כשחיים של מישהו נהרסים, זה תמיד טראגי. אבל כשזה קורה בשידור חי באינטרנט, לעיני צופים מרחוק - זה ממש בלתי נסלח. והעובדה הזו דווקא מעודדת מעשים נוספים מסוג זה.

אתר באזפיד פרסם בסוף השבוע ניתוח לפיו מאז השקת השידורים החיים בפייסבוק, בדצמבר 2015, לפחות 45 אירועי אלימות שודרו ברשת החברתית. הספירה הזו כוללת רציחות וניסיונות רצח, התאבדויות וניסיונות התאבדות, אונס והתעללויות.

הנה כמה דוגמאות לאירועים ששודרו בשידור חי והדיווחים עליהם הגיעו עד אלינו:

מקרים נוספים, עליהם לא דיווחנו, כוללים אישה שהחלה שידור חי כדי להודיע לאימה כי נורתה 5 פעמים בעודה קונה המבורגר בדרייב-אין (ושרדה); בן 19 שנורה פעמיים דרך חלון בית בו ישב עם מספר חברים (ושרד גם הוא; קטין בן 16 שנאלץ לברוח בשידור חי ממה שנשמע כמו קרב יריות בין עבריינים (ושרד); גבר מבנגקוק ששידר במשך 19 דקות את ההכנות שלו להתאבדות בתלייה, ואז במשך 12 דקות נוספות נראה נחנק למוות; וצעיר סלובני שמת לאחר שהוכה בשידור חי עד אובדן הכרה על ידי שני צעירים אחרים.

וכל זה עוד בלי לגעת בסרטים האלימים הלא חיים, שמצויים בהמוניהם בפייסבוק וביוטיוב, ואף גרמו בתחילת השנה ל"חרם מפרסמים" על האתר, לאחר שהתגלה כי דאע"ש וגורמי טרור נוספים ניצלו את היכולת להוסיף פרסומות לסרטונים שלהם באתר כדי להרוויח כסף למימון פעילותם.

מומחים לקרימינולוגיה הסבירו לבאזפיד כי מלבד הפגיעה בקרבנות עצמם ובמשפחותיהם, ההפצה של סרטונים כאלה מאדירה את המעשים ומעודדת חקיינים - בין אם מדובר במדוכאים השוקלים להתאבד ונדחפים לקצה על ידי לקיחת דוגמה ממתאבד אחר, צעירים שצופים באונס וחושבים שגם להם מותר או רוצחים מסוגים שונים שרוצים "לזכות בתהילה" דומה לאחרים שביצעו רצח בשידור או בהקלטה.

מה אפשר לעשות? הרבה ולא הרבה

אך ההתמודדות עם הבעיה לא תהיה קלה: בטור שפרסם בעיתון פייננשל טיימס כתב קנט ווקר, יועץ משפטי בכיר בגוגל, כי "בעוד אנו ואחרים עבדנו במשך שנים כדי לזהות ולהסיר תוכן המפר את מדיניותנו, האמת המרה היא שאנחנו כתעשייה מוכרחים להכיר בכך שצריך להיעשות יותר".

הוא גילה כי החברה עובדת בשני מישורים כדי לענות לתלונות מצד מפרסמים וממשלות, כגון ממשלת בריטניה שמפנה אל גוגל ופייסבוק את מירב הביקורת על גל הפיגועים בשטחה: מצד אחד, היא עובדת על כלי אינטליגנציה מלאכותית שיוכלו לזהות תכנים לא רצויים בתוך סרטונים, ומצד שני שוכרת עוד צנזורים אנושיים לסייע בכך. הוא ציין כי החברה מתכוונת לא רק להסיר יותר סרטונים, אלא גם להיות אגרסיבית יותר בהגבלת סרטונים שיוחלט לא להסיר, על ידי חסימתם לגולשים המבקשים סינון והוספת אזהרות צפייה. מצד שני, הוא הבהיר שלעולם לא ניתן יהיה לחסום 100% מהתוכן הבעייתי.

ההצהרה של ווקר מגיעה לאחר שגם פייסבוק הכריזה על צעדים דומים: בחודש שעבר כתב בכיר בחברה כי היא עובדת על כלי אינטליגנציה מלאכותית לאיתור ומחיקת תכנים בעייתיים, ושבועיים לאחר מכן הודיע המנכ"ל מארק צוקרברג על גיוס 3,000 מסנני תכנים אנושיים חדשים.

בינתיים, ביום שני הבא ייערך בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת דיון מיוזמתה של ח"כ רוויטל סויד (המחנה הציוני) בנושא מדיניות הצנזורה הלא ברורה של פייסבוק. יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), הזמין לדיון את פייסבוק וגם את גוגל - אך אם להסתמך על התנהגותן בפעם הקודמת בה נערך דיון בעניינן, סביר להניח שפייסבוק תשלח לכל היותר תגובה בכתב, וגוגל תתעלם לחלוטין מההזמנה.