אי אפשר להתעלם מ"סיפורה של שפחה" - מי שלא ראה (מי אתם?), בוודאות שמע על זה בדרך זו או אחרת ונתקל באינספור פוסטים מהמכורים והמתמכרים ברשתות החברתיות. מדובר בסדרה שהצפייה בה מטרידה, מרתקת ומרגישה כמו לצפות בתאונת דרכים קשה כשאין לך את היכולת להפסיק להביט.
עלילת הסדרה שהעונה הראשונה הסתיימה זה עתה מתרחשת בעתיד הלא רחוק, בו מה שנותר מארה"ב הוא משטר דתי קיצוני שמוציא להורג אנשי ונשות מדע, רופאות ורופאים, הומואים ולסביות או כל מי שמנסה להתמרד. בעתיד הזה, רוב הנשים עקרות וגם מי שמצליחה ללדת ניצבת מול סיכויי הישרדות קטנים מאוד של התינוקות החדשים. מי שהצליחה ללדת ילד בריא פעם אחת נלקחת על ידי המדינה והופכת לשפחה. הילדים שלה, כמובן, נלקחים ממנה. מטרתה של השפחה הפוריה להוות רחם נייד וללכת ילדים נוספים לבעלים אליו היא מצוותת.
האם תרחיש כזה יכול להתקיים גם אצלנו? מצב שבו מרבית האוכלוסייה עקרה? הדיון הזה הגיע לבוקר בריא עם פאולה וליאון רוזנברג והוא לחלוטין שווה את הדקה שלכם למחשבה.
>> אם גברים יפסיקו להתבייש ולטפל בעצמם, פחות נשים יצטרכו לעבור טיפולי פוריות