"הפולקעס שלי נראים שמנים מהזווית הזאת?"
אם ביומיום, את פוגשת אותו אחת לחצי שנה - הרי שבהריון, המפגש עם הגניקולוג נעשה תכוף וזמין מתמיד. הנה כמה מהמחשבות הפחות נעימות שחולפות בראשן של הריוניות בזמן שהן מפשקות. לא נעים, אבל אם זה מנחם - אז זה קורה להרבה מאוד מאיתנו
הוא חושב שאני שרלילה? מחובתו של הרופא לשאול אותך על ההיסטוריה המינית שלך. זכותך לפרט כמה שבא לך, אבל מי מאיתנו שפלטה בטעות עם כמה פרטנרים הייתה, או הכניסה את הרופא לפינת המטפל הזוגי והתוודתה שלא בטוח שההריון הוא ממי שמופיע כבן זוגה החוקי בתעודת הזהות – נדונה לתהות בכל בדיקה האם הוא שופט או בדממה, או סתם מתרכז בספקולום שהוא בדיוק מחדיר לה.
הוא חושב שאני מוזנחת? במיוחד בהריון, לא קל להקפיד על שגרת טיפוח המפשעות, וגם נשים שבימים כתיקונם מקפידות על שטח סטרילי עלולות למצוא את עצמן עם שיח קוצני. יש להניח שהרופא כבר ראה מקרים גרועים יותר, ועדיין כל ביקור לא מרוט אצלו גורם לך להתפדח קשות.
הוא חושב שאני מסריחה? בדיוק כמו שלא תגיעי לרופא שיניים מבלי לעבור קודם צחצוח פלוס חוט דנטלי ולקינוח מי פה, כמובן שלא עולים על כיסא הבדיקות – במיוחד בתחילת ההריון, אז רוב הבדיקות הן נרתיקיות – מבלי להתקלח היטב קודם. ועדיין, ההריון משנה לפעמים את האיזון בנרתיק, כך שריחות והפרשות שונות בהחלט עלולים להכניס אותך לסרטים ולתהות האם הוא מעווה את הפנים בגללך, או סתם סובל מטיקים.
הפולקעס שלי נראים שמנים ככה? משהו בתנוחה החצי שכובה, יחד עם הפישוק הכפוי, גורמים לאשלייה אופטית מאוד לא מחמיאה. רוב הסיכויים שהרופא לא ממש מתעניין בשגרת הפילאטיס שלך, ושהוא כבר ראה ירכיים עסיסיים ורוטטים יותר בחיים, אבל את הסרט הזה אי אפשר לעצור.
איך הוא מסתכל על אשתו? כלומר, איך הוא מסוגל לחזור הביתה אחרי יום עבודה כזה, ולא מתבאס מעצם המחשבה לעשות אותו דבר בשעות הפנאי?
ומה אם אני אפגוש אותו ברחוב? איך אני אמורה להסתכל בעיניים לבן אדם שראה לי את השחלות בלייב, מבפנים? אני אמורה להגיד לו שלום.
מעניין אם הוא רואה שאני לא באמת מתרגלת את רצפת האגן כמו שאמרתי לו. ואם הוא באמת חושב אני יכולה ללדת בלי אפידורל, אחרי שבכיתי כמו ילדה בת שנתיים כשהוא רק התקרב אליי עם מכשירי העינויים שלו.