מה יקרה לכל המידע הדיגיטלי שאדם משאיר אחריו לאחר מותו? בשאלה הזו בדיוק דנה היום לראשונה הוועדה לפניות הציבור בראשותה של ח"כ עדי קול ("יש עתיד"). "במציאות של ימינו, לנכסים האלה יש משמעות רבה", כתבה קול בפייסבוק שלה. "ועצוב לחשוב שהם פשוט הולכים לאיבוד".
קול פתחה את הדיון בסיפורו של סמל בן וענונו ז"ל, שנהרג במהלך צוק איתן. כשאמו ביקשה מפייסבוק את הסיסמא לחשבון שלו היא נענתה בשלילה, והחשבון הפך ל"דף הנצחה" שאותו היא לא יכולה לערוך. "לא מצאנו מדיניות ברורה בנושא, לכן בכוונתי להגיש הצעת חוק לפיה משפחות שאיבדו את יקיריהן יקבלו גישה ל"עזבונות הדיגיטליים". אבל לפני זה, חשוב לי לקיים דיון עם הגורמים הרלוונטיים".
הצעת החוק של קול מבקשת לתקן את חוק הירושה כך שיתווספו לו גם עזבונות דיגיטליים. לפי ההצעה החדשה, לאחר המוות, קרובי המשפחה יקבלו גישה לאתרים והחשבונות השונים ויוכלו להחליט מה לעשות עם הכתנים הללו.
לצערה של חברת הכנסת, חלק מהמשתתפים הגיעו לא מוכנים לדיון, ומרבית השאלות נשארו ללא קצה של מענה. נציגת של משרד המשפטים, נציג משרד התקשורת ונציגת הרשות לטכנולוגיה ומידע הגיעו לפגישה מבלי לעשות הכנה מינימלית ולא סיפקו שום מידע חדש, זאת למרות ששלושתם הסכימו שמדובר בנושא "חשוב ומורכב".
"זו לא בעיה עתידנית, זה משהו שקורה עכשיו"
ורד שביט, שמרכזת את הנושא מספר שנים בבלוג שלה "אבק דיגיטלי" היתה מראשוני הדוברים. שביט פתחה עם סיפורה האישי. אחיה, עיתונאי הרכב טל שביט, נהרג בתאונת דרכים ב-2011. "בעקבות המוות שלו התוודעתי לעניין הזה של מוות דיגיטלי, ומאז אני חוקרת ומרצה בנושא".
"אני לא מכירה את האנשים שיושבים כאן, אבל יש ארבעה דברים שאני יודעת עליכם בוודאות" המשיכה שביט, "יש אנשים שאוהבים אתכם, יש אנשים שאתם אוהבים, יום אחד הם ימותו ויום אחד אתם תמותו. וכשהם ימותו אתם תרצו גישה למה שהם השאירו אחריהם. זה טבעי. אז איפה הבעיה? בעבר אנשים היו משאירים משהו פיזי. כיום, הרבה ממה שאנשים משאירים אחריהם - הוא דיגיטלי, ופתאום הקרובים מגלים שזה קשה עד בלתי אפשרי לאתר ולגשת למידע הזה".
מהדיון עולה שכמו בנושאים רבים אחרים, גם כאן אנחנו בפיגור אחרי העולם. פלטפורמות בינלאומיות, כמו רשתות חברתיות, מסדירות את הנושא גם אם לא תמיד לטעמנו. פייסבוק למשל לא מספקת לשארים מידע או ססמאות – אבל הופכת את פרופיל הנפטר לעמוד הנצחה. גוגל לעומת זאת מאפשרת למשתמש להגדיר מראש שאם הוא לא פעיל במשך תקופת זמן מסוימת - יישלחו הודעות לקרובים שבחר - עם הרשאות לשירותים השונים.
לדברי שביט, כיום אף אתר או ספקית ישראליים לא מפרסמים מה המדיניות שלהם בנושא. "זה לא משהו עתידני", אמרה שביט. "זה משהו שקורה עכשיו ורלוונטי לכל מי שהניח את ידו על מחשב או סמארטפון".
עו"ד טלי שם טוב, המייצגת את הוט מובייט והוט נט, הוזמנה אף היא לדיון והסבירה בהקשר זה שכיום החברה יכולה לספק לבני משפחה פירוט שיחות של הנפטר – אך זה רק אם הוצג צו בית משפט.
הזכות להתאבל לעומת הזכות לפרטיות
השאלה שנידונה בוועדה מעוררת לא רק שאלות פילוסופיה או אפילו חוקתיות, אלא שאלות מוסריות. עו"ד יהונתן קלינגר שמייצג את התנועה לזכויות דיגיטליות העלה את שאלה הפרטיות הנוגעת לצד השלישי – האדם עמו המת התכתב: האם לא מגיעה לו הזכות לפרטיות?
בנוסף, הוא העלה את סוגייה הקשורה לניגוד עניינים: אם למשל הורה מכה את הילד שלו, והילד כותב על הסבל שהוא חווה בהודעה במייל – ההורה יכול להכנס לאמייל ולמחוק את המידע הזה. "לכן אולי צריך לאפשר רק את הזכות לעיון – מבלי האפשרות לערוך", ציין קלינגר.
"במה שונה גלויות שהשאיר בעלי המנוח עם התכתבויות מצד שלישי, מהודעות אימייל שהוא שלח?" אמרה בהקשר זה משתתפת בדיון שאיבדה את בעלה, ופייסבוק מחקה לו את החשבון. "אני כאן כדי להביא את המילה של המשתמש, האדם שלא מסוגל להתמודד עם החוזים של גוגל או חברת הסלולר שלה - ואנחנו רוצים שזה יהיה ברירת המחדל, שאני האלמנה מקבלת את כל מה ששלו, כמו תמונות על הקיר, אלא אם הוא ביקש אחרת. זו בעיה מודרנית בעולם מודרני, וזה דורש פתרון".
הדיון כאמור הסתיים ללא מסקנות. ח"כ קול ציינה שהיא חשה מאוכזבת מהגישה של משרד המפרטים, ופנתה לשרת המשפטים להתייחס לנושא ולהקדיש לו זמן. "אנחנו נזמן פגישה נוספת ואני מקווה שבפעם הבאה נקבל תשובות יותר משמעותיות", סיכמה.