מה עושים כשהפרטנר מתנגד לדולה?

כשמזמינים אותי כדולה לחדר הלידה, אני מוצאת את עצמי במערכת יחסים של שלושה אנשים: היולדת, הפטרנר ואני. במשך כמה שעות, החדר הזה הופך להיות הבית שלנו ובו מתנהל קשר מורכב ומעניין. כאשר ברובו הוא מתנהל בין הפרטנר לביני, הדולה.

את זה שהיולדת רוצה שאהיה שם אני יודעת. אחרי הכול אנחנו בקשר כבר חודשיים בערך, ודיברנו אין ספור פעמים בזמן הזה, אבל את בן הזוג שלה פגשתי פעמיים, אולי שלוש, וברוב המקרים אנחנו לא משוחחים על בסיס שבועי. איתה כבר יש לי מערכת יחסים – איתו עדיין לא, ומערכת היחסים הזו משמעותית מאוד במהלך הלידה.

ליווי הלידה מתחיל בפגישת הכרות עם היולדת ועם מי שהיא בחרה שייכנס איתה לחדר הלידה. ברוב המקרים מדובר בבן/בת זוג, לפעמים זו אמא ולפעמים חברה טובה. (בהמשך דבריי אשתמש במונח בן זוג, אבל הכוונה היא לכל אחד מהמלווים).

מיד לאחר שאנחנו מסיימים את הסמול טוק המתבקש, אני נוהגת לשאול את המלווה מה דעתו על זה שהאישה שאתו החליטה שהיא רוצה ליווי של דולה. כמו בצבא, גם פה התשובה מתחלקת לשלושה חלקים: חלק אומרים מיד שהם לגמרי בעד, ואפילו ממש מרוצים מזה. חלק מהססים ואומרים שעדיין לא הבינו בדיוק איך אני משתלבת בסיפור הזה – ואפילו מבלבל יותר, איפה הם משתלבים אם אני שם. וישנו והחלק האחרון והקטן יותר בני זוג שמודים שהם לא באמת בעד ולא מבינים למה היא צריכה שם עוד מישהי, ובנוסף חוששים מנוכחות של אישה זרה במה שהם מדמיינים כרגע הכי אינטימי שלהם.

אז בואו נדבר על זה רגע.
את כל התגובות אני מצליחה להבין. לידה זו באמת חוויה מאוד אישית, כזו שמתכוננים אליה המון זמן, שחוששים מפניה, מתרגשים ממנה ובעיקר מחכים לה מאוד. ופתאום אל תוך החוויה הזו נכנסת אישה לא מוכרת, נחמדה ככל שתהיה, ובכל זאת – זרה וחדשה.

יש לכם עוד שאלות? מוזמנים לפנות לליאת סלומון

>> דולה יקרה, למה את עולה כל כך הרבה כסף?