סרטונים של אשה שקפצה או נפלה אל מותה אמש (ד') ממרפסת חדר מלון בתל אביב מופצים בשעות האחרונות ברשת. אנשים שנכחו ברחוב בזמן האירוע צילמו אותו מזוויות שונות שמתעדות את כולו והחלו להפיץ את החומר ברשת.

מתוך אחד מתיעודי הקפיצה/נפילה
מתוך אחד מהסרטונים שהופצו

חלק מהצלמים או הגולשים שקיבלו עותק של הסרטון העלו אותו לפייסבוק. הסרטים הוסרו עד מהרה מהרשת החברתית, ככל הנראה בשל האיסור להראות זוועות. במקביל, מופץ הסרטון במייל, בצ'ט פייסבוק וכמובן בקבוצות וואטסאפ - היכן שאין אפשרות של ממש לפקח על התכנים, שנשלחים ישירות בין הגולשים.

גולשים אף מצאו את פרופיל הפייסבוק של הצעירה וכתבו לה הודעות אבל והספד. אחת המגיבות כתבה לה: "זו מחלה קשה מאוד ואף אחד לא יכול לשפוט אותה ולמי שהפיץ את הסרטון מאחלת לך ייסורים על מה שאתה עוללת!!!!!"

"אחד הדברים המרכזיים בעיני זה שאנחנו מתעדים את עצמנו לדעת. מסך הטלפון עומד בינינו ובין האירוע ויוצר ניתוק בינינו לבין מה שוקרה מולנו", מסבירה ל-NEXTER אורנה היילינגר, מנהלת המרכז לאינטרנט בטוח באיגוד האינטרנט הישראלי, שעוסקת בהגנה על גולשים שנפגעו ובהסרה של תוכן פוגעני מרשתות חברתיות.

"זה כמו לצלם סלפי על רקע השריפה בניו ג'רזי. האקט הזה מנתק אותנו רגשית מהאירוע הנורא", היא מוסיפה. "באשר להפצה - זה גם עניין של אני רוצה להיות הראשון שמפיץ את הדברים. הנה, אני הייתי שם. זה דומה להפצה של שמות הקורבנות בצוק איתן בשנה שעברה והרצון להיות הראשון שיודע ומודיע הלאה. אני חושבת שנהיינו קהים מכמות המידע. אם אני לא אהיה שם, אני לא אהיה קיים".

היילינגר אומרת כי "מישהו שחווה אסון ואת הההשפעה של הפצת התמונות אולי יתנהג אחרת. הוא לפחות יספור עד 10".