30 משפטים שלא כדאי להגיד להריונית ליד שולחן החג
"איזו בשורה משמחת, כבר חשבנו שמשהו לא בסדר איתכם"; "הריון זה לא מחלה, תעזרי עם הכלים"; "תאכלי את הכבד קצוץ, יש בזה המון ברזל"; החג הוא תקופה מלחיצה גם ככה, לא כדאי להתעסק גם עם ההריונית. לכן נבקש להתכונן מראש ולשנן, כי כולנו רוצים שהחג יעבור בשלום, נכון?
חגים, חגים. אי אפשר איתם, ואי אפשר להתאסלם. אל סיר הלחץ של הפקקים, המתנות, האינטריגות המשפחתיות והבישולים הכבדים את מגיעה השנה עם תוספת משמעותית וגונבת פוקוס: ההריון שלך.

קבלי 30 משפטים שסביר שתשמעי, בצירוף תשובות אפשריות למלמול מתחת לשפם. אם את מחליטה למלמל בקול רם – את אחראית לתוצאות.
1. "זה מה שאני חושבת?" – לא, פשוט עברנו בבורגר ראנץ' בדרך. לא מתה על הגפילטע שלך.
2. "בן או בת?" – אנדרוגינוס. חתול אנדרוגיני, למעשה.
3. "הכי טוב בן, בן זה מאהב קטן" – לא, תודה, פדופיליה אף פעם לא הייתה הקטע שלי.
4. "בת זה בשביל האבא" – נכון, באמת תכננתי למסור לו אותה בחדר הלידה ולנסוע לשבוע-שבועיים.
5. "את מקיאה?" – האמת, הריח של הדג לא משהו.
6. "מה, מותר לך דבש?" – לא, אבל אני במצב רוח הרפתקני היום.
7. "שלא תשתי מהיין!" – למה, אני מתה על תינוקות עם זנב!
8. "תאכלי את הכבד קצוץ, יש בזה המון ברזל" – ומי יחזיק לי את השיער כשאני אקיא הכל?
9. "אמורים להשמין כל כך הרבה בשליש הראשון?" – לא. זאת רק אני.
10. "את בטוחה שאת עולה מספיק במשקל?" – בואי נדבר עוד חודש חודשיים.
11. "הריון זה לא מחלה, אל תתפנקי מדי" – אבל אני אוהבת להתפנק עם צרבת טובה מיד אחרי הבחילה של הבוקר, מה לעשות. וחוץ מזה, זה מאפשר לי להתחמק משטיפת כלים.
12. "הבטן שלך שפיצית, זה בטח בן" – לפני שנה אמרת לי שאם אשב בפינה של השולחן אני לא אתחתן, ותראי אותי.
13. "יש לך מלא פצעונים, זו בטוח בת" – לא, פשוט לא היה לי כוח לשים מייק אפ.
14. את מתכוונת להניק, נכון?" – כן, אבל גם אם לא – לא את תבואי להכין לו בקבוק בלילה, נכון?
15. "איזו חולצה יפה, בכלל לא רואים שאת בהריון איתה!" – אה, אז זה סתם נראה כמו צמיגים צפופים?
16. "מה עם שמות? כבר חשבתם? הנה, סבתא כאן והיא מאוד תשמח לשמוע" – אנחנו לא מגלים עד הברית, וגם אז נבקש מהמוהל למלמל בשקט עד שהוא חותך, כדי למנוע השפעות של הרגע האחרון.
17. "את זוהרת" – לא, אני מזיעה. תדליקי מזגן.
18. "למה את הולכת כל רגע לשירותים, הוא לוחץ על השלפוחית?" – לא, כי זה המקום השקט היחיד כאן.
19. "איפה את הולכת ללדת? תלדי קרוב, שנוכל לבוא לבקר מיד אחרי" – דווקא שוקלת ללדת בבית יולדות צבאי. אולי בחו"ל.
20. "נו, איך זה להיות בהריון" – את באמת רוצה שנפתח את זה?
21. "נו, מתרגשים?" – לא התראינו המון זמן, אנחנו בנות דודות מדרגה שלישית או משהו כזה ואין לך באמת על מה לדבר איתי, נכון?
22. "בטוחה שאת רק בתחילת תשיעי? את נראית לי בשלה לגמרי" – חבל שאי אפשר להגיד את זה על העוף שהגשת הרגע.
23. "איזו בשורה משמחת, כבר חשבנו שמשהו לא בסדר איתכם" – שמחנו להרגיע. למעשה, זו הסיבה שנכנסנו להריון: כדי שתדעו שהכל בסדר.
24. "אצלנו במשפחה לנשים יש לידות קשות מאוד" – וואו, תודה על האזהרה. יש גם נטייה להשמנה ואפים יהודיים, ובכל זאת לקחתי את הריזיקה.
25. "עדיף לך קיסרי, מה את צריכה את הכאבים האלה" – נכון, שמעתי על השיטה החדשה הזו: קיסרי לפרוסקופי, שמוציא את התינוק דרך האוזן, בלי תפרים.
26. "אני הייתי 72 שעות בחדר לידה" – למה לא שלחת גלויה?
27. "לי עשו 30 תפרים ולא צייצתי. הגה לא הוצאתי!" – זה בסדר, את מפצה על זה יופי עכשיו.
28. "מאחלת לך תאומים בפעם הבאה" – ואני מאחלת לך עוד עשרה בנים זכרים ושלישיית בנות.
29. "עשית את כל הבדיקות?" – לא, אני בעד הפתעות. מתה על תינוקות עם שלוש ידיים.
30. "למה את כועסת, מה כבר אמרתי? זה בטח מההורמונים". נכון, הם אשמים בהכל.