המאגר הביומטרי, פאינה קירשנבאום (יח``צ: דרור סיתהכל)
גון קמני וח"כ קירשנבאום | יח``צ: דרור סיתהכל

שנה חלפה מאז החל ניסוי המאגר הביומטרי, וכעת משרד הפנים מפרסם את הדוח החצי שנתי השני בנושא, המתייחס לתקופה שבין ינואר ליוני 2014. הדו"ח כולל מידע על ביצוע המערכות, נתוני הצטרפות לפרויקט, נחיצות המאגר, איתור ומניעת גניבת זהויות ועוד. החדשות הטובות, מבחינת הרשות לפחות, היא שעד כה הונפקו למעלה מחצי מיליון תעודות. החדשות הרעות: נתונים אלו נמצאים במגמת ירידה דרמטית.

עלייה בבקשות במגזר הערבי

לפי הדוח, במהלך חצי השנה השנייה של הפיילוט - מ-1 בינואר עד 30 ביוני - הונפקו כ-860 אלף מסמכי זיהוי במדינת ישראל, כאשר רק 304 אלף מתוכן היו ביומטריים - כ-35%. כ-422 אלף בקשות היו להנפקת תעודות זהות, מהן כ-163,000 ביומטריות - 38.5%.

בגזרת הדרכונים, היו רק 30% מבקשות ההנפקה לדרכונים ביומטריים. מדובר בירידה חדה לעומת ממוצע של כ-49% לבקשות להנפקת מסמכים ביומטריים בחצי השנה הראשונה לפיילוט, ביניהן 50% לתעודות זהות ביומטריות ו-46% לדרכונים ביומטריים.

הדוח מציין כי בקרב האוכלוסייה היהודית נרשם ביקוש נמוך יותר למסמכים ביומטריים מאשר בקרב האוכלוסייה הערבית - 29% לעומת 35%. כמו כן צוין כי ככל שעולה קבוצת הגיל כך עולה שיעור השתתפותה בפיילוט, מלבד בני ה-80 ומעלה שרשמו ירידה בהשתתפות.

כותבי הדו"ח - מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, אמנון בן עמי, וראש הרשות הביומטרית, גון קמני - מסבירים את הירידה החדה בשיעור הבקשות בהפסקת קמפיין הפרסום האגרסיבי של הרשות בכלי התקשורת, כמו גם בקמפיין הנגדי של התנועה לזכויות דיגיטליות נגד המאגר. בנוסף, הם טוענים כי ייתכן שרוב המעוניינים בהשתתפות בניסוי כבר הנפיקו לעצמם מסמכי זיהוי ביומטריים בחצי השנה הראשונה לניסוי.

למרות כל זאת, כותבי הדוח דווקא מרוצים מהתוצאה ומציינים כי שיעור ההשתתפות עדיין גבוהים מהמטרה, שהועמדה על 20% מבקשות ההנפקה.

הליקויים לא מפורטים

מאגר ביומטרי (צילום: רויטרס, חדשות)
צילום: רויטרס, חדשות

הדוח כולל התיחסויות חלקיות בלבד לליקויים במאגר, למרות שמהדברים עולה כי קיימים ליקויים רבים. כך, לדוגמה, מצוין כי סורקי טביעות האצבע שהותקנו עבור הפיילוט בלשכות רשות האוכלוסין לא עבדו כראוי, ולכן נאלצה הרשות להתחיל בתהליך להחלפת כל הסורקים בלשכות ההנפקה - תהליך שהחל רק בסוף יוני השנה ויסתיים רק בסוף החודש הבא.

אחת הסיבות להחלפה היא, כנראה, שיעור גבוה של תקלות בקרב בני 60 ומעלה, שלפי חלק אחר בדו"ח נתקלו לעתים קרובות בצורך לסרוק את אצבעותיהם מספר פעמים בשל קשיים של הסורקים בהתמודדות עם מה שהוגדר כ"שחיקה בעור" בגילאים אלו.

בהקשר לתהליך הסריקה מוסיף הדוח כי 93.4% מהמבקשים הצליחו למסור את נתוניהם הביומטריים ב-3 ניסיונות או פחות, כפי שהוגדר במטרות הפעילות, אך רק 85.5% הצליחו לעשות זאת תוך דקה - זמן הסריקה שהוגדר במטרת הניסוי. ממוצע הזמן להרכשה בפועל עמד על 1.6 דקות - שני שליש יותר מהזמן שהוגדר. כותבי הדו"ח טוענים שלא מדובר בבעיה, אלא בזמן יעד לא ריאלי, וממליצים להאריך אותו.

בנוסף, מצוין בדו"ח כי המנגנון המאפשר למשטרת ישראל להגיש שאילתות למאגר עדיין לא עובד. המנגנון אמור להיות מוגבל ולא לאפשר למשטרה גישה ישירה לנתונים, אלא רק להגיש בקשות למידע שיימסר על ידי הרשות הביומטרית. אך כרגע גם המנגנון המוגבל הזה אינו פעיל ולכן הוא ייבדק באופן תיאורטי בלבד, על ידי בקשות דמה ללא תשובות.

הרשות אומרת גם כי היו "נושאים שונים" שהתגלה לגביהם כי היא עצמה אינה יעילה בטיפולם או מתקשה בעמידה בהם "בשל מגבלות טכניות, טכנולוגיות או תפעוליות". אבל לא רק שלא מצוין באלו נושאים מדובר, אלא שלפי הכותבים הרשות לא מתכוונת לטפל בהם, אלא לבקש לשנות את תקנות הפעלת המאגר כדי לעקוף את אותם קשיים.

 

טעויות אנוש

בהמשך, הדוח חושף גם אירועים אותם הם מגדירים "חריגים", הכולל חמישה מקרים של השחתת תיעוד (התעודה נחתכה או נגזרה), מקרה אחד של גניבת זהות של אדם על ידי אחיו וחמישה מקרים של הרכשות שגויות - כלומר: מקרים בהם הונפקו תעודות זהות ביומטריות עם פרטים של אדם אחר, ומקרה נוסף בו נפתחו שתי בקשות שונות עם אותה התמונה.

לפי הדוח, מקורן של הטעויות הללו הוא בטעויות אנוש של העובדים בלשכות, ובארבעה מתוך חמשת המקרים - הבעיה אותרה עוד לפני שהתעודות נמסרו לאזרחים. בהקשר זה, טוענים המתנגדים כי מקרה בודד בו נתגלתה גניבת זהות של אדם לאחיו לא מצדיקה השקעה של מאות מיליונים, ולמעשה זו ראייה לכך שהמאגר אינו נחוץ.

הדוח כולל התחייבות ללמוד מהמקרים הללו ולהשתפר בעתיד, אך מנסחיו מציינים שבסך הכל, "מספר המקרים בהם התרחשו הרכשות שגויות (..) הינו מצומצם ביותר, והוא אף נמוך באופן משמעותי בהשוואה לתקופת הדיווח הקודמת". כמו כן, מצוין כי רוב התקלות אירוע במהלך הרבעון הראשון של 2014, כשמיומנות העובדים עוד לא היתה גבוהה מספיק.

חלופות

סעיף 41 של החוק קובע שבתקופות המבחן תיבדק רמת נחיצותו של המאגר, ובדיקת חלופות. עד כה נבדקו שש חלופות, בהן שימוש בתמונות פנים בלבד, שימוש בטביעת אצבע אחת בלבד ושימוש בתבניות - כלומר, ללא תמונות. בהמשך תקופת המבחן, יימשך תהליך בדיקת החלופות, ועם זאת הרשות מדווחת שרמת הדיוק וביצועי המערכת המתקבלים משימוש נפרד של הנתונים הביומטרים (רק אצבע, רק תמונת פנים) נמוכה באופן משמעותי משילוב הפרמטרים השונים.

"הרשות מקימה מאגר ביומטרי לא נחוץ"

עם מסירת הדו"ח לסגנית שר הפנים, פאינה קירשנבאום, אמר ראש הרשות לניהול המאגר הביומטרי, גון קמני: "במלאת שנה לפרויקט התיעוד החדש והמאגר הביומטרי ולאחר שהונפקו מעל חצי מיליון תעודות ביומטריות לאזרחי ישראל, ניתן למנות מאות מקרים שבהם פעילות המאגר מנעה הנפקת תעודות זהות או דרכונים המכילים נתונים ביומטריים אשר אינם שייכים לבעליהם. התיעוד החדש והמאגר הביומטרי מאפשרים למדינת ישראל לשמור על פרטיות זהות אזרחיה, ולספק שירותים ויישומים מתקדמים תוך הסתמכות על התיעוד החדש לצרכי אימות הזהות ותוך הסתמכות על המאגר כבסיס לאמינות התיעוד".

הממונה על הגנת הפרטיות ברשות, מאיר גופשטיין, הוסיף כי "שלא כמו מאגרים ביומטריים אחרים בעולם, המנוהלים ע"י מדינות, ארגונים או גופים מסחריים אשר בהם נשמרים פרטים ביומטריים ומידע ביוגרפי יחד באותו בסיס נתונים, במאגר הביומטרי של מדינת ישראל נשמרים הנתונים הביומטריים בלבד, מידע הכולל שתי טביעות אצבע ותמונת פנים. מפעילי מערכות המאגר אינם נחשפים לכל מידע ביוגרפי או דמוגרפי המאפשר את זיהויו של בעל המידע הביומטרי".

אך מתנגדי המאגר רואים בדו"ח דווקא חיזוק לעמדתם. "מנתוני הדו"ח ניתן לראות כי הרשות מקימה מאגר ביומטרי לא נחוץ", מסר בתגובה עו"ד יהונתן קלינגר, היועץ המשפטי לתנועה לזכויות דיגיטליות. "הדו"ח מראה כי אזרחי ישראל מכירים את המאגר הביומטרי ובוחרים ביודעין שלא להצטרף לניסוי המסוכן הזה. העלייה המשמעותית באחוזי הסירוב למאגר, מ- 50%-70% היא ההוכחה הניצחת שהציבור מבין שהמאגר מסוכן ומיותר".

"המאגר הביומטרי אינו נחוץ", ממשיך קלינגר. "ראינו לאחרונה את סדרת הדליפות הבלתי נגמרת משורה של מאגרים שנחשבו מאובטחים ביותר. חשוב שאזרחי ישראל ידעו כי כל מי שמצטרף למאגר הביומטרי חושף את עצמו לסיכון מיותר, וכי החוק קובע כי אין שום חובה להצטרף לניסוי המסוכן הזה. אנו קוראים לממשלת ישראל ולשר הפנים להשתמש בסמכותם ולעצור מיד את ניסוי המאגר הביומטרי. ישראל צריכה תעודה חכמה ולא מאגר ביומטרי מסוכן".