הדמייה של הזרע חודר לביצית (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
תא זרע יכול להיות בעל תנועתיות מצוינת, ובכל זאת להכיל גרעין לא תקין | צילום: אימג'בנק / Thinkstock
הספרמטולוג פרופ' בנימין ברטוב הקדיש את חייו לחקר תא הזרע הגברי: ב־1980 פתח את המעבדה לפוריות הגבר באוניברסיטת בר אילן, ובמשך שנים פיתח ושכלל שיטה ייחודית למיון תאי זרע לצורך הפריה חוץ־גופית, הנעשית תחת מיקרוסקופ בהגדלה של פי 6,000. בניגוד לדרך המקובלת למיון תאי זרע, המבוססת על מיון התאים תחת הגדלה מיקרוסקופית קטנה, בעיקר על פי התנועתיות שלהם, ברטוב ממיין את התאים על פי מבנה גרעין התא. עם זאת השיטה שפיתח נדחתה על ידי הממסד הרפואי, שממשיך למיין תאי זרע בדרך הישנה. "תנועתיות טובה לא בהכרח מעידה על זרע פורה, ואילו מבנה תקין של תא זרע מנבא פוריות בשיעור גבוה מאוד, של 80%", הוא מסביר. "במדינות אירופיות שאימצו את השיטה שלנו - כמו גרמניה, צרפת, איטליה, ספרד ודנמרק - שיעור ההצלחה של טיפולי הפריה חוץ גופית הוא יותר מכפול מאשר שיעור ההצלחה בישראל, שהוא כ־15%. נשים כאן עוברות טיפולי פוריות מיותרים ומרובי סבל, מכיוון שזרע הגבר לא נבחן באופן מספיק מעמיק".

מדוע בחינת מבנה התא נכונה יותר מאשר בחינת התנועתיות?
"תא זרע יכול להיות בעל תנועתיות מצוינת, ובכל זאת להכיל גרעין לא תקין. אם זרעון כזה מקבל קדימות בהגעה לביצית, הוא חוסם את הדרך לזרעונים טובים יותר ממנו. הפריה עם זרעון בעל מבנה לא תקין עלולה להסתיים בהפלה. כשנכנסים להריון באופן טבעי, גוף האישה מבצע בעצמו את הסלקציה ומבחין בין הזרעונים התקינים לאלה שאינם תקינים, אבל כשמבצעים 'השבחה' (בחירה בתאי הזרע הפוריים ביותר מתוך הדגימה שנתן הגבר – ה.ו) המבוססת על תנועתיות, הסלקציה הטבעית מופרעת. השיטה שלנו מחקה במידת מה את הסלקציה הטבעית".

השיטה שפיתח ברטוב טובה גם לצורכי אבחון וגם לצורכי טיפול, ובכך חשיבותה. כיום, טוען ברטוב, בעיות פוריות של גברים לעתים אינן מאותרות בבדיקות פוריות מקדימות. "בבדיקת הזרע השגרתית גברים רבים מקבלים ערכים תקינים, גם במקרים שבהם קיימת אצלם בעיה במורפולוגיה. ואז, כשהזוג מתקשה להרות, האישה היא 'הנאשמת המיידית', גם אם לא נמצאה אצלה כל בעיה. בעיית הפוריות אצל זוגות כאלה מוגדרת פעמים רבות כ'בלתי מוסברת'. לפעמים בהחלט קיים הסבר - זרע לא תקין של הגבר - רק שההסבר הזה לא נבדק.

אישה מתבוננת בבדיקת הריון (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
מיון תאי זרע הוכח כמשפר סיכויים להיכנס להריון | צילום: אימג'בנק / Thinkstock
"בשנת 2001 ביצענו ניסוי מקדים בקרב 24 זוגות שלא הצליחו להיכנס להריון ונכשלו בלפחות חמישה טיפולי הפריה חוץ גופית בשיטה הרגילה. מיינו את תאי הזרע של הגברים בשיטה שלנו, וראו זה פלא - 58% מהזוגות הצליחו להיכנס להריון בניסיון הראשון. ב־2001 פרסמנו את תוצאות המחקר בכתב העת New England Journal Of Medicine, שקיבל את הטכנולוגיה שבה השתמשנו כמו גם את תוצאות הניסוי. אחר כך ביצענו מחקר נוסף בקרב 160 זוגות: השווינו בין 80 זוגות שעברו את הטיפול לבין 80 זוגות אחרים שלא עברו אותו. מצאנו שבקרב הזוגות שבוצע אצלם מיון זרע, שיעור ההריונות עלה ל־66% מול 30% ללא מיון. שיעור ההפלות ירד ל־9% לעומת 33% ללא מיון".

אף שהשיטה לדברייך יעילה ומהפכנית, הממסד הרפואי אינו מקבל אותה.
"נכון. לקראת סוף העשור הקודם באנו לקופות החולים, הצגנו את הנתונים שהושגו במחקר, ואמרנו להן – 'בואו נבצע את מיון תאי הזרע בקרב זוגות שנכשלו בטיפולי פוריות בעבר'. כולן סירבו, מלבד קופת חולים לאומית. כיום המודעות לשיטה עלתה, ואני משתף פעולה עם יחידות ההפריה החוץ גופית ברבים מבתי החולים, אבל זו לא שיטה מסובסדת".

מה הסיבה לכך?
"התירוץ הרשמי היה שלא עברנו בדיקה מסוימת, שבוחנת באופן עיוור את יעילותם של הזרעונים שמוינו בשיטה שלנו מול אלה שלא מוינו כך. זו בדיקה יקרה ומסובכת, ולכן היא לא בוצעה גם כשנכנסה לארץ ההפריה החוץ גופית בשיטת המיקרו־מניפולציה (ICSI). אני מעריך שהסיבה המשמעותית יותר היא כלכלית: מיון הזרע בשיטה שלנו דורש מומחיות בתחום המורפולוגיה (מבנה) של התא, והוא אורך זמן רב - כשלוש שעות בממוצע. מעבדות ההפריה החוץ גופית בישראל עובדות בקצב מהיר יותר, של כמה דקות לטיפול, גם עלות המיקרוסקופ והמערכות הנלוות לו בשיטה שלנו היא גבוהה מאוד, כ־85 אלף דולר ליחידה".

מוזר שהשיטה נדחתה דווקא בישראל – מעצמת הפריון. 
"נכון, ישראל מוציאה 500 מיליון שקל בשנה על טיפולי פוריות. בהתחשב בכך שהמדינה מממנת את הטיפולים עבור אזרחיה ככל שידרשו אותם עד הילד השני - גם אם מדובר ב־20 מחזורי טיפול - הרי שלא מדובר בהקצאת כספים יעילה. עדיפה הפריה אחת מוצלחת על פני שלוש כושלות. הכמות באה על חשבון האיכות. אמנם השיטה שפיתחנו יקרה, אבל בטווח הארוך - היא יכולה דווקא להוזיל עלויות".

פרופסור בנימין ברטוב (צילום: אייל טואג)
פרופסור בנימין ברטוב | צילום: אייל טואג
תסכל אותך להיווכח שהשיטה לא אומצה בישראל?
"הבנתי ש'אין נביא בעירו'. זה הפליא אותי, כי חשבתי שהשיטה שלי תיתן 'פוש' רציני לרפואת הפריון ותסייע באורח משמעותי לזוגות המתקשים להרות. הדבר ההגיוני לעשות הוא לחבק את השיטה ולהכשיר עוד אנשי מקצוע המיומנים בביצוע הטיפול, אבל לצערי הממסד הרפואי בישראל שמרני מאוד. אמרתי לרופאים - 'כמה כישלונות זוגות צריכים לעבור עד שתסכימו לאמץ את השיטה?' זה לא עזר. ייתכן שעם הזמן ניתן יהיה לפתח תוכנה שתבצע את מיון הזרע, ותחליף אנשי מעבדה".

האם שיטת המיון רשומה כפטנט?
"לא, לא רשמתי עליה פטנט. פרסמתי אותה במאמרים מדעיים כי חשבתי על טובת הכלל".

 

>> אתם יכולים להפסיק לעשן מתי שתרצו
>> עלייה דרמטית בביקוש לפטר נשים בהריון בשל בעיות כלכליות