אי שם במצעד האמונות הטפלות של ההריון והלידה, במקום של כבוד בין "ביום חם החלב שלך מחמיץ בתוך הציצים" ל"אם לא תאכלי מה שבא לך, הילד יוולד עם כתם לידה בצורת המאכל שלא קיבלת", נמצא האיום האולטמטיבי: אם תעשי קעקוע בגב התחתון, לא תוכלי לקבל אפידורל.
יש נשים שקיבלו את הבשורה המרה רק בחדר הלידה, כשחשפו את הגב מול המרדים בציפייה לזריקה המיוחלת. אחרות באו מלאות חשש, והופתעו לטובה, כשהמרדים התעלם באלגנטיות מהמכשול והחדיר את המחט בזריזות. אז איך ההרגשה בכל אחד מהמקרים? ואיך תוודאי שהקעקוע שאת רוצה לעשות לא יכשיל אותך ברגע האמת, כשאת מסוגלת לחשוב רק על הזריקה המושיעה? דיברנו עם שתי מקועקעות משני צדי המתרס, ועם רופאה מרדימה שכבר ראתה יולדת או שתיים – וחזרנו עם מסקנות.
"למזלי, הקעקוע היה מספיק גבוה"
נתחיל בחדשות הטובות: ליטל בן זאב, בת 31, קיבלה אפידורל למרות הקעקוע. היא אמא לבת שנתיים ושבעה חודשים, ונמצאת בשבוע ה-28 להריונה השני. בניגוד להפחדות, ליטל קיבלה את האפידורל ברגע שביקשה – הודות לנקודת חן בגבה, שהסיטה את הקעקוע מהמיקום המקורי שתוכנן עבורו. "את הקעקוע עשיתי לכבוד החתונה, כמתנה מאחותי. תמיד רציתי לעשות שם קעקוע, ואני חייבת להודות שלפני שעשיתי אותו, מעולם לא שמעתי שקעקוע בגב מונע מנשים לקבל אפידורל. כשהייתי בהריון שמעתי שיכולה להיות בעיה עם האפידורל, אבל לא דאגתי כי תכננתי בהתחלה לידה טבעית, ולא היה לי אכפת מהאפידורל בכלל".
"רק אחרי כמה שעות של צירים, כשנשברתי וביקשתי אפידורל, שמעתי שבעצם נקודת חן שיש לי בגב די הצילה את המצב", היא נזכרת. "המקעקעת לא רצתה לשים את הפרפר על הנקודה, ולכן התחילה את הקעקוע כמה סנטימטרים גבוה יותר מהמיקום שתכננתי שבו יבוצע הקעקוע. בדיעבד, התברר שזה מה שעשה את ההבדל בין סירוב להסכמה של המרדים – הוא אמר לי שאם הקעקוע היה אפילו טיפה יותר נמוך, הוא לא היה יכול להזריק לי. לכן, לקראת הלידה הבאה אני רגועה לגמרי – אני יודעת ששוב אנסה טבעי, אבל אם לא יילך, תמיד יש לי את האפידורל לסמוך עליו".
ליטל רוצה עוד קעקועים, אבל כמובן שלא חושבת למקם אותם באזור המסויים של הגב התחתון. "בגלל וטו שבעלי הטיל אני מתאפקת, אבל אני מתה לעוד קעקוע. זו התמכרות. אני חייבת לציין שהקעקוע בגב, שלקח שעתיים וחצי, כאב לי יותר מהלידה, אבל זה קצת לא פייר להשוות, כי בקטעים הרציניים בלידה כבר הייתי מאולחשת".
"נחרדתי: המרדים אמר שהוא לא מזריק אפידורל בשום אופן"
ליטל מגלד, בת 28, ילדה לפני כשנה את בנה הבכור. לה היה קצת פחות מזל. "את הקעקוע עשיתי בגיל 16, וממש לא חשבתי על הריון, לידה ואפידורל. חשבתי רק על מרד נעורים, והוא גם כל כך מכוער שממש לא חשבתי מה אני עושה לעצמי. כשנכנסתי להריון קראתי בכמה מקומות על זה שנשים עם קעקוע לא יכולות לקבל אפידורל, אבל הדחקתי, אפילו לא שאלתי את רופא הנשים שלי על זה. ממש הייתי במוד של 'לי זה לא יקרה'.
ליטל מספרת שהלידה שלה התבצעה עם זירוז והייתה ארוכה מאד. "כשהגעתי לחדר לידה חברה שלי אמרה לי לבקש עכשיו אפידורל. אמרתי לה שאני עדיין לא צריכה, והיא אמרה שכדאי לקחת כמה שיותר מוקדם. בעלי התייעץ עם אחת הרופאות, ושאל אם היא חושבת שאצליח בלי אפידורל. הרופאה אמרה שאין סיכוי שאצליח בלי ושכדאי לי לבקש עכשיו, כי לוקח זמן עד שהמרדים מגיע, ועד שהעירוי מסתיים".
"המרדים הגיע וביקש ממני להתכופף וקלטתי שיש בחדר מבטים מוזרים. הוא הסתכל ואמר: 'אני לא עושה לך אפידורל'. נכנסתי לחרדה, ואמרתי לו שאנחנו חייבים למצוא פתרון. הוא לחץ לי בנקודה הספציפית של האפידורל עם הציפורן, וזה היה ממש בקצה הקעקוע. הוא אמר שאם אני רוצה אפידורל אני צריכה לחתום שאני יכולה להיות משותקת, שיכול להיות לי זיהום ושזה על אחריותי. בעלי שאל אותו מה הוא היה עושה אם הוא היה צריך להחליט אם לעשות לאשתו, והוא אמר שהוא לא היה עושה. בעלי אמר לו שלום ולהתראות, ואני נכנסתי להיסטריה. באו רופאות ומיילדות וחיבקו אותי, אמרו לי שאני אצליח ושהן יהיו איתי.
"נתנו לי טשטוש, שעזר לי להירדם בין ציר לציר, אבל כל פעם שהתחיל ציר התעוררתי בצרחות מטורפות. הורדתי את הרגליים מהמיטה והודעתי שאני הולכת הביתה. בעלי היה חסר אונים, נכנס ויצא ולא ידע מה לעשות. באיזשהו שלב עשיתי אקדח מהאצבעות ואמרתי לבעלי שאני רוצה שיירה בי. הייתי כל כך מסטולית מהטשטוש, שלא זיהיתי את חמותי שהייתה בחדר. לקראת הסוף התינוק נתקע בתעלה, ולא יצא. ביקשו מכולם לצאת. הרופאה אמרה לי שהתינוק שלי במצוקה ושאני חייבת ללחוץ. כשזה לא עבד היא עלתה לי על הבטן ולחצה. הוא יצא כחול ולא בכה, ואחרי שנייה לקחו אותו, הנשימו אותו עד שהוא התאושש".
ליטל חושבת על הלידות הבאות, ואומרת כי הידיעה שלא תוכל לקבל אפידורל תעזור לה להתכונן אחרת ללידה. "בגלל שהייתי הכי מכווננת לאפידורל, ברגע שקיבלתי את הסירוב מהמרדים פשוט לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. אני מקווה ומאמינה שבפעם הבאה, עם הידיעה שהאפידורל הוא לא אופציה, אגיע מוכנה יותר ויהיה בסדר".
החשש: מזיהום ועד שיתוק
"יש טווח מסויים בעמוד השדרה שבו עושים את האפידורל ללידה", מסבירה ד"ר ליליאן קאופמן, מנהלת חדרי הניתוח במרכז רפואי זבולון של שירותי בריאות כללית בקריות. "אנחנו מדברים על אזור החוליות הגביות התחתונות, מחוליה 1L עד חוליה 3L. אם הקעקוע נמצא באזור הזה אני לא עושה שם אפידורל, חד משמעית".
הסיבה היא לא התנגדות עקרונית לקעקועים, "על אף שבעיניי זה באמת מיותר", היא מוסיפה, אלא חשש מזיהום החלל האפידורלי – החלל שמקיף את תעלת העצבים בעמוד השדרה. "הקעקוע הוא חומר צבע כימי שמוחדר מתחת לעור. מכיוון שכך, אני לא מעוניינת שבגללי ובגלל הרצון שלי להקל על היולדת ייכנסו שאריות של החומר הכימי הזה לחלל האפידורלי, שאמור להיות סטרילי, ולספוג רק חומרים נקיים, כמו חומרי ההרדמה שבהם משתמשים בהרדמה אפידורלית. אם חלילה קורה דבר כזה, והחלל האפידורלי מזדהם, עלולה להיגרם פגיעה קשה, ואפילו דלקת קרום המוח כימית. בנשים הרות גם ככה האנטומיה שונה, הרקמות נפוחות ולא תמיד מצליחים להכניס היטב את הצינורית עם החומר בזריקה הראשונה, כך שקעקוע במקום בהחלט עלול למנוע מהאישה לקבל אפידורל, כדי למנוע סיכונים".
אז איך אפשר להבטיח את קבלת האפידורל? ד"ר קאופמן ממליצה על טווח ביטחון. "גם אם הקעקוע מרוחק סנטימטר או פחות מהמקום שבו אני רוצה להזריק, אני אמנע מהזרקת החומר, מכיוון שעלולים להיות חלקיקי צבע מיקרוסקופיים, שלא נראים כלפי חוץ, מתחת לעור שם. עם קעקועים במרחק של סנטימטר ומעלה אין לי בעיה, אבל חשוב לוודא שמקעקע יודע היכן ממוקמות החוליות, ובאמת מבצע את הציור לפחות סנטימטר מעל קצהה העליון של חוליה L3. חשוב לציין שגם נשים שרוצות בלידה טבעית, ואפילו גברים, צריכים לשקול את העניין הזה, מכיוון שהרדמה אפידורלית לא משמשת רק בלידות, אלא גם לניתוחים ובדיקות שונות, ואין לדעת אם בעתיד יפרוץ לכם דיסק, תסבלו משבר או תזדקקו לניתוח אחר המצריך הרדמה בעמוד השדרה".
ומה על בנות הקיסרי? מתברר שגם להן אין הנחות. "אם יולדת מקועקעת זקוקה לניתוח קיסרי, ולא משנה אם מדובר בניתוח שמתבצע אחרי שהלידה התחילה או לפני כן (אלקטיבי), היא תיאלץ לעבור הרדמה כללית", מזהירה ד"ר קאופמן. "לא שהרדמה כללית היא דבר כל כך מסוכן, כאשר עושים אותה אנשי מקצוע מיומנים, אבל עדיין, מדובר בהליך מורכב יותר, שיכול להיחסך – וחבל".
אז מה האופציות שעומדות בפני מקועקעות, מלבד האופציה הזמינה והבריאה של לידה טבעית ללא משככים? "יש דרכים אחרות להקל כאבי לידה", אומרת ד"ר קאופמן, "אבל לצערי הן פחות יעילות. ישנו גז צחוק, וכן חומרי טשטוש שניתנים בעירוי כמו פטידין, ואפילו זריקות אלחוש לשריר, אבל בתור אחת שעברה בעצמה ארבע לידות אפידורליות, וביצעה אינספור הרדמות כאלו, אני יכולה להגיד שאין לו מתחרה מבחינתל יעילות ותופעות לוואי – ואני ממליצה לבנות הצעירות לשקול היטב היכן למקם את הקעקוע שהן בוחרות".