חפלה גאה: הדראג קווין הראשונה של העולם הערבי
בעולם בו רבים חוששים לחייהם ונשארים בארון, הפכה הצלחתו של באסם פע'לי לייחודית, חסרת תקדים ומעוררת השראה. "הדראג קווין הערבי הראשון" הפך לאחד האמנים המצליחים בעולם הערבי ובקרב ערביי ישראל, עם הופעות וקליפים שמציפים את הרשת, תכניות אירוח וקהל של מעריצים. סחטיין
בפעם הראשונה שרואים את באסם פע'אלי מנסים להבין באיזו שפה הוא שר, או מאיפה לעזלעזל נחת היצור המיופיף בצורה גרוטסקית הזה על צג המחשב שלכם כאילו הרגע יצא מתוך סצנה אלמודוברית לא ברורה.
בדרן שנוי במחלוקת
בשנים האחרונות תופעת הדראג קווינס תפסה תפנית מעניינת בלבנון, במיוחד אחרי שבאסם פע'לי, פרפורמר ודראגיסט, התחיל להשתלב בתעשיית הבידור הלבנונית והחל להשתתף כאורח בכל תוכנית אירוח מרכזית, טקסים לחילוקי פרסי טלוויזיה ומוזיקה - עד שקיבל תוכניות משלו ברשות שידור הלבנונית ובערוצי נישה אחרים ומתחרים בעולם הערבי.
באסם פע'לי (34) החל את הקריירה שלו בשנת 96', כשגילה אומץ והשתתף בתוכנית טלוויזיה בשם סטודיו אל פאן, שם גילה אותו סימון אסמר אחד הבמאים והמפיקים הבכירים של לבנון שנשמעו לא פעם טענות על נטיותיו המיניות, במיוחד לאחר שהעניק לפע'לי באותה תוכנית פרס על כישורי הדרמה והקומדיה שלו.
מאז אותה זכיה, שינה פע'לי לחלוטין את התפיסה הגאה בארצות ערב כלפי הומואים, לסביות ודראגיסטיות בפרט, בלבנון ובעולם הערבי.
אפילו בקרב ערביי ישראל, באסם הוא אישיות ידועה והפך לכוכב ברשת. רבים מעבירים את הקליפים והחיקויים המוצלחים שלו בפייסבוק. הרבה בזכותו של פע'לי, שקם ועשה מעשה, מתעוררת בלבנון תנועה שלמה של לה"טבים שיוצרים מוזיקה, סרטים, ואומנות רחוב שצועקת לחופש הבחירה וחופש הביטוי העצמי כגון להקת הרוק משרוע לילה (שהסולן שלה הוא הומו מוצהר שמרבה לעלות להופיע לבמה עם דגל הגאווה).
פע'לי התפרסם בעיקר בגלל היכולת הפמנומנלית שלו לחקות פרימדונות פופ עכשויות כמו ננסי עג'ראם, הייפא ווהבא, וגם זמרות מהמוערכות ביותר בהיסטוריה הלבנונית כגון סבאח או פיירוז.
פע'לי לא רק מחקה את לבושם ואת צורת ההעמדה שלהן על הבמה, הוא גם משנה ומתאים את גוון הקול שלו מזמרת לזמרת ומשתמש בניואנסים הקטנים שהן משתמשות בהן בצורה כמעט מושלמת עד שלפעמים קשה להבדיל בין החיקוי למקור על הבמה.
פע'לי בלתי ניתן לעצירה. מדובר בבדרן בעל הומור שנוי במחלוקת, שלא פעם משך את השטיח מתחת לרגליהם של המוני צופים שהתקוממו על "התופעה המטרידה" שצצה על המסך שלהם, אך לא רק עם הצופים שומרי הדת הסתבך באסם.
עקב החיקויים הבוטים שלו לפעמים, נאלץ באסם להתמודד גם עם תגובות של זמרות נזעמות שלא שמחו כשראו את באסם משסה בהן את הקהל בהפיכת דמויותיהן לקריקטורה גרוטסקית מוגזמת, לטענתן.
מניף את דגל המחאה החברתית
הומוסקסואליות כמעט ואינה נסבלת כלל בעולם הערבי. המושג "גיי אייקון" כמעט ואינו קיים, ודי נגזר על שחקנים להישאר בארון לאורך כל חייהם. העיתונאות אינה מתקדמת בעניין זה וכתבות ודיונים בעניין נטייה מינית, נעדרים מהשיח העיתונאי, אבל בצורה מפתיעה מלכות דראג הן חלק בלתי נפרד של תרבות הפופ הערבית.