לידה מהירה יכולה להיות יופי של סיפור לנכדים, אבל לעתים לא להספיק לקחת אפידורל היא הבעיה הכי זניחה של יולדות זריזות, וללידה חטופה יכולות להיות השפעות מרחיקות לכת על האם והעובר.
עוד ב-9 חודשים:
>> לידת בזק: מדריך למיילד החובב
>> ילדה את בתה על האסלה הציבורית
>> צפו: לידות בזק שתועדו בזמן אמת
מי עלולה ללדת לידת בזק? ההגדרה של "לידת בזק" חמקמקה מעט. באופן רשמי, מדובר על לידה שמסתיימת בתוך שלוש שעות או פחות מרגע שיש צירים סדירים, אולם במקרים רבים היולדת לא ממש מרגישה את הצירים עד שלב מתקדם מאוד. מאותו טעם קשה לכמת או להציג סטטיסטיקה של לידות בזק.
קשה לחזות מי תלד לידת בזק, ומי תשהה שעות ארוכות בחדר הלידה. "כמו בכל דבר שקשור ללידה, אנחנו מחלקים את הגורמים לשלושה: צירים, 'נוסע' (העובר) ו'מסלול' (תעלת הלידה)", אומר ד"ר זהר נחום, מנהל השירות לרפואת האם והעובר במרכז הרפואי "העמק" מקבוצת הכללית. "לעובר אין ממש השפעה על משך הלידה, אולם לחוזקם ולתכיפותם של הצירים, כמו גם לגמישותו של 'המסלול', בהחלט יש".
לדברי ד"ר נחום, סף הכאב של האם בהחלט משפיע על משך הלידה, או לפחות על מה שהיא תופסת כלידה. לדבריו, יש נשים שעמידות במיוחד לכאבים, ומתחילות לחוש בצירים רק בשלבים מאוחרים יחסית של התפתחות הלידה.
הסיכונים: לא מעטים, לאם ולעובר גם יחד
על אף שנחסכות מהיולדת שעות ארוכות של צירים, לידת הבזק טומנת בחובה מספר סיכונים לאם. הסיכון המרכזי הוא דימום, שנגרם כתוצאה מקרעים לאורך תעלת הלידה: מהרחם, דרך צוואר הרחם, הנרתיק והפירנאום.
בלידה מהירה אין לרקמות די זמן להימתח ולהתגמש כראוי, ולכן הסיכון לקרעים רציניים עולה ככל שהלידה מהירה יותר. מכיוון שהצירים בלידה חטופה תכופים וחזקים, לעתים שריר הרחם "מתעייף" ומתקשה להתכווץ לאחר שהתינוק והשליה יוצאים, מצב שעלול להוביל לדימום מוגבר.
סיבוך נדיר יותר הוא תסחיף מי שפיר: מי שפיר שנכנסים לכלי הדם של האם וגורמים לתגובה כמו-אלרגית, ובמקרים קשים שלא מטופלים מיד גם להפסקת נשימה ודופק.
תסחיף מי שפיר עלול לגרום גם למצוקה עוברית, ובכלל: השפעותיה של לידה חטופה על העובר אינן חיוביות בהכרח. הצירים החזקים והצפופים עלולים לגרום גם הם למצוקה עוברית, שכן אין לעובר די זמן לנשום ביניהם, והלחצים המופעלים עליו חזקים מדי.
סיבוך נוסף האופייני ללידות מהירות הוא תקיעת כתף, מצב שבו הראש יוצא אולם כתפיו של העובר לא מצליחות לעבור את פתח הנרתיק. תקיעת כתף עלולה להביא לבעיות עצביות שונות, ובמקרים קשים אף לשיתוק. סיבוך נדיר נוסף הוא דימומים פנימיים, מוחיים בעיקר, אצל העובר, כתוצאה מהלחץ העצום שלא מספיק להתאזן לפני צאתו.
מה עושים?
בשלב הזה מומלץ להזמין אמבולנס, אבל להתכונן מראש לאפשרות שהתינוק יגיע לפני הפרמדיקים. מומלץ כי היולדת תכרע או תשכב, שכן היא או מי שמסייע לה לא מיומנים בקבלת לידות ועלולים להפיל את התינוק. בכל מקרה, כדאי לפרוש מגבות מתחת היולדת (גם חבל על הריפוד, לא?). חשוב לשטוף היטב ידיים, ולהתערב כמה שפחות. בשום אופן אין למתוח את הפירנאום, למשוך את התינוק או לחתוך את חבל הטבור, מחשש לזיהום מסוכן. כשהתינוק יוצא יש להניח אותו על בטנה של האם, ולכסות את שניהם. מומלץ לחבוש לו כובע או לעטוף את ראשו, כדי שלא יאבד חום גוף.
ההשלכות: מקשיים בהנקה ועד קשיי למידה
"לידה חטופה עלולה להוביל לקשיים בהנקה, חוסר איזון בהפעלת הצוואר והגפיים ובשלב מאוחר יותר: קשיי למידה ובעיות התנהגות", אומרת ד"ר דקלה אורן, כירופרקטורית ומטפלת בשיטת האקטיבטור וקרניו-סקראל. קרניו-סקראל היא שיטת אבחון וטיפול במגע, המתמקדת בעצמות הגולגולת, הפנים והפה, עמוד השדרה, החוליות ועצם הזנב.
"בטיפולי קרניו-סקראל אפשר להתחיל ממש אחרי הלידה", אומרת ד"ר אורן, "אפילו כשהתינוק בן ימים ספורים. מכיוון שהטיפול לא כואב, והלחץ המופעל הוא לכל היותר זהה ללחץ שמפעילים על עגבנייה כדי לבדוק אם היא בשלה, אין בכך סיכון, ואפשר להקל מאוד על התינוק ולמנוע בעיות עתידיות".
בהכנת הכתבה סייעו: ד"ר זוהר נחום, מנהל השירות לרפואת האם והעובר במרכז הרפואי העמק מקבוצת הכללית; ד"ר דקלה אורן, כירופרקטורית ומטפלת בשיטת האקטיבטור וקרניו-סקראל