בשנים האחרונות גוברת המודעות לחשיבותו של "מגע עור בעור" אצל תינוקות: מגע ישיר, בלי בגדים, שמיכות וחיתולים, נמצא כמשפר את הקשר בין ההורים לתינוק, מסייע להצלחת ההנקה ומזרז את החלמתם של תינוקות חולים. הסיפור המרגש הזה, מדגים עד כמה עצומה חשיבותו של המגע הזה, שיכול – פשוטו כמשמעו – להציל חיים.

פינלי אנדרסון הפג (צילום: צילום מסך מ The Sun)
הרופאים לא נתנו לו סיכוי. פינלי אנדרסון הקטן | צילום: צילום מסך מ The Sun

חיבקנו אותו ובכינו, אבל אז קרה דבר מפתיע

הרופאים לא ממש נתנו לפינלי אנדרסון הקטן סיכוי לשרוד. הוא נולד 15 שבועות לפני הזמן, ומשקלו בלידה עמד על 538 גרם בלבד. הוא הועבר לפגייה, אך רמות החמצן בדמו צנחו מרגע לרגע, עד שבשלב מסויים אמרו הרופאים להוריו שכדאי שיוציאו אותו מהאינקובטור, למרות סבך הצינורות והמכשירים סביבו, כדי לתת לו חיבוק פרידה אחרון.

"יומיים אחרי הלידה, רמות החמצן בדם שלו ירדו מתחת ל-30 אחוז", אמר ג'יימס (26), אביו של פינלי. "הרופאים הכינו אותנו מההתחלה לסוף הכי גרוע שיכול להיות, ובשלב הזה הם כבר אמרו לנו שאין ממש דרך חזרה מהמצב הזה, ושכדאי שנגיע יחד לפגייה וניפרד ממנו. הרמנו אותו, חיבקנו אותו ובכינו, אבל אז קרה משהו ממש מפתיע".

כשהוא אחוז בזרועות הוריו, ומחובר עדיין למכשירי הנשמה ומנוטר, עלתה לפתע רמת החמצן בדמו של פינלי. "בהתחלה חשבנו שאולי המכשיר זז או משהו בגלל שהרמנו אותו, אבל זו הייתה ממש מגמה: ריווי החמצן בדם שלו פשוט עלה ועלה", משחזר ג'יימס את רגעי הקסם. "הרופאים באו, הסתכלו עלינו ועל המכשירים, ואמרו שיכול להיות שכל מה שהוא היה זקוק לו הוא חיבוק".

ג'יימס ובת זוגו, אמה (19), החזיקו את פינלי בתורנות כל הלילה. "הוא לא ירד לנו מהידיים, והיו שעות במהלך הלילה שאחוז החמצן בדם עמד על 80", סיפרה האם. אמה, שלמרות גילה הצעיר הספיקה לעבור 8 הפלות טבעיות מצערות. "זה היה מדהים – הוא כאילו הרגיש כמה אנחנו אוהבים אותו ורוצים בו, וזה מה שנתן לו כוח להילחם ולחזור לחיים".

פינלי עדיין קטנטן, וכעת שוקל קילו וחצי. הוא צפוי להשתחרר מהפגייה בספטמבר – החודש שבו אמור היה להיוולד. "יש לנו עוד דרך לא פשוטה, והוא עדיין מחובר למכונת הנשמה, אבל הוא אוכל כמו שצריך והוא יתאושש. כל עוד אנחנו כאן בשבילו, נעשה הכל כדי שזה יקרה".

פינלי אנדרסון והוריו (צילום: צילום מסך מ The Sun)
לא יורד מהידיים. פינלי והוריו ג'ימס ואמה | צילום: צילום מסך מ The Sun

"שיטת הקנגורו" מעצימה את ההורים והתינוק גם יחד

"כשמסתכלים על ההיסטוריה, ומנסים להבין למה אינקובטור הוא הבחירה הראשונית שלנו כיום לטיפול בפגים, מגלים שהרעיון היה להגן על התינוק מפני זיהומים", אומר ד"ר אורי הוכולד, נאונטולוג בפגייה במרכז הרפואי רמב"ם. "היום אנחנו כבר יודעים שזה לא תמיד הדבר הכי נכון. כשמסתכלים על בעלי חיים, רואים שיש כאלה שניתוק מאמא, אפילו של כמה שעות, עלול לגרום למותם, וזה צריך לגרום לנו לתהות על חשיבותה של הקרבה להורים, ובמיוחד מגע עור לעור (קנגורו) עבור התינוק".

ד"ר הוכולד מספר על מחקר שנערך בדרום אפריקה, בבתי חולים שבהם פשוט לא היו מספיק אינקובטורים, שהראה שדווקא תינוקות ששהו מחוץ לאינקובטור התפתחו והבריאו טוב יותר. הסיבה לכך היא שהגירויים מחוץ לאינקובטור חזקים יותר - מגע של עור ההורים, ריח, קול דפיקות הלב של האם – הדברים האלו מספקים לתינוק גרייה שמאוד נחוצה להתפתחות התקינה ולגדילה שלו.

פינלי אנדרסון מחזיק ביד אמו (צילום: צילום מסך מ The Sun)
מגע מציל חיים. פינלי נאחז בידה של אמו | צילום: צילום מסך מ The Sun

״שיטת הקנגורו״ היא למעשה מגע רציף של עור בעור. התינוק לובש חיתול בלבד, ההורה מסיר חולצה או פותח את הרוכסן או הכפתורים, ומצמיד את התינוק לחזהו. "יש מדינות באירופה שבתי החולים בהן מאשפזים את ההורים של הפגים, כדי שיוכלו להחזיק את התינוק רוב שעות היממה. יש להם מנשאים מיוחדים לצורך העניין וכל המכשור מותאם לעניין ההחזקה על ההורים. גם אצלנו אנחנו משתדלים לאפשר את המגע הקרוב כמה שיותר – גם בשביל הילד, שמעבר להחלמה גם סובל פחות מכאב בבדיקות ובזריקות כשהוא על אבא או אמא, אבל גם בשביל ההורים. טיפול הקנגורו מאפשר להורים אוטונומיה קטנה של טיפול בילד בתוך סיטואציה מאוד קשה של חוסר אונים, שבה רוב הטיפול מופקע מהם – זה משהו שרק הם יכולים לעשות, וזה מחזק ומעצים אותם".

ועוד סיבה: "פגים חשים פחות כאב בזרועות אמם"