בחלק מבתי האבות כפי שנראה בכתבה הוא רק קצה הקרחון להשפעתה של התפרקות זו".

האגודה למען הלהט"ב יחד עם הקליניקה למאבק בשנאה ע"ש שירה בנקי בראשות עו"ד אילן יונש, פנו ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה להגיש כתב אישום בגין המאמר המסית והפוגעני. לפניכם המכתב במלואו:

המכתב שנשלח ליועמש
.
המכתב שנשלח ליועמש
פנינו לאתר סרוגים ויידענו אותם בדבר הפנייה ליועמ"ש. מהאתר נמסר כי אינם מכירים את הפנייה וטרם נמסרה תגובה רשמית.

עו"ד אילן יונש, מנהל הקליניקה למאבק בשנאה ע"ש שירה בנקי, המרכז הבינתחומי הרצליה: "המקרה החמור הזה מלמד מדוע אסור להשלים עם שיח השנאה ברשת, שכן שיח כזה מדלג בקלילות לעלילות דם ומשם יהפוך במהרה גם לאלימות פיזית. אנחנו קוראים לכל מי שנפגע משיח שנאה, אלימות או גזענות לפנות אלינו למוקד למאבק בשנאה בפייסבוק".

ענת רוזיליו-אדלר, מנהלת הזירה הציבורית של קרן ברל כצנלסון: "אנו רואים זאת בדוח השנאה כיצד דם קהילת הלהט"ב בציבוריות הישראלית הוא מותר, אחת כמה וכמה בזירות השמרניות. המאמר האומלל שעלה באתר סרוגים לא יכול להתחבא מאחורי חופש הביטוי כי חופש הביטוי נגמר היכן שההסתה מתחילה. המאמר המביש הזה מהווה דוגמה נוספת לאופן בו תרבות השיח פרצה כל מחסום מוסרי אפשרי. בעבר דיעות חשוכות כאלה לא היו עוברות אפילו טוקבק בבלוג והיום אפילו אתר ארצי מרשה לעצמו להפיץ דברי שנאה".

שירה בנקי (צילום: פיסבוק, חדשות)
כולנו זוכרים היטב למה הסתה יכולה להוביל | צילום: פיסבוק, חדשות

קרן ברל כצנלסון פועלת למען שינוי חברתי ומבקשת לקדם ערכים סוציאל דמוקרטיים בחברה הישראלית, דרך הנגשת ידע, חינוך ופעילויות ציבוריות. חלק מרכזי בפעילותה של הקרן הוא מאבק בתופעת השנאה והשיח הגזעני ברשת. לשם כך מפעילה הקרן 2 תכניות מרכזיות:

  1. דו"ח השנאה - פרויקט של קרן ברל כצנלסון אשר מנתח את גלי השנאה בשפה העברית ברשת. הדו״ח, אשר מנוטר באמצעות חברת המחקר ויגו,  חולש כל שעה על כחצי מליון שיחות (סטטוסים, תגובות, טוקבקים, ציוצים וכו'). בנוסף, הקרן מכינה מחקרי עומק על ארועים משמעותיים שקיבלו הדים ברשת. הפרויקט בוחן בזמן אמת אחר היקפי השיח הגזעני והשנאה ברשת כלפי אוכלוסיות מסוימות כגון: ערבים, להט"בים, שמאלנים, נשים, חרדים, ימנים, אשכנזים, מזרחים ומבקשי מקלט. למשל, לאחר תקרית אום חיראן ראו בפרויקט כי חלה עליה של 20% בשיח השנאה כלפי ערבים ברשת (61% מכלל השנאה ברשת הייתה באותו יום כנגד ערבים).
  1. קליניקה לסיוע משפטי לנפגעי שנאה והסתה ברשת ע"ש שירה בנקי ז"ל - הקליניקה למאבק בשנאה במרחב הציבורי במרכז הבינתחומי הרצליה. עוסקת בהיבטים משפטיים, פסיכולוגיים, תרבותיים וחברתיים של הדרה חברתית ודה לגיטימציה של קבוצות בחברה. הקליניקה מעניקה סיוע משפטי ללא תשלום לנפגעי הסתה וגזענות ברשת ובמרחב הציבורי, ועובדת על ניירות עמדה והצעות חקיקה לקידום הסובלנות כדי להפוך את המאבק נגד הגזענות לעניין ציבורי רחב יותר. כמו כן, הקליניקה השיקה בסוף השבוע האחרון דף פייסבוק בשם "המוקד למאבק בשנאה".

בנוסף, במידה ונתקלתם/ן באפליה או בגילויי שנאה, אנא דווחו למרכז ניר כץ למאבק בלהט"בופוביה.

>> אנחנו יכולים לנחש באיזה סוג פורנו אתם צופים

>> "אצל כל אחד אפשר לזהות נזילות מינית מסוימת"