דני אלנשטיין מכפר ידידיה אוהב לעשות את העבודה שלו כמו שצריך. כבר תקופה ארוכה שהוא ממלא בגאווה את תפקיד רכז הביטחון השוטף (רב"ש) של היישובים כפר ידידיה והדר עם שבעמק חפר והראש שלו עובד שעות נוספות בניסיון לנסוך בתושבים תחושת ביטחון אמיתית. פעם היה זה מסובך – היה צריך להפעיל אזעקות ולהרגיע אמהות ולדווח על אירועים חריגים באספות מיוחדות, אבל היום יש לו וואטסאפ, וגם לכל היתר. תכירו את "רב"ש כפר ידידיה הדר עם": קבוצה חיה ונושמת שמעדכנת מסביב לשעון על פריצות וגניבות ביישובים שתחת חסותו, ומשאירה את התושבים כל הזמן עם יד על הדופק, מבלי צורך לצאת החוצה ולצרוח לשכנה אם הכל בסדר? רק בשבוע שעבר, למשל, איתר אלנשטיין גנבים באחד היישובים ועדכן את הקבוצה שהוא מפעיל את הסירנה ומבקש מהם להדליק אורות בבתים. תוך דקות התמלאו הרחובות אור.
"הקמתי את הקבוצה לפני שנה, כשהבנתי שמידע הוא בסך הכל דבר חיובי", מסביר הרב"ש. "חברים בה מעל 300 אנשים להם אני מודיע על כל מה שקורה – בכל יום, בכל שעה. אם מגיע לפה גנב בשלוש בלילה העדכון יהיה בשלוש בלילה, ואם יש פריצה בחצות היום – הם יקבלו הודעה באותו רגע. אני לא ישן בלילות מעצם התפקיד שלי וכשאני ישן הנייד עובר למחליף שלי, שממשיך לעדכן את הקבוצה בכל מה שמתרחש. התושבים יודעים שיש להם על מי לסמוך, הם רק צריכים להיות מחוברים".
עד כאן הכל טוב ויפה, ובאמת כל הכבוד לאלנשטיין על היוזמה המבורכת שלמעשה זיכתה את כל אחד מהתושבים בביפר צמוד ומעודכן. הבעיה מתחילה כשאחד מהם מחליט לסגור לרגע את קבוצת הוואטסאפ של הרב"ש, ואז מיד שומע צפצוף נוסף, מקבוצת המשפחה שלו, ואז אחד נוסף, מקבוצת החבר'ה מהעבודה. בלי שהוא שם לב, הוא מבלה ערב שלם בין שלל הקבוצות המשונות שמרכיבות את חייו: "הילדים של אבא", "החברים מהפלוגה", "הפקולטה להנדסה תל אביב 1998", "המשוגעים על האופניים", ואלה רק הקבוצות ששמן מכבד את העמוד הזה. כל העיסוקים שלו, הוא שם לב, הפכו לקבוצות וואטסאפ שונות ומשונות שנעות בין קורקטיות יעילה לחפירות אינסופיות, עד שהוא פשוט לא יכול יותר, נשבר ולוחץ על "השתק קבוצה", רק כדי לגלות שאשתו הוסיפה אותו בדיוק לקבוצה חדשה – רק הוא, היא ואמא שלה.
זה לא רק נדמה לכם שהוואטסאפ בכל מקום – היא באמת השתלטה על חיינו בקצב מסחרר. מאז נוסדה ב-2009 היא הולכת ומתרחבת ברחבי העולם, כשהיא חוצה יבשות, גילאים, מגזרים וסוגי סמארטפונים, וכיום היא מככבת במקום הראשון בהורדות ה"סושיאל נטוורקינג" באפסטור, וגם בקטגוריית ה"קומיוניקיישן" בגוגל פליי, שם דורגה ע"י לא פחות מ-4,045,544 אנשים. כדי להבין את קצב הצמיחה שלה צריך רק להסתכל במספרים: באפריל 2012 העבירה האפליקציה מדי יום 2 מיליארד הודעות, באוגוסט אותה שנה ספרה כבר 10 מיליארד הודעות יומיות, בדצמבר האחרון המספר קפץ בעוד 8 מיליארד – ובחודש יוני דיווחו שם על 27 מיליארד הודעות (!) ששלחו 300 מיליון המשתמשים בוואטסאפ ב-24 שעות בלבד. פלא שמפרסמים כבר החלו להשתמש בה כפלטפורמה לשיווק ושגם פייסבוק וגם גוגל מרחרחות בכיוון במטרה לרכוש אותה?
כשמנסים להניח את האצבע על הדבר שהופך את וואטסאפ לכל כך מדויקת, מגלים שבעוד פייסבוק עדיין נתפס כמרחב של צעירים וטוויטר כמעוז של הברנז'ה התל-אביבית, האפליקציה הזאת, עם האייקון הירוק המפורסם, חוצה את כל הגילים – מילדי בית ספר ועד סבתות – וממצבת את עצמה כרשת המידית ביותר, שלא רק שולחת את המסר שלנו למי שנרצה (אדם אחד או חמישים), אלא גם עושה את הבלתי ייאמן ועונה על בעיית דחיית הסיפוקים שלנו כשהיא מסמנת לנו האם ההודעה הגיעה ליעדה בצד השני. כשכל זה קורה כמעט לגמרי בחינם, תאשימו אותנו שהתמכרנו?
"אני כל הזמן בוואטסאפ, זה היה המאמי שלי עד שהגיעו אשתי והבת שלי – וזה עדיין בייבי שלי", אומר אליהו אליוביץ, איש חדשות שעוסק ביחסי ציבור, ומנהל מהסמארטפון שלו אימפריה של לא פחות מ-29 קבוצות שונות, שמשמשות את מיטב עיתונאי ישראל. "לפני שלוש שנים הקמתי קבוצה בוואטסאפ אליה הצטרפו עוד ועוד עיתונאים – עד שכיום חברים בקבוצות שלי לא פחות מ-600 עיתונאים מכל כלי התקשורת, הדסקים והאתרים. אם פעם כתב חדש היה נכנס לתפקיד ונאלץ לעשות שיעורי בית, לאסוף מקורות וטלפונים – היום הוא נכנס לקבוצה ומתחבר לכולם".
המציאות שאליוביץ מתאר מדגימה היטב את המהפך שהתרחש בוואטסאפ – משיחות סרק בין חברים, לכלי עבודה לגיטימי, מקור מפתיע לחילופי מידע ולעיתים גם חמ"ל קטן של מומחים לנושא מסוים. בין היתר קיימות בישראל קבוצות וואטסאפ ייחודיות למחפשי עבודה, לרופאי ילדים שרוצים להיוועץ זה בזה בנודע לאבחונים וטיפולים, לסוכני נסיעות של טיולי סקי כשרים וגם סתם לשומרי מצוות שמתדיינים בנושאי הלכה. אליוביץ עצמו מתחזק את "קבוצת העיתונאים רוטרניק" בה חברים לא פחות מ-200 עיתונאים “בכירים מאוד" לדבריו, וכמו כן קבוצות לכתבים פרלמנטריים, לכתבים צבאיים, לכתבי רכילות – ואפילו קבוצה הנקראת "בין חצות לשבע" שמוקדשת לדברים שמתרחשים בלילה ומשמשת בעיקר את תכניות הבוקר. חושבים שאלו מקרים מוזרים? בואו לבחון את הקבוצות הבאות, ותחליטו בעצמכם מי לקח את הוואטסאפ קצת רחוק מדי.
ארטיקים לדובים, ניתוחים לטיגריסים | קבוצת הוואטסאפ של הספארי
החברים: 7 עובדי הספארי.
השם הרשמי: "מטפלים למען הדוברות והיח"צ". הקבוצה קיבלה את השם בזכות מערכון של "ארץ נהדרת" על טקס מלכות היופי, בו נאמר המשפט "טקס מלכות היופי לשנת 2013 נערך למען השלום העולמי ויחסי הציבור".
כמה הודעות ביום: כבר הגיעו כאן להרבה יותר ממאה.
מורשת: באלף דונמים של חיות פרא אסור לשגית הורוביץ, דוברת הספארי ברמת גן, לפספס שום המלטה או אטרקציה מיוחדת – וזה בדיוק הרקע להולדת הקבוצה הזו, שמרכזת את כל חדשות החיות בספארי. ששה נציגים מכל מחלקה נכנסו לקבוצה, ומאותו הרגע החלו לעדכן זה את זה מבוקר עד ערב בכל האירועים החשובים המתרחשים במקום העבודה המיוחד שלהם: חלוקת ארטיקים מרגשת לדובים, מתקן חדש לגיריות, ניתוחים דחופים של חיות ואפילו גזימה של ענפים סוררים. “זה יכול לעניין את המטפלים האחרים שאולי רוצים לצפות באירועים, את מדריכי הסיורים שיודעים לעדכן את המבקרים שהטיגריס נותח באוזן, וכמובן שאת שגית, שאולי תרצה לקחת תמונה", מסבירה שלי אלגבה, מטפלת בספארי.
על מה מדברים: על דברים משונים במיוחד, מסתבר. לצד הודעות קונקרטיות מהעבודה השוטפת יש כאן עדכונים שהיו גורמים לרובכם לשפשף את העיניים: דיווח על משלוח של יוגורטים קפואים לדובים, עדכון של גיא מפינת החי על הקפאת מלונים ואבטיחים לטובת החמוסים, דיון על הכנת ארטיק בשר לגיריות ושיחה ערה על החמור שקיבל גרביים כדי שיגנו עליו מפני זבובים.
הפעילות האהובה על חברי הקבוצה היא לעבוד על גלי, קולגה שנסעה לאפריקה לכמה חודשים כדי לטפל בפילים ומסתנכרנת עם החברים מהבית מדי כמה ימים, כשהיא נתקלת באינטרנט. "אנחנו שולחים לה הודעות שקריות שמספרות שהגיעו לפה דובי נמלים חדשים, שהטיגרסית בהריון, שהדובה המליטה, שקיבלנו לטאת קומודו. היא פשוט משתגעת מזה". מספרת שלי בצחוק גדול.
רגע השיא של הקבוצה: ללא ספק – לידתה של הפילה לטאנגי, שפירוש שמה בסנסקיט הוא "ילדה רזה". מעבר להתרגשות הכללית, ההמלטה יצרה ויכוח סוער בין החברים, כי המטפלים רצו לקרוא לפילה "לולה" אבל שגית התעקשה על השם שניצח בסופו של דבר – שהתאים לא רע לפילה שנולדה במשקל נמוך מאוד יחסית: 70 ק"ג בלבד. “הפילה נולדה בסוף השבוע ובהתחלה לא ינקה", מספרת אלגבה, “אנשים התנדבו לעשות עליה משמרות והיה דיווח מתמיד על מה שהיא עושה: האם היא יונקת, מסתובבת, זזה, מתהפכת. היו איזה מאה הודעות רק עליה, אז בסוף לחצתי על 'השתק'".
מתכתבות גם בשחקים | קבוצת הוואטסאפ של דיילות אל על
החברים: כ-20 דיילות ודיילי אלעל, שהתחברו בקורס הדיילות.
השם הרשמי: "The Book Is My Gun". האמת שפעם לקבוצה הזו קראו "דיילים (וקצת דיילות) אוויר", בדיחה פנימית הצוחקת על העובדה שכמעט כל הקורס מורכב מנשים, אך בשלב מסוים השם השתנה. איך הגיעו כאן לכותרת הנוכחית? אז ככה: בקורס נדרשות הדיילות (טוב נו, גם הדיילים) לשנן ספר הוראות בטיחות ענק, אליו התייחס אחד המדריכים באומרו "The Book Is My God”. אחת הדיילות בקורס לא שמעה אותו טוב וחשבה שהוא אומר "The Book Is My Gun” – והקבוצה זכתה לשם הזה כדי לנצור את רגע הגילוי המצחיק.
כמה הודעות ביום: כ-70. השתק היא לא מילה גסה.
מורשת: מדובר בקבוצה שפועלת 24/7, בשלל איזורי זמן ואקלים. כיאה לקבוצה של צעירות, הביטויים השכיחים כאן הם "היוש" ו"איזה נסיכה" – כמו גם לקסיקון מקצועי שבו מככבים מונחים כמו "שהייה" (טיסה במסגרתה שוהים כמה ימים בחו"ל), “'קוויקי" (הטיסות לאירופה בהן טסים הלוך ומיד טסים חזור), “פרי" (טיסה בה מעבירים את המטוס מיעד אחד לשני ללא נוסעים, עם הצוות בלבד) וכמובן – "פיק אפ" (שעת האיסוף של הדיילות מהבית).
על מה מדברים: אתם יודעים, ענייני בנות. טיפים על מוצרי איפור וטיפוח, שיחות על רכבות בגרביונים, שאלות על אריזה לסופ"ש. חוץ מזה יש כאן בקשות להחלפות במשמרות, ניסיונות לקבל שהיות ארוכות במקומות מגניבים בחו"ל, דיווחים על טיסות עם קהל קשה (כמו ילדים נמרצים מדי שחוזרים מסאמר סקול), או סלבס שעלו על המטוס – וגם סיפורים קורעי לב, כמו הדיילת ששכחה את הנעליים השטוחות במטוס אחד – ונאלצה לעבור טיסה של 10 שעות במטוס אחר, על עקבים.
אגב, כשיש תקלות במטוס או תקריות מיוחדות – מציפורים במנוע ועד רחשים משונים – הדיילות ממהרות לדווח זו לזו על המתרחש, לפעמים אפילו מהמטוס עצמו, כדי לבשר לכולן שהנחיתה עברה בשלום. ביתר הזמן הן שולחות זו לזו תמונות מעוררות קנאה מרחבי העולם – החל משופינג בניו יורק ועד מסאז'ים בבנגקוק.
רגע השיא של הקבוצה: היום בו קיבל הקורס את לוח הטיסות הראשון שלו, וכל דיילת דיווחה לאן שובצה.
המורה אומרת: "אני הולכת לחפור לכם" | קבוצת הוואטסאפ של התלמידים והמחנכת
החברים: 23 תלמידי כיתה ט'5 בבית הספר מבואות עירון בעמק חפר, והמחנכת נעמי זילברשטיין.
השם הרשמי: "ט5". הקבוצה נקראה בעבר "ח5", אך ביום האחרון של שנת הלימודים הקודמת שינתה אותו המורה.
כמה הודעות ביום: תלוי אירועים. לרוב עשרות בודדות.
מורשת: המורה נעמי זילברשטיין הקימה את קבוצת הוואטסאפ שלה ושל הכיתה שלה בשנה שעברה, פשוט משום שהייתה צריכה להעביר להם הודעה מחוץ לשעות הלימודים – וזו הייתה הדרך היעילה ביותר. מה שהחל כדרך מצוינת להעברת מסרים רשמיים, הפך עם הזמן למעט משוחרר יותר. “התחלתי להבין את השפה שלהם ששונה מהשפה שלנו", מספרת זילברשטיין: “כשהם צוחקים הם יכתבו 'חחח' ויוסיפו סמיילים וצורות, והם גם כל הזמן מדגישים מילים כמו 'גדולללל' או 'שולטתתתת'. כותבים לפעמים איך שהם מדברים. אני מצידי מקפידה על שפה ראויה, למרות שלפעמים יוצא לי משהו כמו 'אני הולכת לחפור לכם', או 'אל תעופו על זה'. בסך הכל אני משתדלת לא לשבור את הדיסטנס יותר מדי, כי יש ילדים שלא מתאים להם שאני חברה שלהם. זה עשוי לערער את הגבולות, לדעת שאני גם חברה שלהם בקבוצה אבל גם המחנכת, המבוגרת האחראית".
על מה מדברים: אישורים לטיולים, דכדוך של פרידה מהחופש הגדול, האם באים מחר עם תלבושת או לא ושאר עניינים גורליים, כשאתה בן 15. “אני מתזכרת אותם לגבי מה שהם צריכים לזכור להביא למחר והם קוראים לי חופרת", מספרת זילברשטיין. "לפעמים השיחות ביניהם גולשות לדברים אישיים, אבל לא לכולם מתאים שזה יהיה בנוכחותי אז לא כל התלמידים משתתפים. לפעמים יש להם גם שאלות אליי בשעות לא שעות, נגיד ביום שישי בשש בערב או באחת עשרה בלילה, ולפעמים יוצא שגם אני כותבת להם הודעה בזמן שהם בשיעור והם עונים לי – 'אנחנו בדיוק באמצע'".
רגע השיא של הקבוצה: הזמן הכי עמוס בקבוצת הוואטסאפ של ט5 התרחש דווקא ברגע מבאס למדי – היום האחרון של החופש הגדול. “הם היו בדיכאון שהחופש נגמר, אבל מצד שני אמרו שהם מתים לראות אחד את השני, שהם מתרגשים. היו שם המון התכתבויות, והן זלגו גם לשעות הלילה המאוחרות".
ליל סדר משפחתי, כשכל אחד במקום אחר | קבוצת הוואטסאפ הבינלאומית של משפחת ביטון
החברים: 45 בני משפחת ביטון הפזורים בישראל ובארה"ב, כולל הסבתא בת ה-79.
כמה הודעות ביום: המון, לעיתים גם 350 הודעות בלילה אחד. “מדובר בקבוצה גדולה של אנשים ותמיד יש כאלה שאומרים 'די כבר! חפרתם! אני רוצה לישון!'", מספרת ליטל ביטון. "כבר היו ניסיונות לעזוב את הקבוצה – אבל כל מי שעזב הוחזר לאלתר. יש מאות הודעות ביום, עד כדי כך המצב חמור".
השם הרשמי: "גמר חתימה טובה". מדובר בשם זמני, שכן בני משפחת ביטון מחליפים את שם הקבוצה כל יומיים לערך, ולרוב השם יכתיר את אחד מבני המשפחה כ"מלך הקנדי קראש" החדש.
מורשת: בעוד הקבוצה המשפחתית שלכם עוסקת בעיקר בתיאום המפגש המשפחתי הבא, משפחת ביטון מנצלת את הוואטסאפ המשפחתי שלה – שהוקם לפני שנה – כדי להשטיח את העולם. “בפסח לא היינו ביחד כי כל אחד היה עם המשפחה של בן הזוג שלו וחלק היו בכלל בארצות הברית, אז פשוט עשינו חג ביחד דרך הסמארטפון", מספרת ליטל וממהרת להסביר. “כל אחד החזיק אותו מתחת לשולחן במקום בו הוא היה והרצנו בדיחות, שיחות שלמות וצחוקים כל המשפחה כולה".
על מה מדברים: הקבוצה עוסקת בשני נושאים עיקריים: תחנונים לחיים בקנדי קראש – ובמקביל, הקרב על החיים של דודה יהודית, שנלחמת בסרטן במיאמי: “אנחנו מדברים על הקנדי קראש המון, מתחרים מי מגיע לאיזה מסך, עושים מו"מ על מי ייתן למי חיים במשחק – ובמקביל נמצאים עם דודה שלי כשהיא בטיפולים ואומרים שאנחנו שולחים לה חיים תרתי משמע", אומרת ליטל. "אנחנו נשארים איתה ערים בשעות שלה, מקפידים לדבר איתה כשהיא עושה את הכימותרפיה וככה היא לא חושבת על זה".
רגע השיא של הקבוצה: נרשם כשליטל הוציאה DVD לילדים בשם "ליטלי" – מהלך מרגש שגרר מטר של הודעות, איחולים ושיח ער במיוחד.
מחזירות לעצמן את השליטה | קבוצת הוואטסאפ של הנשים בדיאטה
החברים: אם דמיינתן חבורה של טינאייג'יריות – זה לא המקרה. קבוצת הנהדרות מאגדת שבע נשים בגילאי 34-70 שנמצאות במאבק משותף לשמירה על הגזרה.
השם הרשמי: "הנהדרות". המקור, אם תהיתם, מגיע מהמדבקה "נהדרת" שמקבלת כל מי שהורידה במשקל באותו שבוע בקבוצת ההרזיה, וזו הייתה גם תמונת הפרופיל של הקבוצה תקופה ארוכה.
כמה הודעות ביום: כבר משש או שבע בבוקר מתחילות הבנות בברכות בוקר טוב, וההודעה האחרונה נשלחת ב-11 בלילה. בין לבין יש הודעות כמעט בלי הפסקה – אז תעשו אתם את החישוב.
מורשת: "הנהדרות" נפגשו בקבוצת ההרזיה של מירה קלינגהופר "דיאטה קלאב", הפכו לחברות והקימו את הקבוצה לפני שנתיים כדי לתמוך זו בזו ברגעים הקשים. "אני אחת מאותם אנשים שסובלים מהפרעות אכילה, ואחרי כמה שנים של עודף משקל גדול חזרתי לקבוצה כי החלטתי שאני לא יכולה לעשות את זה לבד – ובאמת רזיתי הרבה והפכתי לחצי מירי", מסבירה מירי בן ציון, אחת החברות. “החלטתי שכדי לשמור על עצמי יהיו לי קביים שיעזרו לי, והקבוצה הזו היא אחת מחגורות ההצלה שלי".
על מה מדברים: על אוכל, אבל לא רק. החשיפה הרגשית האינטנסיבית שגזרו על עצמן חברות הקבוצה מביאה לשיחות גם על הדברים הכי אישיים – מבעיות עם הילדים דרך הזוגיות והעבודה. התמיכה שלהן אחת בשנייה נעה בין רגעי שבירה מול הבופה בבית המלון אליו יצאו לחופשה, ועד התלבטויות לגבי קריירה ושיתוף בימים בודדים.
ההתכתבויות בקבוצה מתובלות בסלנג שמכירות הבנות מקבוצת ההרזיה: "עשיתי נקי" אומר שמישהי עקבה אחר התכנית ולא נכנעה לפיתויים, וגם "עשיתי פאנלים" היא אמירה חיובית כאן שמשמעותה צליחת היום בלי לגנוב שום טעימה. “גם 'נהדרות' היא מילה שחוזרת המון, כי למי שיש בעיה עם אוכל קל לחשוב שהיא לא נהדרת – אבל אנחנו כן", מדגישה בן ציון. “אנחנו מדברות הרבה על החזרת השליטה לידיים שלנו ועל זה שאם אנחנו נופלות – צריך לעשות משהו כדי להתרומם. אני למשל מרגישה שהניסיון שלי באמת עוזר לנשים אחרות שקשה להן עם התהליך, וגם אני נעזרת בקבוצה כי אני זקוקה לה. הקמתי את הקבוצה מצרכים אגואיסטים לחלוטין, אבל האמת היא שיש שם עזרה ותמיכה הדדית נפלאה. קבלה אמיתית".
רגע השיא של הקבוצה: נרשם לאחרונה, עם כניסתה של משתתפת חדשה שהגיעה לקבוצה אחרי שעברה אירוע מוחי נרחב שהביא לעלייתה במשקל.
1,100 הודעות ביום אחד | קבוצת הוואטסאפ של מעריצות של וואן דיירקשן וג'סטין ביבר
החברים: 150 בנות נלהבות במיוחד, שמעריצות יותר מהכל את להקת הבנים הבריטית וואן דיירקשן ואת הזמר ג'סטין ביבר.
השם הרשמי: "בליברקשניות" – הלחם מתוחכם של שם המשפחה ביבר עם שם הלהקה דיירקשן.
כמה הודעות ביום: יום ממוצע כולל כ-300 הודעות, אבל יש גם ימים חזקים הרבה יותר – ויום פתיחת הקבוצה היה יום של חג עם 1,100 הודעות.
מורשת: הכל התחיל מזה שכמה מעריצות וואן דיירקשן חיפשו מקום לדבר בו על החמישייה הבריטית האהובה עליהן, ותוך שנה גדלה הקבוצה לממדים די מבהילים, כשכל הזמן מתווספות בנות נוספות לחגיגה. כיום, מלבד לתחזק קבוצה בועטת, הן גם מארגנות מפגשי מעריצות מתובלים, לצד מעשים טובים כמו אירועי התרמה לחולים או לחיות נטושות.
על מה מדברים: בטח לא תופתעו – על החיים של ג'סטין ביבר ושל חברי "וואן דיירקשן". האירוע האחרון שגרף שיא הודעות היה הפציעה במשחק כדורגל של לואי, אחד מחברי הלהקה, אבל זה כלום לעומת הדיון הלוהט סביב נישואיו של זיין, אחד מהחמישייה. “דיברנו על האם הוא צעיר מדי, אם הוא אוהב אותה בכלל, אם אנחנו אוהבות אותה", מסביר אוראל ראלי, ממקימות הקבוצה. "אנחנו מדברות על החיים שלהם, על שירים ולפעמים גם על החיים שלנו ועל מפגשי המעריצות שאנחנו מקיימות".
מרכלות על שי פירון | קבוצת הוואטסאפ של חברות הכנסת
החברים: חברות בלבד, במקרה הזה. הקבוצה היא ביתן החם של 26 חברות כנסת ישראל, מכל קצוות הקשת הפוליטית.
השם הרשמי: "שדולת הח"כיות". נו, אל תצפו כאן למשחקי מילים.
כמה הודעות ביום: עשרות. הח"כיות החדשות, מתברר, מקיימות הסתמסויות משעשעת גם בשעות הקטנות של הלילה, ופעם אחת זה עלה להן בנזיפה מח"כית ותיקה שהסבירה להם בעדינות ש"מספיק עם הוואטאספ עכשיו, לכו לישון" ואף הבהירה שהיא מבקשת מהן לא להגיב להודעה כיון שהיא נכנסת למיטה ולא רוצה להתעורר מצלילי התגובות.
מורשת: "שדולת הח"כיות" הוקמה ביוזמתה של ח"כ מרב מיכאלי במושב הראשון של הכנסת החדשה. כל חברות הכנסת והשרות ללא הבדלי דת, גזע או מפלגה, צורפו אליה – ומהר מאוד, ובניגוד למה שהייתם חושבים, גילו שהן גם יודעות לשתף פעולה. בתפריט: פרגונים, שיתוף בלבטים ועזרה במינוף הצעות חוק חשובות. “אם ח"כית צריכה עזרה נקודתית להצעת חוק שמקדמת נושאים פמיניסטיים או נושאים חשובים אחרים, אפשר לעדכן את כולן באון-ליין כדי שיגיעו להצבעה", מספרת חברת הכנסת גילה גמליאל. “זה אפקטיבי ומוכיח את עצמו". גם חברת הכנסת יפעת קריב מ"יש עתיד" פעילה מאוד: “הקבוצה הזאת היא על מפלגתית", היא אומרת. "אנחנו שמות את המחלוקות בצד ומתמקדות בנושאים בהן אנחנו יכולות לסייע לכל האוכלוסייה, בעיקר בנושאים חברתיים ומגדריים".
על מה מדברים: עניינים ברומו של עולם, אבל לא רק. בקבוצה הזאת כל חדשה רלוונטית מהזירה הפוליטית מקבלת התייחסות, והמוואטספת העיקרית היא מקימת הקבוצה, חברת הכנסת מיכאלי, שדואגת להזמין את כל החברות לפעילויות וההצבעות שעל הפרק. כך, למשל, כשפורסמה ההתבטאות החמורה של השופט ניסים ישעיה לפיה "יש בנות שנהנות מאונס”, קיבלה על כך הקבוצה הודעה שמסבה את תשומת הלב של החברות וקוראת להן להגיב לעניין. “יש כוח נשי מאוד חזק בכנסת וקבוצת הוואטסאפ הזו מאוד פעילה ותורמת", מסבירה ח"כ קריב.
מעבר לעדכונים האקטואליים, יש גם עדכנים שוטפים על מה שקורה במליאה – מההצבעות שאסור לפספס ועד פולקלור חשוב, כמו ההתפרצות הבלתי נשלטת בצחוק של השר שי פירון על דוכן הכנסת – אירוע שזכה כאן לתגובות רבות.
אבל כאמור, חברות הכנסת הן לא רק נבחרות ציבור, הן גם נשים מהשורה שמתעניינות זו בזו: כך זכו החברות לעדכון כשחברת הכנסת קרין אלהרר ילדה בן בכור ושלחו לה זרי איחולים, ולהבדיל, התעניינו בשלומה של חברת הכנסת שפיר שנעדרה מהמליאה בגלל מחלת הנשיקה ושיגרו אליה איחולי החלמה חמים. כיאה לקבוצת וואטסאפ גדולה גם הקבוצה של הח"כיות גולשת לפעמים לשיחות אישיות, אותן הן מתבקשות "להעביר לפרטי", לרווחת שאר החברות בקבוצה.
רגע שיא: יותר נכון רגע שפל. הח"כיות החדשות מאוד פעילות בקבוצה, אבל עם הפגרה של הכנסת גם הן יצאו לחופשה קצרה מהוואטסאפ – ובקיץ האחרון כמעט לא התקבלו כאן הודעות חדשות. מחכים למושב החורף.
בואו, סבתא הכינה קציצות הפתעה | קבוצת הוואטסאפ של בני הדודים הרעבים
החברים: 15 בני דודים רעבים במיוחד.
השם הרשמי: "בני הדודים". מקורי, לא?
כמה הודעות ביום: עשרות הודעות, אבל בעיקר בימי שישי.
מורשת: "כל יום שישי יש ארוחה אצל סבתא עדה ואנחנו לא מחכים למי שמאחר – כך שמי שמגיע ראשון אוכל ראשון", מסבירה עדי הלל, מייסדת הקבוצה, את ההיגיון מאחורי המיזם. הרעיון פשוט: לקראת הארוחה הקבוצה מתעוררת, ומי שמגיע ראשון דואג להוציא לכולם את העיניים ולצלם את עצמו בולס להם את האוכל בהנאה. . “אנחנו מספרים מה יש בתפריט היום, עם דגש על כמויות המזון העצומות כי מגיעים כ-25 אנשים כל שבוע, ומצלמים את כל מי שמגיע וגם פפראצי של הנוכחים מחסלים את האוכל".
על מה מדברים: על אוכל, אלא מה? מי שנאלץ להבריז שולח הודעות תחנונים לאחרים ומבקש שישמרו לו בצד איזו חצי פרוסת פשטידה, לקראת שבוע הבא. בנוסף, הנכדים מעבירים גם מסרים ישירים מסבתא עדה בת ה-85, שתמונתה היא תמונת הפרופיל של הקבוצה, כך שהסחיטה הרגשית בשיאה. "השבוע הכנתי את הקציצות שעדי הכי אוהבת", הסבתא מוסרת, או "השבוע בתפריט – המרק שצור אוהב". אמנם אין לה וואטסאפ, אבל היא מעורה ומעורבת בקבוצה ואפילו מבקשת מהנכדים לצלם את המתרחש ולשלוח לנכדים האחרים, שיזדרזו להגיע.
רגע השיא של הקבוצה: קרה דווקא מחוץ לסמארטפון. באחד השבועות סבתא עדה לא הרגישה טוב ואחרי שנים ארוכות, בני הדודים לא ידעו לאן ללכת ביום שישי. אחרי התייעצות קצרה בוואטסאפ הם החליטו להפתיע אותה ולבקר אותה, ללא הארוחה, במה שגדל להיות מפגש משפחתי מרגש מאוד. עומסי הודעות כבדים אחרים נרשמים בכל פעם שסבתא עדה עושה ממולאים או "קציצות ההפתעה" המפורסמות שלה: קציצות שבתוכן מסתתרת ביצה קשה. "אנחנו כבר מכירים את ההפתעה אבל זה לא מפריע לנו לשמוח ולהעלות את מפלס הפטפטת כשאנחנו מגלים שזה מה שיש בתפריט", מסבירה הלל.
כמו קבוצת תמיכה פומבית | קבוצת הוואטסאפ של הגברים המבינים בטכנולוגיה (והבחורה)
החברים: נועה מהצפון, ושישה חברים זכרים בעלי כישורים טכנולוגיים ("נמצאים שם בן כתה שלי, הגיס שלי, בעל של חברה טובה וחבר טוב של בעלי"). בן הזוג הרשמי, אגב, נפקד מהקבוצה – "הוא מבין בתיקונים טכניים ופחות בכבלים".
השם הרשמי: "מבינים בטכנולוגיה". פרקטי משהו.
כמה הודעות ביום: הקבוצה פועלת על בסיס קרייססים טכנולוגיים של נועה ולא על בסיס יומי. כשיש משבר – יש הודעות.
מורשת: יום אחד מצאה עצמה נועה משועממת בחופשת לידה עם לפטופ, טלוויזיה ורצון עז לחבר ביניהם. ”היית חושבת שבשנת 2013 זה יהיה אפשרי ופשוט לראות סרטים במסך הפלזמה מהלפטופ, אבל מסתבר שזה מסובך מאוד", היא מספרת. “היה לי רעיון מבריק. פתחתי קבוצה, בחרתי את כל הבנים שמבינים בחיבורים וביקשתי מענה. לא רציתי להטריד ולהטריח, אז אפילו ביקשתי שיענו לי בפרטי - אבל מסתבר שרוב התומכים העדיפו דווקא לכתוב בקבוצה עצמה, והיה לי נדמה שאולי מתקיימת ביניהם איזו תחרות סמויה מי יצליח לתת את המענה המהיר והיעיל ביותר. היום זו מין קבוצת תמיכה פומבית שאני פונה אליה בכל פעם שיש לי שאלה מציקה בנושאים האלה. זה נוח בטירוף, ממש תמיכה טכנית און-ליין".
על מה מדברים: על עניינים פרקטיים בלבד. לא תמצאו שם רכילות, הומור או הווי, אלא שיחות ענייניות בלבד הכוללות מושגים כמו VGA, RGB ו-USB. ציטוט נבחר: "צריך להיות לי כבל שמעביר את האות מחיבור כזה לצהוב שמתחבר בצד של הטלוויזיה ועוד כבל שמעביר מהאוזניות ללבן והאודם שבצד". בימים טובים מצטרפת לפתרון גם הזמנה לקפה וקבלת המתאמים הנכונים.
רגע השיא של הקבוצה: זו קבוצה שנעה משיא אל שיא: כל פתרון של בעיה הוא כמו פסגה חדשה שנכבשה.