כשאדם קרוב במיוחד לשני, בת 30 מתל-אביב, "כמו אח", היא מספרת, בישר לה את הבשורה המרה על מחלת הסרטן שתקפה אותו, היא לא חשבה פעמיים והמליצה לו על התרופה המוצעת על-ידי הומאופתים רבים – חלב אם. לאחר שקרא כמה מאמרים והתרגל לרעיון יוצא הדופן, מכשול אחד עמד בדרכו – הדת. כאדם חרדי הוא פנה אל הרב באזור מגוריו, שקבע כי מדובר בפיקוח נפש ואישר את המנהג. היום, יוצאת כבר שני למסע איסוף תרומות ברחבי הארץ.
"שתפתי את הבקשה לעזרה בקבוצת האימהות בפייסבוק 'מאמאזון' והלכתי לישון", היא מספרת, "בבוקר, כשהדלקתי את המחשב, גיליתי שיותר משלושים נשים כבר התנדבו לתרום לנו חלב אם שהקפיאו ואפילו לשאוב חלב במיוחד בשבילו כדי לעזור. שתיים מהנשים אפילו התנדבו לאסוף את כל התורמות באזור מגוריהן, בצפון ובירושלים"
היום, מספרת שני, היא מתכוונת לפצוח במבצע איסוף החלב. "אני שולחת את בן זוגי לסבב די מסובך בגוש דן", היא אומרת, "בנוסף, אני אסע לאסוף את החלב מהצפון ומירושלים. אני נוסעת עם צידנית מלאה בקרח. משך הזמן שהחלב מתוכנן להיות בצידנית - לא יעלה על שלוש וחצי שעות וילך ישירות לפריזר".
על הבחירה בתרופה השנויה במחלוקת היא מסבירה: "המלצתי לו על שתיית חלב אם, לאחר שנתקלתי בסגולות שלו בסיפורים ששמעתי ומתוך מאמרים שנחשפתי אליהם. החולה הוא אדם חרדי אבל בעל פתיחות רבה יחסית ולמרות זאת, זה היה לו מוזר מאוד. הוא ביקש לקרוא על זה ולא כל כך הבין איך זה בדיוק עובד. אחרי שהסברתי לו קצת יותר, הוא החליט לנסות".
"התכונות האנטי סרטניות של חלב אם הוכחו, אבל לא כשהוא מתפרק במערכת העיכול"
הטענה כי חומר הנמצא בחלב האם מסייע לחיסול התאים הסרטנים, עלתה ממחקרים שונים. המפורסמים שבניהם נערכו באוניברסיטאות לונד וגוטנבורג שבשבדיה ומחקר נוסף שבוצע בארצות-הברית. שרון צברי, ד"ר לביוכימיה באוניברסיטת תל-אביב ויועצת הנקה שמכירה את הנושא היטב מסבירה כי "התכונות האנטי הסרטניות של חלב הוכחו בעיקר בתחום של סרטן במערכת העיכול ובניסויים שנעשו בצלוחית מחוץ לגוף האדם. התהליך של יצירת החלב בשד הוא מנגנון שיש לו פוטנציאל רב ליצירת תאים סרטנים. התפקיד של התכונות האנטי סרטניות בשד הוא מוכח ואבולוציוני - למנוע סרטן שיהרוג את האם וכך היא לא תוכל לטפל בתינוק. ידוע שיש קומפלקס ייחודי שנמצא בחלב אם אנושי שהוא בעל יכולת לזהות תנאים סרטניים ולחסל אותם. אבל קיומו של החומר בחלב לא מצביע בהכרח שהוא פעיל גם כשהוא מתפרק אצלנו בגוף, במערכת העיכול".
לפני פחות משנה הוקם גם בנק וולנטרי לתרומת חלב אם בישראל, שמיועד בעיקר לאימהות שלא מסוגלות להניק. "לא תמיד אנשים מציינים באתר לאיזה צורך הם זקוקים לחלב ולכן לא ניתן לדעת מספר מדויק", מסבירה מיטל וינברגר, שהקימה את הבנק עם בן זוגה אלעד, "אבל אנחנו כן שמים לב לעלייה בכמות הבקשות לתרומה לצורך טיפול בסרטן. אני בעצמי מאמינה בסגולות של חלב האם. כשאמי חלתה בסרטן המעי ועברה כימותרפיה, היא הפכה רגישה מאוד לטעמים. במשך חודשיים היא שתתה חלב אם שלי עד שנהייתה רגישה גם לטעם של החלב. לצערי, לא הייתה לי דרך לבחון האם זה סייע לה באיזשהי צורה".
"היתרונות של חלב אם עולים על החסרונות"
בדומה לשני ולמיטל, גם יועצת ההנקה עומר מלי-הנגבי, מספרת שסייעה לכמה אנשים שונים שחלו במחלה הקשה וביקשו לנסות חלב אם, להשיג את ה"תרופה". "בעל של אחת מחברותיי חלה בלוקמיה. פרסמתי הודעה בפייסבוק ומיד זכיתי גם אני להצעות רבות", היא מספרת ומסבירה שהיא אינה בוחרת צד במחלוקת לגבי מעלותיו של חלב האם לריפוי הסרטן. "הרופאים חוששים להמליץ על חלב האם מהסיבה שאין בנק מסודר שבו נערכות בדיקות פתוגנים ולכן אין הבטחה שהאישה ממנה החלב לקוח אינו נגוע במחלה אחרת כלשהי. מצד שני, היתרונות כנראה עולות על החסרונות ואם היה בנק חלב מפוקח, הבעיה הייתה נפתרת".
למרות התמיכה הגוברת בשימוש בחלב אם בקרב חולי סרטן, רופאים אונקולוגים מומחים בישראל מסבירים כי הנושא אינו מוכר להם. "המחקר בתחום הוא מחקר התחלתי", מסבירה ד"ר תמר ספרא, אונקולגית בכירה במרכז הרפואי ע"ש סוראסקי בתל-אביב, "לפי מאמרים שהתפרסמו, קיימות עדויות לכך שיש להמשיך ולחקור את הנושא. מדובר ברמז ליעילותו של חלב האם בלבד, שהודגם בניסיונות מעבדתייים אבל לא הודגם מספיק בקרב בני אדם ולכן הדרך עד שאנחנו כרופאים נמליץ על השימוש בו עוד ארוכה".
אבל ד"ר צברי אינה מסכימה עם טענותיה של ד"ר ספרא. היא מסכמת ואומרת כי "הנושא עדיין לא הוכח מספיק וכנראה גם לא יוכח בעתיד. ובכל זאת, אם שואלים אותי, אדם שיש לו סרטן ירוויח מחלב אם ובכל מקרה הנזק יהיה מינימליסטי והתועלת תהייה רבה".
לגבי שני וידידה חולה הסרטן. מסע איסוף החלב שלה הסתיים בהצלחה. תרומות מ-11 נשים יחד עם החלב ששאבה בעצמה מספיק בינתיים. לשאר התורמות הפוטנציאלים היא אמרה יפה תודה, אבל היא לא צריכה.