אחרי שנים של עבודה מאומצת, שחודשה בחודשים האחרונים ביזמת ארגוני הקהילה הטרנסג'נדרית, פרסם הבוקר משרד הבריאות נוהל חדש לניתוחים לשינוי מין, במטרה ליישר קו עם הנהוג במדינות מתקדמות בעולם. הנוהל החדש, אשר יחליף את הנוהל המיושן משנת 1986, מקל בתנאים הנדרשים לביצוע ניתוח לשינוי מין. כך למשל מעדכן הנוהל החדש את גיל המינימום לניתוח שינוי מין ל-18 במקום 21, ומקצר את תקופת ההמתנה לשנה ממועד הפניה.

המשמעות היא שאם עד היום יכלו צעיר או צעירה לפנות לוועדה לשינוי מין לקבלת אישור ומימון מהמדינה לעבור את ההליך הרפואי בגיל 21, וזאת בתום שנתיים בהן יחיו בזהות המין אליו הם מבקשים להשתייך ועם טיפול הורמונלי, עכשיו יוכלו לפנות כבר בגיל 18, ולבצע את ההליך לאחר שחיו שנה בביטוי המגדר המבוקש. במקרים חריגים אף תתאפשר פניה כבר בגיל 17, על מנת שבגיל 18 יוכלו לבצע את ההליך.

"ההנחיות החדשות הן צעד נוסף במאבקנו לתמיכה בקהילות הסובלות מסטיגמות", אמרה שרת הבריאות, "ההקלות שננהיג יקצרו את תקופת ההמתנה לניצוח ויבטיחו ליווי הולם למועמדים שיעברו אותו, תוך שיבטיחו כי הם מבינים את כל המשמעויות של ביצוע הניתוח. ללא ספק מדובר במהפכה".

מחאה טרנסית (צילום: ג'ורג' אבני)
צעד קטן במאבק המתמשך. הפגנת מחאה טרנסית בארץ | צילום: ג'ורג' אבני


הכרה באוטונומיה של טרנסג'נדרים

תנאי נוסף שעודכן בנוהל החדש הוא הצגת אישור מפסיכולוג קליני, עו"ס קליני או פסיכיאטר על התאמה לתהליך (ולא אבחון המאשר שהאדם טרנסג'נדר), וכן קבלת מסמך ממטפל חיצוני שאינו חלק מהוועדה. כמו כן מסתפק הנוהל החדש בהסכמה מדעת רגילה ולא מיוחדת, שינוי המעיד על הכרה באוטונומיה של אנשים טרנסג'נדרים.

הנוהל החדש מציע גם שינויים בהרכב הוועדה ובאופן פעולתה. הוא מכיר בכך שמטרת הועדה לשינוי מין היא לתמוך וללוות את המועמדות והמועמדים בתהליך ולא רק אישור, פיקוח ואיבחון מוכנות לניתוח, ומציע שקיפות מלאה בכל הקשור לנהלי הועדה והקריטריונים שלה.

עם כניסת הנוהל החדש לתוקף תהפוך הועדה לועדה ארצית שתמונה על ידי מנכ"ל משרד הבריאות ולא תהיה שייכת לבית חולים זה או אחר. כל בית חולים ציבורי עם מנתח/ת מתאימ/ה יוכל לבצע ניתוחים. לחברי הועדה יתווסף נציג/ה של הציבור הטרנסג'נדרי שיסייע בקביעת נהלי הועדה ואליו יוכלו לפנות המועמדות והמועמדים בכל בעיה או בקשה לייעוץ.

"הנוהל החדש משקף התקדמות משמעותית בהכרה באוטונומיה של טרנסים ואנשים שונים מגדרית ובכך שהם יכולים לקבל החלטות מודעות על גופם ועל חייהם וכי על החברה לכבד בחירות אלו", מסר עו"ד עידו קטרי, יועץ משפטי לפרויקט גילה להעצמה טרנסית. "נוהל חדש זה צריך להיות תמרור אזהרה לכל מי שחושב שטרנסיות היא סיבה ליחס פוגעני".

גם לילך בן-דוד, פעילה מרכזית בקהילה, התייחסה לשינויים ואמרה: "אמנם נשארנו עם הוועדה אשר הקהילה מתנגדת לקיומה, אולם אנו תקווה שבוועדה במתכונתה החדשה תהיה שקיפות וההליך יתבצע באופן מהיר ומכבד כך שיתאפשר לאנשים טרנסים לממש את זהותם מבלי להערים עליהם קשיים בלתי רלוונטיים. זהו צעד קטן במאבק המתמשך כנגד טרנספוביה ולמען גישה מלאה של הקהילה למשאבים ולהזדמנויות".

"אנחנו מאד מתרגשים מהשינוי בנוהל ומודים מאד לכל העושים במלאכה", מסר אלישע אלכסנדר מארגון מעברים, "אני חושב שמשרד הבריאות עשה עבודה טובה והציג שיפור שהוא משמעותי. כשיצרנו קשר בשנה שעברה עם שרת הבריאות היו הרבה אנשים שהיו סקפטים ולא האמינו שיצא מזה משהו, והנה תוך שנה אנחנו קוטפים את פירות העבודה המשותפת. הרבה פעמים אנו מצפים לפתרונות מהירים אך כשמדובר במערכות כל כך גדולות הדברים לוקחים זמן, חשוב לא להתייאש ולהמשיך כי בסוף התוצאות מגיעות. יש לנו עוד הרבה עבודה ואין עשייה שהיא מושלמת, אבל זו התקדמות משמעותית וראויה לציון ובהחלט סיבה טובה לחגוג!".

עוד ב-mako גאווה: